העליון אישר בקשה לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה ע”י מחוזי (בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים) לגבי עתירה מינהלית שהוגשה מכוח חוק חופש המידע

13:57 16.08.2019

קטגוריות: חופש המידע משפט

תגים:

בית-המשפט העליון אישר בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה שניתנה ע”י בית-משפט מחוזי (בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים) לגבי עתירה מינהלית אשר הוגשה מכוח חוק חופש המידע.

המערערת הוגדרה כ’פלונית’ והבקשה הוגשה נגד עינת אדרי – הממונה על חוק חופש המידע ברשות מקרקעי ישראל (רמ”י) [לשעבר, מינהל מקרקעי ישראל], רמ”י והתנועה לחופש המידע.

כבוד השופט אלכס שטיין כותב בפסק דינו [עע”מ  2800/19]:

“לפניי בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה אשר ניתנה על ידי בית-המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים (השופט ע’ שחם) ביום 19.3.2019 בגדרי עת”מ 5337-11-18, בה דחה בית-המשפט את בקשתה של המערערת והמבקשת דכאן [‘פלונית’], לקיום הדיון בדלתיים סגורות וכן הורה על צירופה של התנועה לחופש המידע כצד להליך.

“החלטתו של בית-משפט קמא מושא הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע ניתנה במסגרתה של עתירה מינהלית אשר הוגשה על ידי המבקשת נגד רשות מקרקעי ישראל והממונה על חופש המידע ברמ”י. העתירה הוגשה מכוח חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 נגד החלטת המשיבות למסור מידע אודות המבקשת אשר התבקש על ידי התנועה לחופש המידע.

“במוקד הערעור שבגדרו מבוקש עיכוב הביצוע ניצבת החלטתו של בית-משפט קמא בשני עניינים, כדלקמן:

(1) בית-משפט קמא קבע כי הדיון בעתירה לא יתקיים בדלתיים סגורות, בניגוד לבקשתה של המבקשת. חלף קיום הדיון בדלתיים סגורות, בית-המשפט קבע מתווה לפיו חלקים בכתבי הטענות, אשר נוגעים לתוכנו של המידע או למסמכים שבמחלוקת, יוגשו במעטפה חתומה שלא דרך ‘נט המשפט’; והדיונים שנוגעים לתוכן המידע או למסמכים האמורים יתקיימו במעמד המבקשת והמשיבות בלבד;

(2) בית-משפט קמא קבע שהתנועה לחופש המידע תצורף כבעלת דין לעתירה, שכן מדובר בצד העלול להיפגע מההליך. המבקשת סבורה כי עלי לעכב את ביצוע ההחלטה האמורה, על שני חלקיה, עד אשר ערעורה יוכרע על ידי בית-משפט זה.

“[…] המבקשת סבורה כי בהחלטתו של בית-משפט קמא נפלה טעות היורדת לשורשו של עניין ולפיכך סיכויי הערעור שהגישה הינם גבוהים. לשיטת המבקשת, למידע שבמחלוקת יש אופי ביטחוני, ולאור התוצאה הצפויה ממסירתו לתנועה לחופש המידע ומקיום הדיון בדלתיים פתוחות – שאותה, לשיטתה, ראוי למנוע – דין הערעור להתקבל. עוד טוענת המבקשת כי לא היה מקום לצרף את התנועה לחופש המידע כבעלת דין, שכן עסקינן בהליך ישיר ובלעדי בינה לבין המשיבות. לבסוף, טוענת המבקשת כי אם לא תתקבל בקשתה לעיכוב הביצוע, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. מטעם זה, סבורה המבקשת שמאזן הנוחות נוטה לטובתה.

“המשיבות, מצדן, מתנגדות לבקשה. לטענתן, סיכויי הערעור דנן הינם קלושים ועל כן יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. לעניין צירופה של התנועה לחופש המידע, סבורות המשיבות כי משהתברר שהתנועה לחופש המידע עלולה להיפגע מקבלת העתירה המינהלית מן הראוי לצרפה כצד להליך […] על בסיס האמור בתקנה זו טוענות המשיבות כי סיכויי הערעור בעניין צירופה של התנועה לחופש המידע הם קלושים. לא זו אף זו: המשיבות מוסיפות וטוענות כי המבקשת לא ביססה עילה לקיום ההליך בדלתיים סגורות; וממילא לא כל הליך שבמסגרתו מוצג מידע חסוי מצדיק את סגירת הדלתיים.

“לאחר צירופה של התנועה לחופש המידע כבעלת דין לערעור דכאן, גם היא הגישה תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע. התנועה לחופש המידע מתנגדת לבקשה. לטענתה, סיכויי הערעור הינם קלושים ביותר ומאזן הנוחות תומך באופן מובהק בדחיית הבקשה”.

השופט קובע בהכרעתו כי “דין הבקשה להתקבל. סבורני כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת המבקשת. ברי הוא, כי אם ביצועה של ההחלטה קמא לא יעוכב, וההליך בבית-משפט קמא יתנהל בדלתיים פתוחות בשיתוף התנועה לחופש המידע כבעלת דין, הדיון בערעור שהמבקשת הניחה לפתחנו יתייתר. בנסיבות אלו, אין מנוס מלעכב את ביצועה של ההחלטה קמא, שכן דחיית הבקשה יביא לכך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור של המבקשת יתקבל […]  מסיבה זו ראיתי לנכון להיעתר לבקשה מבלי להידרש לסיכויי הערעור.

“הבקשה מתקבלת אפוא: ביצוע ההחלטה מושא הערעור יעוכב עד למתן הכרעה בערעור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות”.

מבזקים