המחוזי בי”ם דחה 2 עתירות מינהליות (נפרדות) של הראל ושל HP לגבי מכרז מינהל הרכש הממשלתי לאספקת ציוד תקשורת אקטיבי

בפסק דין משותף, דחה בית-המשפט המחוזי בירושלים ב- 16.10.2017 שתי עתירות מינהליות (נפרדות) של הראל טכנולוגיות מידע [עת”מ 29342/07-17] ושל HP [עת”מ 4532-08-17] לגבי מכרז של משרד האוצר/מינהל הרכש הממשלתי לאספקת ציוד תקשורת אקטיבי.

כבוד השופט אלי אברבנל כותב בין היתר בפסק הדין:

■  ביום 20 באוגוסט 2015 פירסם מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר מכרז רחב היקף לאספקת ציוד תקשורת אקטיבי. “במסגרת ניהול המכרז האמור, קיבלה המשיבה 1 שתי החלטות בנושאים שונים שכנגדן הוגשו לבית-משפט זה שתי העתירות שלפנינו … הדיון בעתירות אלה התקיים בנפרד. עם זאת, בשל נגיעתן של החלטות אלה לאותו מכרז ובשל זהות מלאה של המתדיינים בשתי העתירות האמורות, יינתן פסק הדין במאוחד כלהלן”.

■ “במסגרת המכרז נדרש הזוכה לספק למשרדי הממשלה וליחידות הסמך ולתחזק את כלל המתגים הנדרשים להם בתחום ה- Local Area Network, LAN, וכן רכיבי תוכנה, רכיבי אבטחת מידע, רכיבי תקשורת אלחוטית, תוכנות ניהול ובקרה ועוד. המתגים האמורים מהווים חלק מרשת התקשורת של משרדי הממשלה ומשמשים למיתוג וניתוב תעבורת רשת, ואליהם מחוברות המערכות הממוחשבות של המשרדים כגון מחשבים, שרתים, מדפסות, שעוני נוכחות, שערי כניסה, מצלמות ועוד, כאשר כל תעבורת הנתונים מועברת ומנוהלת באמצעותם. בנוסף, המתגים מאפשרים תעדוף בהעברת נתונים בזמן עומס ועוד”.

■ תקופת המכרז נקבעה לשבע שנים והיא עתידה להחליף התקשרות עם הראל טכנולוגיות מידע המשמשת כיום ספקית מכוח מכרז שנערך בשנת 2009.

■ בתאריך 6 באוקטובר  2016 פורסם הנוסח המעודכן של המכרז וביום 20 בנובמבר 2017 הוגשו הצעותיהן של שבע חברות שהתמודדו על המכרז.

העתירה המינהלית של הראל טכנולוגיות מידע [עת”מ 29342/07-17] נגד מדינת ישראל ואחרים:

■ חברת הראל הגישה הצעתה אשר התבססה על מוצריה של חברת Brocade. “ביום 18.6.2017 הודיעה וועדת המכרזים להראל כי החליטה ביום 25.5.2017 לפסול את הצעתה, זאת בשל מכירת חברת ברוקייד לחברת Broadcom, העתידה לאחר מכן למכור חלקים מחברת ברוקייד לחברת Extreme Networks ולחברת Arris International. וועדת המכרזים התבססה בהחלטתה על שורה של פרסומים, שבסופו של יום לא הוכחשו ע”י הראל, שעל-פיהם חלקים מחברת ברוקייד עתידים להימכר לחברות האמורות, ועתיד מוצריה, המצויים כאמור בבסיס הצעתה של הראל, אינו ידוע. וועדת המכרזים קיימה שורה של מפגשים על הראל ובסיומם קיבלה את ההחלטה האמורה”.

■  לדברי השופט, “הראל לא השלימה עם ההחלטה וביום 13.7.2017 היא הגישה עתירה זו. נוכח טיעונים שהעלתה הראל בעתירתה בדבר אי שמיעת טיעוניה במלואם בטרם נפלה ההחלטה בעניינה, התאפשר לה, אף לאחר הגשת העתירה ובטרם החל הדיון, להשלים את טיעוניה בפני וועדת המכרזים ולאחר מכן, ביום 27.7.2017, אישררה וועדת המכרזים את החלטתה האמורה”.

