העליון אישר הסגרת אזרח רוסי [המבוקש בארה”ב וברוסיה] לארה”ב הנאשם בעקבות חקירת השירות החשאי לגבי אתר אינטרנט למכירת נתוני כרטיסי אשראי

14:00 16.08.2019

קטגוריות: משפט

בית-המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים אישר הסגרת אזרח רוסי [המבוקש הן בארה”ב והן ברוסיה]  – לארה”ב.

בפסק הדין [ע”פ  6899/17] שניתן ע”י כבוד השופטת ענת ברון [אליה הצטרפו כבוד השופטים ג’ורג’ קרא ואלכס שטיין] נאמר בין היתר:

■ “המערער, אזרח רוסיה, הוכרז כבר-הסגרה לצורך העמדתו לדין בארצות הברית. כך, בפסק דין מיום 19.7.2017 שניתן בבית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ’ יועד הכהן), ב- תה”ג 35574-02-16; על כך הערעור.

■ “השירות החשאי של ארצות הברית פתח בחקירה פלילית נגד אתר אינטרנט בשם Cardplanet.cc, שעלה חשד כי שימש כפלטפורמה למכירה של נתוני כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב, שמרביתם שייכים לאזרחי ארצות הברית או שהונפקו על ידי בנקים אמריקאים. החקירה העלתה כי המערער היה המנהל והרוח החיה מאחורי האתר למן הקמתו ועד לשנת 2013 לכל הפחות.

■ “על כן, ביום 13.8.2015 חבר מושבעים פדרלי גדול (Federal Grand Jury) במחוז המזרחי של מדינת וירג’יניה בארצות הברית הגיש כתב אישום נגד המערער; וכן הוצא נגדו צו מעצר על ידי בית המשפט המחוזי במחוז זה. כתב האישום ייחס למערער אישומים ב- 4 עבירות שונות: קשירת קשר להונאה בנתוני גישה לחשבונות; הונאה בנתוני גישה לחשבונות; קשירת קשר לביצוע הונאה באמצעים אלקטרוניים; וביצוע הונאה באמצעים אלקטרוניים.

בהמשך, ביום 4.2.2016 הוגש כתב אישום מתוקן נגד המערער, לו נוסף אישום בגין עבירה של קשירת קשר לביצוע העבירות הבאות: הונאה בנתוני גישה לחשבונות, גניבת זהות, חדירה למחשב, הונאה באמצעים אלקטרוניים והלבנת הון. יצוין בנקודה זו, על אף שאין מחלוקת בין הצדדים לעניין הפליליות הכפולה שבעבירות שבהן מואשם המערער בכתב האישום המתוקן, כי העבירות התואמות בדין הישראלי לעבירות אלו הן עבירת הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986 בתוספת סעיף 31 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977; קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין; וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין.

■ “ביום 13.12.2015 נעצר המערער בנמל התעופה בן גוריון, וזאת בעקבות בקשה מצד ממשלת ארצות הברית למעצרו הזמני עד להגשת בקשת ההסגרה מטעמה, שהוגשה ביום 9.2.2016; ביום 11.4.2016 הוגשה בקשת הסגרה משלימה ראשונה; וביום 8.9.2016 הוגשה בקשת הסגרה משלימה שנייה. בקשת ההסגרה הוגשה בהתאם להוראות אמנת ההסגרה בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת ארצות הברית של אמריקה, כ”א 505, 795 (נחתמה ביום 10.12.1962) וכן הפרוטוקול המתקן את האמנה מיום 10.1.2017.

■ “בקשת ההסגרה נתמכת בשני תצהירים של העוזר לפרקליט המדינה במחוז המזרחי של מדינת וירג’יניה, קלן דוואייר; בשלושה תצהירים של סוכן השירות החשאי ג’ון זידליק; בתצהירו של סוכן לשעבר בשירות החשאי אריק ראסמוסן ; ובתצהירה של עובדת ב-Bank of America, לוסיאנה פלהיק.

■ “לפי תצהירו של התובע מיום 2.2.2016, החל משנת 2009 ועד לשנת 2013, ניהל המערער את האתר, ובמהלך תקופה זו הוצעו למכירה נתונים של למעלה מ- 150,000 כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב. עוד נכתב כי המערער פירסם את האתר בפורומים אינטרנטיים מחתרתיים הנפוצים בקרב פושעי רשת; וכי בתוך כך שידל פושעי רשת אחרים לגנוב נתוני כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב ועודד אותם למכור נתונים אלו.

■ “לפי תצהירו מיום 1.2.2016 של הסוכן ראסמוסן, האחרון רכש בחשאי מהאתר 20 מספרים של כרטיסי אשראי ושל כרטיסי חיוב. לפי תצהירה מיום 2.2.2016 של נציגת הבנק, 9 מספרים מתוך ה- 20 שרכש הסוכן ראסמוסן משויכים לכרטיסי אשראי או לכרטיסי חיוב שהונפקו לאזרחי ארצות הברית על ידי Bank of America, והמערער אינו נמנה עם לקוחות אלה.

