העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסיקת מחוזי בתביעת Huawei Tech. Investment Co נגד אלקטרה מוצרי צריכה ואלפא טלקום (בנושא הפצת מוצרי Huawei בשטחי ישראל והרשות הפלסטינית)

21:36 02.01.2019

קטגוריות: טלקום/וויירלס/מובייל משפט

תגים: ,

ב- 1 בינואר 2019 דיווחתי בחלון המבזקים של האתר: העליון דחה היום (1.1.2019) בקשת רשות ערעור על פסיקה של בית-משפט מחוזי בתביעת Huawei Tech. Investment Co נגד אלקטרה מוצרי צריכה ואלפא טלקום בנושא הפצת מוצרי Huawei בשטחי ישראל והרשות הפלסטינית על- ידי אלפא;  חוייבה בתשלום הוצאות הנתבעות בסך 20,000 ₪.

כבוד השופט נעם סולברג כתב בין היתר בהחלטתו [רע”א  7138/18]:

■ “בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.8.2018 בת”א 24242-03-18 (השופטת ה’ סילש), בגדרה דחה בית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ההליכים בתביעה נוכח קיומה של תניית בוררות.

■ “רקע: בשנת 2014 נחתם בין המבקשת [Huawei Tech. Investment Co. Ltd.] לבין המשיבה 4 [Alpha Telecom Europe Ltd.] הסכם שעניינו הפצת מוצרי Huawei בשטחי ישראל והרשות הפלסטינית על-ידי אלפא. הסכם 2014 כלל תניית בוררות, שלפיה כל מחלוקת בין הצדדים תידון בהליך בוררות באיטליה.

■ “פעילות ההפצה של אלפא לא צלחה, והמשיבות 2-1 [אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע”מ ו- אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ] ביקשו לבוא בנעליה. לשם כך, בחודש נובמבר 2016 התקשרה אלקטרה בעסקה לרכישת מניותיה של המשיבה 3 [אלפא טלקום], המחזיקה ב- 100% ממניות אלפא.

■ “העיסקה הותנתה בין היתר בקיום פגישה עם Huawei לשביעות רצון אלקטרה. ביום 12.12.2016 נערכה במשרדי Huawei בוורשה פגישה של נציגי אלקטרה עם נציגי Huawei. בפגישה הוצגו ‘קווים מנחים’ לגבי יחסיהם העסקיים של הצדדים. הצדדים היו חלוקים בשאלת נפקותם של הקווים המנחים שהוצגו בפגישה ובשאלת תוצאותיה העסקיות, כפי שיבואר. אולם, אין חולק כי לאחר פגישה זו השלימה אלקטרה את רכישת מניות המשיבה 3, והחלה בהפצת מוצריה של Huawei.

■ “כשנה לאחר מכן, ביום 17.1.2018, שלחה Huawei מכתב התראה לאלפא, שבו נכתב כי לפי תנאי הסכם 2014, ובהתאם למכסת המכירות שנקבעה בשנת 2016, אלפא אינה עומדת ביעדי המכירות המוסכמים. על כן, התרתה Huawei לפניה בדבר האפשרות שתעמוד על ביטול החוזה, ובהמשך השתלשלות העניינים אכן עמדה על כך.

■ “נוכח האמור, ביום 12.3.2018 הגישו המשיבות 4-1 תביעה כספית נגד Huawei.

■ בהחלטה של בית-המשפט המחוזי  נאמר בין היתר כי “ביום 17.4.2018 הגישה Huawei בקשה לבית-המשפט המחוזי, שבה עתרה לעיכוב ההליכים בתביעה נוכח קיומה של תניית בוררות בהסכם 2014, ולהעברת הסכסוך לבוררות באיטליה כאמור בהסכם. בבקשה נטען, כי למרות שההסכם נכרת רק בין Huawei לבין אלפא ומעולם לא נכרת חוזה עם המשיבות 3-1, נוכח הקירבה המשפטית וזהות האינטרסים בין אלפא לבין המשיבות 3-1, יש להחיל גם כלפיהן את תניית הבוררות”.

■ “[…] בהחלטה מיום 16.8.2018 דחה בית-המשפט המחוזי את בקשתה של Huawei, וקבע כי ההליך יתברר בבית-המשפט בישראל.

■ דיון והכרעה: “רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים ומצומצמים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כשההתערבות נדרשת מטעמי צדק או מחמת חשש לעיוות דין […]  האמור מקבל משנה תוקף ביחס להחלטות שעניינן עיכוב הליכים נוכח טענה לקיום תניית בוררות […] לא נטען לפנַי כי ענייננו מעורר סוגיה עקרונית החורגת מגדר עניינם הפרטני של הצדדים, וכפי שיובהר אינני סבור כי ישנו חשש לעיוות דין או כי נפלה ‘טעות של ממש’ בהחלטה.

■ “[…] הבירור העובדתי הנדרש בעניין זה נוגע בלב המחלוקת שבין הצדדים. בירורו יהא שקול למעשה לבירור עילת התביעה החוזית עצמה במלואה […] משאלו הם פני הדברים, אין הצדקה להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

■ “נוכח האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 4-1 בסך של 20,000 ₪”.

מבזקים