הוגשה (28.4.2019) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר תקשורת בגין משלוח Spam

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הוגשה (28.4.2019) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר תקשורת בגין משלוח Spam: ‘מבצעת שיחות שיווקיות המבוצעות באמצעות מערכת חיוג אוטומטי תוך הפרת הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים) מבלי שהמקבלים נתנו לכך הסכמה מפורשת מראש’.

התביעה היא בשם כל מי שהחברה ‘השמיעה להם תקליט כאשר ענו לשיחה או שהשמיעה להם תקליט כאשר חזרו וחייגו למספר ממנו חייגה אליהם החברה’.

התובע בתיק זה הוא עו”ד מאור בשן. בכתב הטענות נאמר בין היתר כי התובענה “מוגשת בגין שיחות שיווקיות מטעם המשיבה המבוצעות באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, תוך הפרת הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982.

“המשיבה מתקשרת לנמענים לצורך ביצוע שיחות הספאם, באמצעות מערכת חיוג אוטומטי ולא ע”י נציגים אנושיים המחייגים לנמענים.

“לאחר שעונה הנמען לשיחה, הוא אינו זוכה לשוחח עם נציג אנושי כבכל שיחה רגילה, אלא שומע מוסיקת המתנה מוקלטת ורק לאחר שמתפנה נציג אנושי מטעם המשיבה, מחוברת השיחה בין השניים.

“אם לא די בכך, שיחות אשר לא נענו על-ידי הנמען, מוצגות לנמען במכשיר הטלפון הנייד שברשותו כ’שיחה שלא נענתה’ ממספר שאינו מכיר. על כן ברי, כי חלק לא מבוטל מהנמענים, חייגו בחזרה למספר ממנו חוייגה השיחה שלא נענתה (מוקד המכירות של המשיבה), ולאחר שסיימו את החיוג נאלצו להאזין לפרסומות והצעות שיווקיות מועם המשיבה, ביניהן הצעות לרכישת שירותים ומוצרים מתחומים מגוונים ואף מתחומים שאינם קשורים כלל למוצר ו/או השירות אותו רכש מהם בעבר (ככל שהיה לקוח בעבר).

“תופעת שיחה חוזרת אינה שונה במהותה ובתכליתה מתופעת ה’צינתוק’, שכן בשני המקרים השיחה מנותקת בטרם נענתה על-ידי הנמען. בהקשר זה מבחינת הנמען אין הבדל בין ‘צנתוק’ לבין שיחה חוזרת, ככל שלאחר שנותקה, מנסה הנמען לחייג בחוזר למספר המוצג על צג הטלפון שלו כשיחה שלא נענתה ו’זוכה’ להאזין לתקליט המכיל תוכן שיווקי ופרסומות מטעם המשיבה.

“[…] נזכיר כי מדובר במערכת חיוג אוטומטית, אשר במסגרת השימוש בה ההפצה של שיחות הספאם הופכת להיות מסחרית, ואשר המחוקק אסר את השימוש בה לצורכי שיווק ומכירות, לשם הגנה על הנמענים אשר לא נתנו הסכמתם לקבלת דברי פרסומת.

■ בין הנספחים לכתב הטענות נכלל גם מכתב ששלח ע”י התובע/המבקש אל משרד התקשורת ב- 24 בפברואר 2019 ומתאר את פרטי הנושא. במייל תשובה מ- 11 באפריל 2019 כותבת  בין היתר עו”ד פאדיה זידאן מנהלת מחלקה בכירה במשרד התקשורת כי “[…] לגישתנו, ההודעה המוקלטת המקדימה כפי שתוארה בפנייתך נופלת על פניו לגדר דבר פרסומת כהגדרתו בחוק התקשורת בהיותה מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד רכישת שירות או הוצאת כספים בדרך אחרת”.

■ בהמשך כתב הטענות מצויין כי “למען הגילוי הנאות, המבקש/התובע המייצג הגיש בשנים האחרונות מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כתובע מייצג, בהן גם תביעות בגין ספאם.

מבזקים