המחוזי קיבל בקשת טלדור כבלים ופייברנט לצו מניעה זמני נגד האוצר: צו ביניים המורה על דחיית המועד האחרון להגשת הצעה למכרז ציוד תקשורת פסיבי עד להכרעה בעתירה [לגבי העדפה לתוצרת הארץ]

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים קיבל בקשה של החברות טלדור כבלים ומערכות בע”מ ופייברנט בע”מ לצו מניעה זמני נגד משרד האוצר (מינהל הרכש הממשלתי) והוציא צו ביניים המורה על דחיית המועד האחרון להגשת הצעה למכרז ציוד תקשורת פסיבי עד להכרעה בעתירה המינהלית שהגישו שתי החברות נגד משרד האוצר.

כבוד השופט דוד גדעוני כותב בין היתר בהחלטתו:

■ “לפניי בקשה לצו ביניים. ביום 16.8.2018 פירסם המשיב מכרז מרכזי לרכישה, אספקה והתקנת ציוד תקשורת פסיבי. בהתאם למסמכי המכרז, השירותים והמוצרים בגדרו כוללים, בין היתר, תכנון תשתיות ציוד פסיבי, אספקה התקנה ואינטגרציה של מערכות ציוד פסיבי, התקנת מערכות תקשורת, ביצוע עבודות תשתית ובינוי ומתן שירותי תחזוקה. במכרז לא נעשתה הבחנה בין תמחור רכיבי הטובין ותמחור רכיבי השירותים […] המועד האחרון להגשת הצעות נדחה מעת לעת על-ידי המשיבה והוא קבוע עתה ליום 20.2.2019.

■ “העותרות הן חברות ישראליות המייצרות מוצרים שונים בתחום תשתיות התקשורת, ובכלל זה כבלי תקשורת וציוד תקשורת פסיבי הנכלל במכרז. העותרות מעוניינות כי מציעים פוטנציאליים שבכוונתם להגיש הצעה במכרז יתקשרו עימן ויכללו בהצעתם את המוצרים שהן מייצרות.

■ “[…] המחלוקת בין הצדדים היא אם בנסיבות העניין ובמכרז משולב כאמור, חלה חובה לקבוע תנאי לפיו תינתן העדפה לתוצרת הארץ בהתאם לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ”ה – 1995 אם לאו.

■ “העותרות טענו, בין היתר, כי החובה לקבוע תנאי העדפה חלה גם על המכרז הנדון אף שהוא כולל גם רכיב של רכש שירותים.

■ “[…] לטענת המשיב, וועדת המכרזים בענייננו סברה על יסוד עמדת גורמי המקצוע כי אין מקום להפריד בין תמחור רכיבי הטובין לרכיבי השירותים ובהתאם לעמדת היועץ [המשפטי לממשלה] קבעה כי התקנות אינן חלות על המכרז וכי לא תינתן במסגרתו העדפה לתוצרת הארץ.

■ “[…] בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה למתן סעד זמני (למעשה, צו ביניים) שיורה למשיב שלא לפעול לקידום הליכי המכרז ובכלל זה לדחות את המועד להגשת הצעות. בהחלטה מיום 30.1.2019 נדחתה הבקשה ליתן צו ארעי במעמד צד אחד. בהתאם להחלטה הגיש המשיב תגובה לבקשה. דיון בבקשה התקיים לפניי היום. לאחר שנתתי דעתי לכלל הטענות, סבורני כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל.

■ “כידוע, בבקשה למתן צו ביניים על בית-המשפט לשקול את סיכויי העתירה ואת מאזן הנוחות. בין שני אלה מתקיים יחס של מקבילית כוחות, כאשר לשיקול של מאזן הנוחות ניתן מעמד של בכורה.

■ “בכל האמור במאזן הנוחות – המכרז כולל רכיב, אפשר לא מבוטל, של התקנת מערכות ותשתיות ציוד תקשורת פסיבי. ככל שייבחר זוכה וככל שזה יתחיל לבצע עבודות הקמת תשתית כאמור עבור מזמין מסויים מטעם המשיב על בסיס הצעת טובין שאינם של העותרות, יקום קושי ממשי להשבת מצב הדברים לקדמותו, ולהסבת הזכייה למציע אחר […] בדיון ציין ב”כ המשיב כי בחירת הזוכה במכרז תיעשה לפי ההערכה רק בעוד מספר חודשים. עם זאת, בנסיבות העניין אינני סבור שיש בכך כדי לשנות. הגשת הצעות בשלב זה, בטרם הכרעה בטענות העותרות באשר לחובת ההעדפה במכרז, עלולה להביא למצב שבו מציעים שונים יבחרו להגיש את הצעתם שלא על יסוד ציוד מתוצרת העותרות, וכי הליכי המכרז יתקדמו על יסוד הצעות כאלה, באופן שיקים קושי להחזיר את מצב הדברים לאחור. ככל שבסופו של יום תתקבלנה טענות העותרות אפשר והדבר אף יביא לביטול המכרז.

■ “מן העבר האחר טען המשיב כי עיכוב הליכי המכרז עלול להביא לעיכוב בפרוייקטים בתחום התשתיות הפסיביות הממתינים לביצוע במשרדי ממשלה שונים ולכך שהתפתחויות טכנולוגיות שונות שנכללו במכרז החדש לא יהיו זמינות למשרדי ממשלה. המשיב לא ציין פרוייקטים מסויימים. הוא לא העלה טענות לדחיפות קונקרטית. וועדת המכרזים עצמה דחתה עד כה מספר פעמים את המועד האחרון להגשת הצעות […] במצב דברים זה נראה כי מאזן הנוחות נטה לטובת העותרות.

■ “[…] נוכח כל האמור, הצירוף של שיקולי מאזן הנוחות וסיכויי העתירה מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה […] משכך – ניתן צו ביניים המורה למשיב לדחות את המועד האחרון להגשת הצעה למכרז עד להכרעה בעתירה”.

הערת עורך Read IT Now:

+ פירוט ההיסטוריה של המכרז מופיעה כאן.

+ ההודעה האחרונה של עורך המכרז, מיום 13.2.2019, מופיעה כאן: “הריני להביא לתשומת ליבכם כי המועד האחרון להגשת הצעות נדחה. לכשתתקבל החלטה על המועד החדש להגשת הצעות תצא הודעה בהתאם”.