■ בין טענותיה של חברת הראל בפני בית-המשפט: “… חברת אקסטרים מוכנה להיכנס לנעליה של ברוקייד כדי לקיים את התחייבויותיה של הראל אם זו תזכה במכרז” והציגה מכתב בנושא זה מטעם חברת אקסטרים. בדיון שהתקיים ב- 2.10.2017 בבית-המשפט הציגה הראל נוסח שני של מכתב מטעם מכתב אקסטרים ולדבריה המכתב בשני הנוסחים שלו, יש בו כדי להרגיע את חחשותיה של המדינה.

■  המדינה (המשיבה מס’ 1) טענה בין היתר בפני בית-המשפט כי “… אין עילה להתערב בהחלטה של וועדת מכרזים מקצועית זו, שהתקבלה לאחר בחינה מעמיקה של הדברים

וקיום שיח נמשך עם הראל, אשר בסופו של דבר הגיעה למסקנה כי הראל אינה עומדת עוד בתנאי המכרז וכי המשך השתתפותה במכרז מעמיד את המשיבה במצב בלתי נסבל של חוסר וודאות”. עוד ציינה המדינה כי חברת בזק בינלאומי נפסלה אף היא ע”י וועדת המכרזים “הואיל וחברת AVAYA, שעל מוצריה מבוססת הצעתה, נקלעה לאי יציבות כלכלית והגישה בקשה לפשיטת רגל. די היה באי הודאות בנוגע להמשך פעילותה של יצרנית זו כדי להצדיק את פסילתה” של חברת בזק בינלאומי מלהשתתף במכרז.

■ בהכרעתו בעתירה זו אומר השופט כי מדברים המובאים במכתבה של חברת אקסטרים, “די במכתב האמור שהוגש מטעמה של העותרת, כדי להצדיק את חחשותיה של משיבה

1 ולבסס את הטענה כי הראל אינה עומדת עוד בתנאי המכרז … יודגש כי הצעתה של הראל לא נפסלה בשל עיסקת המכירה של היצרן אלא בשל אי הוודאות בנוגע ליכולתה לספק את הפריטים שאותם היא הציגה בבסיס הצעתה. רכישות ומיזוגים של חברות הוסקיות באספקת מוצרי טכנולוגיה ותחזוקתם, הינה תופעה נפוצה ואין בהחלטתה של וועדת המכרזים משום התעלמות ממציאות זו … מהמקובץ עולה כי החלטת וועדת המכרזים, שהתקבלה בתום הליך ראוי, הינה סבירה ומבוססת ואין עילה להתערבות של בית-המשפט בה. אשר על כן דין העתירה להידחות”.

העתירה המינהלית של HP [עת”מ 4532-08-17] נגד מדינת ישראל ואחרים:

■ “עניינה של עתירה זו בהחלטה של המשיבה מס’ 1 [מדינת ישראל] שלא לפסול את המשיבה 2 בעתירה זו – חברת בינת תקשורת מחשבים בע”מ. את פסילתה ביקשה העותרת בעתירה זו – חברת היולט-פקרד (ישראל) בע”מ, זאת בשל יתרון בלתי הוגן וניגוד עניינים שבו לטענתה מצוייה בינת, בשל זכייתה במכרז נוסף שיפורט להלן.

■ “HP פנתה בכתב בעניין זה למשיבה 1 ביום 22.6.2017 וזו השיבה לה בציינה כי הזוכה במכרז הנוסף ידוע מזה זמן רב וכי ‘כלל הנושאים המובאים במכתבכם, לרבות מדיניות ההפרדה, נדונים לגופו של עניין בכל מכרז ומכרז, במסגרת גיבוש מסמכי המכרז‘. חברת HP לא הסתפקה בתשובה ופנתה פעמיים במהלך חודש יולי בנושא זה אך לא נענתה.

■  בעתירתה הנוכחית מתייחסת HP למכרז מרכזי 13-2014 לאספקת שירותי טלפוניה למשרדי הממשלה בו זכתה בינת ביום 8.12.2015. לטענת HP בעתירה הנוכחית, “ככל שחברת בינת תזכה גם במכרז שלפנינו, יקנה לה הדבר יתרון בלתי הוגן על-פני יתר משתתפי המכרז, בכך שרק לה תעמוד האפשרות לספק את רוב המוצרים נשוא המכרז שלפנינו, דרך מכרז הטלפוניה. בנוסף לכך, טוענת HP כי זכייה בשני המכרזים תעמיד את בינת במצב של ניגוד עניינים … בטיעוניה עמדה HP על היקפם הרחב במיוחד של שני המכרזים ועל הקשר ההדוק שביניהם, המגיע לטענתה עד רמה של ‘חפיפה’.”