■ “בתצהירו מיום 2.2.2016 של הסוכן זידליק מפורט כיצד נודע לשירות החשאי כי המערער הוא מנהל האתר. נכתב כי האתר נוהל בידי מנהלן המכונה באותו תצהיר בשם “Nick”. עוד התגלה, באמצעות התחקות אחר פושע רשת אחר, כי ניק עשה שימוש גם ברשת החברתית הרוסית VK תחת חשבון המשתמש A.V., ששייך למערער.

■ “המערער העלה לחשבון המשתמש תצלום של מסך מחשב שבו מופיעה תמונתו של המערער כשברקע פתוחה לשונית דפדפן אינטרנט של עמוד העסקאות של האתר. הסוכן זידליק הצהיר כי מהיכרותו עם האתר, הגישה לעמוד העסקאות נתונה אך ורק למנהלן. בנוסף, המערער העלה תמונות שלו ושל חברו נופשים בתאילנד, וזאת לאחר שניק הודיע למודיע שעבד עם השירות החשאי כי הוא עומד לצאת לחופשה. לבקשת השירות החשאי, רשויות האכיפה בתאילנד ביקרו באחד המלונות שהופיעו בתמונות שפירסם המערער בחשבון המשתמש, ומצאו כי המערער אכן רשום כאורח בו.

■ “בנוסף, ביום 10.12.2015 העלה המערער תמונה לחשבון המשתמש שממנה עלה כי הוא שוהה בישראל. הסוכן זידליק הצהיר כי עם מעצרו של המערער ביום 13.12.2015 בנמל התעופה בן גוריון, הוא הודה בפניו כי הוא ניק וכי הוא ניהל את האתר. עוד צוין כי בבדיקה שנערכה למכשירו הסלולרי של המערער נמצאו הודעות טקסט רבות שבהן מכונה המערער ניק.

■ “בתצהירו של הסוכן זידליק מיום 8.3.2016 נכתב כי החל מיום 21.2.2009 ועד ליום 13.12.2015 המערער הקים וניהל פורום פשיעת רשת, המכונה בתצהיר “Cybercrime Forum”. מטרת הפורום הייתה לאפשר לפושעי רשת מקצועיים לחבור יחדיו ולסייע זה לזה בביצוע פשעי רשת, בהתחמקות מרשויות אכיפת החוק וכן בביצוע סחר לא חוקי בנתוני כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב. הקביעה שלפיה המערער הוא זה שהקים וניהל את הפורום מתבססת על העובדה כי ניק הוא המשתמש הראשון שפעל בו; וכן כי ניק פירסם בפורום פרסומים רבים המציעים למכירה נתוני כרטיסי אשראי וחיוב, לרבות במסגרת האתר. בתצהירו של הסוכן זידליק מיום 10.8.2016 נכתב כי המערער הפעיל את האתר החל מחודש אוקטובר 2011, ולא החל משנת 2009. עוד מסביר הסוכן זידליק כיצד נערך התחשיב בכתב האישום המתוקן שלפיו נזקי התרמית שביצע המערער באמצעות האתר מסתכמים בסך של 20 מיליון דולר, וזאת על בסיס נתונים שהתקבלו מבנקים ומחברות אשראי בארצות הברית.

■ “בפי המערער שלוש טענות עיקריות. הראשונה היא כי לא מתקיימת הדרישה הראייתית הקבועה בסעיף 9 לחוק ההסגרה, התשי”ד – 1954. זאת, הן משום שהראיות שבבסיס בקשת ההסגרה לא מצביעות על כך שהמערער ניהל את האתר; הן משום טענתו שלפיה הודאתו נגבתה ממנו שלא כדין ותוך שהופרו זכויותיו להיוועץ בעורך דין וכי דבר מעצרו ידווח לשגרירות הרוסית, בהיותו אזרח רוסיה. נוסף על כך טוען המערער כי בשל האופן שבו נגבתה ממנו הודאתו קמה לו הגנה מן הצדק המונעת את הסגרתו. לבסוף, טוען המערער כי יש בהסגרתו לארצות הברית תוך התעלמות מבקשת ההסגרה שהוגשה, לטענתו, על ידי רוסיה כדי לפגוע בתקנת הציבור ובאינטרס חיוני של מדינת ישראל, כקבוע בסעיף 2ב(א)(8) לחוק ההסגרה; וכן כדי להקים לו הגנה מן הצדק, גם מטעם זה.

■ “[…] לאחר ששבתי ועיינתי בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי, בהודעת הערעור על נספחיה ובעיקרי הטיעון מאת הצדדים, והוספתי והיטיתי אוזן לטיעוני הצדדים בעל פה לפנינו – נחה דעתי כי דין הערעור להידחות […] לא מצאתי כי יש באיזו מטענות אלו כדי להקים עילה להתערבותנו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

■ “סוף דבר: אציע לחבריי כי הערעור יידחה, ומשמע שהמערער הוא בר-הסגרה לצורך העמדתו לדין בארצו העמדתו לדין בארצות הברית כמבוקש בבקשת ההסגרה”.

 

מבזקים