העליון דחה בקשת ערעור של 6 תובעים שבימ”ש מחוזי דחה בקשה שלהם לתקן הבקשה המקורית שלהם לתובענה ייצוגית נגד 5 חברות לגבי מחשבי ASUS

18:27 31.07.2017

קטגוריות: חומרה והיקפי משפט

תגים: ,

בית-המשפט העליון דחה לאחרונה בקשת ערעור של שישה תובעים שבימ”ש מחוזי דחה בקשה שלהם לתקן הבקשה המקורית שלהם לתובענה ייצוגית נגד 5 חברות לגבי מחשבי ASUS. המדובר בחברות: רונלייט דיגיטל, ויז’ואל ד.ג. בע”מ, קומפיוטר סי דאטה בע”מ, באג מולטיסיסטם בע”מ ו- פי אס די אס יזמות בע”מ.

כבוד השופטת אסתר חיות כתבה בין השאר בפסק הדין [רע”א  2226/17]:

■ “בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.2.2017 בת”צ 27696-04-16 אשר דחה את בקשת המבקשים לתקן בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו נגד המשיבות.

■ “המשיבות הן יבואניות של מחשבים ואביזרי מחשב מתוצרת חברת ASUS.  המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות בטענה כי הן מתנערות מאחריותן לספק שירותי תיקון ותמיכה ללקוחות הרוכשים מהן מוצרים של חברת אסוס.

■ “כשלושה חודשים לאחר שהוגשה בקשת האישור, ובטרם הוגשו התשובות מטעם המשיבות, עתרו המבקשים לתקן את בקשת האישור. בבקשתם טענו המבקשים כי לאחר שדבר הגשתה של בקשת האישור פורסם בכלי התקשורת הם קיבלו פניות רבות מלקוחות שסבלו נזקים כתוצאה מהתנהלותן של המשיבות ובעקבות כך הצטברו אצלם ראיות נוספות אשר יש בהן כדי לבסס את טענותיהם. כמו כן, טענו המבקשים כי הם למדו שלקבוצה המיוצגת עומדות עילות תביעה נוספות נגד המשיבות.

■ “לפיכך, עתרו המבקשים להתיר להם להגיש בקשת אישור מתוקנת (אשר צורפה לבקשת התיקון) הכוללת 10 תצהירים חדשים מאת לקוחות שרכשו מהמשיבות מחשבים מתוצרת אסוס; עמודים רבים של תמלילי שיחות מוקלטות שניהלו המצהירים החדשים; שלוש עילות תביעה נוספות; וסעד אחד נוסף. כמו כן, הוסיפו המבקשים לבקשת האישור המתוקנת שני פרקים של טענות שלא הופיעו בבקשת האישור המקורית וזאת מבלי שציינו זאת בבקשת התיקון.

■ “ביום 9.2.2017 דחה בית המשפט קמא את בקשת התיקון תוך שחייב את המבקשים בהוצאות. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי: ‘מדובר בבקשת אישור ה”סובלת” מכשלים רבים. בקשת התיקון מהווה למעשה בקשת אישור חדשה בעלת עילות חדשות ודי מטעם זה לדחות את הבקשה … כן תמוה מדוע מבוקש לצרף 10 תצהירים עת המבקשים עצמם אינם מגישים תצהירים.

■ “… המבקשים אינם משלימים עם החלטתו של בית המשפט קמא ומבקשים לערער עליה. לטענתם, הם עתרו לתיקון בקשת האישור נוכח מידע חדש ורב ערך שהגיע אליהם לאחר הגשתה ואשר לא היה באפשרותם להשיג טרם שפורסמו בתקשורת ידיעות אודות ההליך הייצוגי. לטענת המבקשים, מידע זה דרוש לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ויש בו כדי לקדם בירור יעיל והוגן של ההליך. כמו כן טוענים המבקשים כי הם הגישו את בקשת התיקון בהזדמנות הראשונה וטרם שהוגשו תשובות לבקשת האישור ועל כן לא ייגרם למשיבות כל נזק כתוצאה מהתיקון. מטעמים אלו סבורים המבקשים כי החלטתו של בית המשפט קמא אינה מתיישבת עם אמות המידה שנקבעו בפסיקה בנוגע לתיקון בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועוד הם סבורים כי החלטה זו לא נומקה כדבעי.

■ “המשיבות טוענות מנגד …  כי העובדה שהמבקשים עותרים לבצע שינוי כה מקיף בבקשת האישור מלמדת כי בקשה זו הוגשה על ידם בחיפזון וללא תשתית עובדתית ומשפטית מתאימה … המשיבות מוסיפות וטוענות כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב ושרבבו לבקשת האישור המתוקנת טענות חדשות מבלי לציין זאת בבקשת התיקון.

■ “דין בקשת רשות הערעור להידחות”, קובעת השופת חיות בהחלטתה. “לערכאה הדיונית אכן נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות בהליכים ייצוגיים וערכאת הערעור תתערב בהחלטותיה בעניינים אלו במקרים חריגים בלבד … המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. אמנם, כבר נפסק כי יש לנקוט גישה ליברלית כאשר בקשות לתיקון בקשת אישור מוגשות בשלבים  המוקדמים של ההליך … ואולם, בית המשפט לא יתיר בנקל לתקן בקשה לאישור תובענה ייצוגית אם הצורך בתיקון נבע מכך שהמבקש לא ערך מלכתחילה את בקשת האישור ביסודיות ולא כלל בה עובדות או נתונים שניתן היה להשיגם קודם להגשתה.

■ “… כפי שציין בית המשפט קמא, במקרה דנן עתרו המבקשים להתיר להם לבצע תיקון נרחב של בקשת האישור ולהוסיף לה לא פחות מעשרה תצהירים נוספים ושלוש עילות תביעה חדשות והדבר אומר דרשני. גם אם נקבל את טענת המבקשים לפיה ידיעות שהתפרסמו בתקשורת לאחר שהוגשה בקשת האישור הביאו צרכנים נוספים לפנות אליהם עם ראיות חדשות, אין בפיהם הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע לא היה ניתן לאתר בשקידה סבירה את הראיות האמורות, או למצער את חלקן, קודם שהוגשה בקשת האישור”.

■ “… מטעמים אלו כולם לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישלמו למשיבות 1 ו- 4, יחד, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בבקשה בסך 10,000 ש”ח ואותו סכום ישולם על ידם למשיבות 2 ו- 3, יחד. כמו כן ישלמו המבקשים למשיבה 5 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בבקשה בסך 5,000 ש”ח.”

מבזקים