העליון אישרר צו זמני נגד משרד הביטחון מביצועו של מכרז ‘מערכת פתיחת מקלטים מרחוק’

ביום ראשון (8.7.2018) בשעות הערב פירסמתי את המבזק הבא בחלון המבזקים של אתר זה: “העליון נעתר לבקשת עיכוב ביצוע שהגישה חב’ ג’י וואן טכנולוגיות מיגון (ישראל); הוציא צו ארעי האוסר על משרד הביטחון מלהוציא לפועל את החלטת ועדת המכרזים, שהכריזה על צוות 3 מערכות מיגון כהצעה זוכה במכרז ‘מערכת פתיחת מקלטים מרחוק’. זאת עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית-המשפט העליון; 2 משיבים נוספים לבקשה הם החברות מגלקום ומוטורולה סולושנס”.

ב- 13 ביולי 2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “העליון נעתר לבקשת עיכוב ביצוע והוציא צו ארעי האוסר על משרד הביטחון מלהוציא לפועל את החלטת ועדת המכרזים לגבי החברה הזוכה במכרז ‘מערכת פתיחת מקלטים מרחוק’, עד למתן החלטה אחרת”.

באותה ידיעה פירסמתי קטעים מפסק הדין של כבוד השופטת יהודית שטופמן בבית-המשפט המחוזי [בתיק עת”מ 34860-04-18] שניתן ב-  28 ביוני 2018.

אחד הנושאים שעלו בערעור הוא חלקה של חברת סלקום בביצוע הפרוייקט למרות שהחברה לא השתתפה בפועל במכרז.

= = = = =  = = = = = = = = = = = = =

ב- 20 באוגוסט 2018 ניתנה בבית-המשפט העליון החלטה של כבוד השופט עופר גרוסקופף לגבי בקשה למתן סעד זמני בערעור בתיק זה [רע”א 3912/18]. וכך נכתב בין היתר בהחלטה:

■ “לפניי בקשה לסעד זמני בערעור במסגרתה מבוקש להורות על עיכוב הקמת מערכות תקשורת ובקרה מרחוק למקלטים ציבוריים המצויים באחריות רשויות מקומיות שונות ברחבי הארץ.

■ “… ביום 1.3.2017 פרסם משרד הביטחון מכרז לאספקה, התקנה ואחזקה של מערכת הבקרה מרחוק למקלטים ציבוריים המצויים באחריות רשויות מקומיות שונות ברחבי הארץ (בקשה להצעת מחיר מס’ 1000476663). המכרז הוא תחילתו של תהליך ­ אשר נועד למכן את תהליך פתיחת המקלטים המתבצע כיום באופן ידני, באמצעות התקנת מנגנוני פתיחה מבוקרים של המקלטים, שעה שמנגנונים אלו נשלטים מרחוק ממוקד ברשות המקומית וכן ממוקד מרכזי ארצי. כמו כן מאפשרת מערכת הבקרה מרחוק ניטור שוטף של המקלט למניעת ונדליזם ונזקים שונים, בקרה של תקינות התשתיות במקלטים וכן אספקת גישה לאינטרנט לשוהים במקלט. במסגרת תנאי המכרז צוין כי השירות הנדרש מתייחס ל- 370 מקלטים וכי המערכת צריכה להיות מותאמת להרחבתה, ברבות הימים, עד ל- 13,000 מקלטים.

■ “… בד בבד עם הגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני בערעור, המונחת לפניי.

■ “… כידוע, הכלל הוא שאין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס”א – 2000). ניתן לחרוג מהכלל הנזכר בהתקיים שני תנאים: האחד, כי סיכויי הערעור טובים; השני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע. בין שני השיקולים קיימת ‘מקבילים כוחות’ במובן זה שככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך.

■ “… בענייננו הגעתי למסקנה כי יש מקום ליתן סעד זמני. אשר לסיכויי הערעור, הרי שמבלי לקבוע מסמרות בדבר, הערעור מעלה שאלות הראויות לדיון.

■ “… לעניין מידת מעורבותה של סלקום בפרויקט סבורני כי נוכח אי הבהירות בעניין, והכרזתה של סלקום על ‘זכייה משותפת’ כביכול במכרז (כעולה מההודעות שפורסמו לעיתונות; ראו: נספח 24 לעתירה), הרי שהצגת ההסכם שבין צוות 3 לבין סלקום בפני ועדת המכרזים היא לכאורה צעד מתבקש, אשר לא נעשה במקרה זה. יתרה מכך, עיון בהודעות ההבהרה אשר צורפו כנספחים 2 ו- 3 לתגובתה של צוות 3 לבקשה לעיכוב ביצוע מעלה כי הודעות אלו אינן מבהירות די הצורך את מידת מעורבותה של סלקום.

■ “… אף מאזן הנוחות מטה את הכף למתן הסעד המבוקש. עסקינן במכרז להקמת מערכות תקשורת ושליטה. מקום שמדובר במכרז לביצוע עבודות הקמה, להבדיל ממכרז למתן שירותים, גדלה נכונותו של בית המשפט להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע ומתן סעדים זמניים בערעור, שהרי שאם לא יינתן סעד זמני העוצר את ביצוע העבודות הדיון בערעור עלול להתייתר.

■ “… אכן, שיקול נוסף הבא במניין השיקולים שעל בית משפט לשקול בבואו להחליט האם ליתן סעד זמני בערעור הוא האינטרס הציבורי בביצוע המכרז. צוות 3 ומשרד הביטחון טוענים כי ההתקשרות נועדה לשמור על זמינותם של המקלטים וכי “על חשיבותה של ההתקשרות מבחינת האינטרס הציבורי אין אפוא צורך להכביר במלים”. אלא שהמציאות מורכבת יותר והדברים אינם מובנים מאליהם. שהרי בעוד שנהיר מדוע לטווח הזמן הארוך לפרויקט חשיבות מבחינת זמינות המקלטים ותקינותם, אין זה ברור כיצד הדברים נכונים לטווח הזמן הקצר. כך במיוחד כאשר עסקינן בשלב הראשון ב-370 מקלטים בלבד ברחבי הארץ, ואילו הפרויקט בכללותו עשוי להגיע ל-130,000 מקלטים. לפיכך, אינני סבור כי יש בעצמת האינטרס הציבורי כדי להטות את הכף לכיוון דחיית הבקשה למתן סעד זמני. על מנת להבטיח מתן משקל הולם לאינטרס הציבורי ומניעת עיכובו של הפרויקט, די בהקדמת שמיעת הערעור.

■ “… הבקשה מתקבלת אפוא. צו המניעה הארעי מיום 8.7.2018 המונע ממשרד הביטחון מלהוציא לפועל את החלטת ועדת המכרזים, שהכריזה על הצעת צוות 3 כהצעה זוכה במכרז 100047663 יעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין בערעור. תוקפו של סעד זה מותנה בהפקדה בקופת בית המשפט של פיקדון או ערבות בנקאית בסך 250,000 ש”ח, שנועד להבטיח את יכולתן של המשיבות להיפרע מהמבקשת את נזקיהן אם יידחה הערעור, וזאת עד ליום 26.8.2018. לא תבוצע ההפקדה האמורה עד לתאריך הנ”ל, יפקע צו המניעה הזמני. הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון בפסיקת ההוצאות בהליך העיקרי. בכפוף לאילוצי היומן, המזכירות תקבע את הדיון בערעור בהקדם”.

מבזקים