העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה חב’ Yahoo על החלטת המחוזי בת”א [במסגרתה נדחתה בקשת יאהו לדחות על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה]

18:50 04.03.2017

קטגוריות: כללי משפט

תגים: , ,

בית-המשפט העליון דחה ב- 1.3.2017 בקשת רשות ערעור [רע”א  1786/17] שהגישה חב’ Yahoo על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל אביב [שניתנה ביום 19.1.2017 ]. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת חברת יאהו לדחות על הסף את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה ע”י איתי לנואל [הדיון הבא בתיק זה יתקיים במחוזי ביולי 2017].

כבוד השופטת אסתר חיות כותבת בין היתר בהחלטתה:

■ “המבקשת היא חברה המספקת שירותי דואר אלקטרוני. המשיב מקבל שירותי דואר אלקטרוני מחברה אחרת (Google) ושלח הודעות מחשבון הדואר האלקטרוני שבבעלותו ללקוחות של המבקשת.

■ “ביום 29.12.2015 הגיש המשיב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת בטענה שהיא סורקת שלא כדין הודעות דואר אלקטרוני הנשלחות ללקוחותיה ממי שמקבלים שירותי דואר אלקטרוני מחברות אחרות.

■ “המבקשת הגישה בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף בטענה כי תביעתו של המשיב נוגעת רק למי שאינם נמנים עם לקוחותיה ולפיכך לא מדובר ב’תביעה נגד עוסק … בקשר לעניין שבינו לבין לקוח’, כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006”.

■  בית-המשפט המחוזי דחה את בקשת הסילוק בקבעו כי אף שיש הצדקה לדון בטענות המועלות בה כבר בשלב זה אין מקום להיעתר לה. “בהחלטתו, קבע בית המשפט קמא כי גם מי שאינם נמנים עם לקוחות המבקשת מקבלים ממנה שירותים כאשר הם שולחים ללקוחותיה הודעות דואר אלקטרוני. לפיכך, כך נקבע, ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי כל מי ששולח הודעת דואר אלקטרוני ללקוח של המבקשת ייחשב אף הוא ל’לקוח’ שלה, כהגדרתו של מונח זה בפרט 1 לתוספת השנייה, וזאת גם אם לא מתקיים בינו ובין המבקשת קשר חוזי או טרום חוזי.

■ “בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי טעה בית המשפט קמא משקבע כי היא מספקת שירותים גם למי שאינם נמנים עם לקוחותיה. לחלופין, טוענת המבקשת, כי גם אם היא מספקת שירותים למי שאינם לקוחותיה, מדובר בשירותים אגביים ושוליים אשר אינם מצדיקים ניהול תובענה ייצוגית.

■ “כמו כן טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי מי שאינם מקיימים עמה יחסים חוזיים או טרום חוזיים יכולים להיחשב ללקוחות שלה כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה. לבסוף טוענת המבקשת כי בית המשפט קמא התעלם מהפסיקה שהציגה בתמיכה לטענותיה ואילו היה נדרש אליה היה מגיע לתוצאה שונה.

■ “דין בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך בתגובת המשיב. הכלי הדיוני של סילוק על הסף נועד למקרים שבהם ברור על פני הדברים כי אין להתיר ניהול של תובענה ייצוגית ולא זה המקרה שלפנינו.

■ “(…) גם המקרה דנן מעורר שאלות נכבדות בנוגע לפרשנותו של פרט 1 לתוספת השנייה, אשר להכרעה בהן משמעות רבה ביחס לגבולותיה של התובענה הייצוגית הצרכנית. די היה, על כן, בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, בלא צורך להידרש לטענות שהועלו בה לגופן. הדיון  בטענות אלה מקומו במסגרת הבקשה לאישור וחזקה על בית המשפט כי ישוב ויידרש אליהן באותו הדיון, על מכלול הסוגיות המתעוררות בהקשר זה.

■  “סוף דבר, לא ראיתי מקום להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא לפיה דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות, אך הנימוק להצדקת תוצאה זו שונה לגישתי מן הנימוק שעליו נסמך  בית המשפט המחוזי. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. אין צו להוצאות”.