■  המדינה טענה כי דין העתירה להידחות על הסף “מחמת שיהוי, מניעות והשתק. היא הפנתה לנקודות זמן בהן ידעה HP על האפשרות כי חברה אחת תזכה בשני המכרזים ועל השלמתה עם אפשרות זו”.

■ בהכרעתו קובע השופט כי עתירתה של חברת היולט-פקרד הוגשה “באיחור ניכר”. עוד הוא מציין כי “לוח הזמנים בעניין מכרז הטלפוניה חשוב אף הוא לענייננו, ולפיו – ביום 8.12.2015 זכתה בינת במכרז הטלפוניה; ביום 5.2.2017 נדחו עתירות שהוגשו כנגד זכייתה בפסק דין בעת”מ (מחוזי י”ם) 11355-06-16 ו- 30895-06-16; ביום 4.6.2017 במסגרת עע”מ 1473/17 ועע”מ 1772/17 ניתן בבית-המשפט העליון תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה ערעור שהוגש על פסק הדין האמור – יימחק. מהאמור לעיל עולה כי רק ביום 22.6.2017, לאחר שזכייתה של בינת במכרז הטלפוניה נעשתה סופית, פנתה העותרת אל המשיבה 1 במכתבה האמור והעלה לראשונה את טענתה כי יש לפסול את השתתפותה של בינת במכרז זה”.

■ “… מהמקובץ עולה כי חברת HP לא הניחה את הבסיס העובדתי הנדרש לעתירתה. חששות שהעלתה מהאפשרות כי זכייתה של חברה אחת בשני המכרזים תאפשר לה לתמרן את מהלכיה, באפן שיעניק לה יתרון בלתי הוגן יעמיד אותה במצב של ניוגד עניינים, לא הוכחו, ונותרו בגדר אפשרות ספקולטיבית בלבד … דינה של העתירה להידחות גם לגופה”.

*** חברת הראל טכנולוגיות מידע בע”מ תשלם 100,000 ₪ הוצאות משפט מתוכם 70,000 ₪ למדינה, 15,000 ₪ לחברת מטריקס אי.טי., 15,000 ₪ לחברת היולט-פקרד.

*** חברת HP תשלם 85,000 ₪ הוצאות משפט מתוכם 40,000 ₪ למדינה, 15,000 ₪ לחברת בינת תקשורת מחשבים בע”מ, 15,000 ₪ לחברת מטריקס אי.טי., 15,000 ₪ לחברת הראל טכנולוגיות מידע.

הערות עורך Read IT Now:

+ כל הקישורים המופיעים בידיעה לא מופיעים במקור אלא הם תוספות שלי.

+ בעבר פירסמתי מספר ידיעות על העתירות הללו כאן באתר:

  • ב- 1.9.2017 פירסמתי כאן ידיעה שכותרתה: “אושרה בקשה לצו ביניים במסגרת עתירה מינהלית של הראל טכ’ מידע נגד מינהל הרכש אחרים בנושא תיחור דינמי במסגרת מכרז לאספקת תקשורת נתונים למשרדי הממשלה; הורה על עצירת הליכי המכרז והתיחור הדינמי עד לדיון בתחילת אוקטובר”.
  • ב- 18.8.2017 פירסמתי כאן ידיעה שכותרתה: “נדחתה בקשה לצו ביניים וצו ארעי במסגרת עתירה מינהלית של HP נגד מינהל הרכש הממשלתי בנושא הליכי מכרז”.
  • ב- 4.8.2017 פירסמתי כאן ידיעה שכותרתה: “למרות פסילת הצעת הראל טכ’ מידע במכרז חדש, מינהל הרכש הממשלתי יתקשר בפטור ממכרז עם החברה לארבעה חודשים נוספים ב- 7 מיליון ש”ח”.
  • ב- 28.7.2017 פירסמתי כאן ידיעה שכותרתה: “מכרז האוצר בנושא מע’ תקשורת נתונים ברשת מקומית במשרדי הממשלה נמצא בדיונים משפטיים בעקבות עתירה מינהלית שהוגשה“.

הידיעה פורסמה לראשונה בחלון המבזקים של אתר זה ב- 19.10.1017 בשעה 13:51.

מבזקים