העליון דחה בקשה לדיון נוסף על פסק דין קודם שלו שניתן בהקשר של חוק חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט

18:28 20.06.2019

קטגוריות: חופש המידע משפט

תגים:

בית-המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף על פסק דין קודם שלו שניתן בהקשר של חוק חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט (הב”ה).

כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כותבת בין היתר בהחלטתה [דנ”ם 680/19; 17 ביוני 2019] לגבי בקשה של התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט:

“זוהי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית-המשפט העליון בעע”ם 414/18 שניתן ביום 13.12.2018 על ידי השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונועם סולברג.

“מקורו של ההליך דנן בבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 שהגישה המבקשת, שהיא עמותה ציבורית, להנהלת בתי-המשפט, ובאופן ספציפי לממונה על יישום החוק בה, היא המשיבה. הבקשה כוונה לעיון בתכתובות ומסמכים שהועברו בין נשיאת בית-המשפט העליון לבין הוועדה המכונה ‘ועדת השתיים’, שהיא ועדה לא סטטוטורית המייעצת לנשיאת בית-המשפט העליון בנושא קידום שופטי שלום לבית-המשפט המחוזי. בוועדה חברות כיום שופטת בדימוס של בית-המשפט העליון ושופטת בדימוס של בית-המשפט המחוזי.

“ביום 30.1.2017 הבקשה נדחתה. במכתב הדחייה ציינה המשיבה כי הדיונים הפנימיים של הוועדה הם חסויים.

“המבקשת הגישה עתירה נגד החלטת המשיבה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים (עת”מ 29791-03-17, השופט א’ דראל). ביום 6.12.2017 דחה בית-המשפט המחוזי את העתירה בקבעו כי אין בסיס להורות על מסירת המידע למבקשת, מאחר שהבקשה מופנית לקבלת מידע ממי שחוק חופש המידע אינו חל עליו – נשיאת בית-המשפט העליון וועדת השתיים. בעיקרו של דבר, בית-המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לשייך את המידע המבוקש להנהלת בתי-המשפט, אף אם מבחינה טכנית הוא מצוי פיזית בשליטתה.

“[…] המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי לבית-משפט זה, אשר דחה את הערעור פה אחד, אם כי הגיע לתוצאה זו שלא מטעמיו של בית-המשפט המחוזי.

“ביום 28.1.2019 הגישה המבקשת את הבקשה דנן, המכוונת להורות על דיון נוסף בפסק הדין.

+ לטענת המבקשת, משקבע בית-משפט זה כי חוק חופש המידע אכן חל על בקשתה, היה עליו לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לבית-המשפט המחוזי על מנת לערוך דיון לגופם של דברים.

+ המבקשת טוענת כי בפסק הדין מושא הבקשה נהג בית-המשפט בסתירה להלכות הנוגעות ליישומו של סעיף 17 לחוק חופש המידע. לשיטת המבקשת, בעבר הפעיל בית-המשפט את סמכותו לפי סעיף זה כאשר מדובר במידע שיש בו עניין לציבור, והורה על מסירת המידע בפרפרזה.

+ המבקשת אף מלינה על כך שבית-המשפט לא עיין בחומר הרלוונטי בטרם הכריע בסוגיה זו.

+ המבקשת טוענת כי פסק הדין עומד בסתירה לגישה המצמצמת ביחס לזכותם של אישי ציבור לפרטיות, לנוכח האינטרס הציבורי שבחשיפתם לביקורת.

“[…] לאחר שבחנתי את הדברים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות […] עיון בפסק הדין ובטענות המבקשת מעלה כי אין הצדקה להיעתר לבקשה […] אשר על כן: הבקשה נדחית. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות”.

= = = = = = = = = = = = = = = =

בתאריך 29.1.2019 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה לעליון בקשה לדיון נוסף לגבי פסק הדין בערעור בתביעה נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט [לגבי “וועדת השתיים].

= = = = = = = = = = = = = = = =

בתאריך 14.1.2019 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: עתירה מינהלית נגד הרשות להגנת הפרטיות ונגד הנהלת בתי-המשפט: דרישה לרשום כחוק או למחוק את מאגר המידע “יהלום” המצוי בנשיאות בית-המשפט העליון ובו מידע על כלל המועמדים לשיפוט ושחלקם הגדול כלל אינם יודעים שהם נכללים במאגר סודי זה.

= = = = = = = = = = = = = = = =

מבזקים