הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד 013 נטוויז’ן; אותו תובע כבר הגיש תביעה קודמת נגד החברה ב- 11/2017 שנמחקה ע”י שופטת חודש לאחר מכן

18:08 20.01.2018

קטגוריות: טלקום/וויירלס/מובייל משפט

תגים:

לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה ב- 18 בינואר 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת 013 נטוויז’ן מקבוצת סלקום.

התובע בתביעה זו הוא עו”ד נסים נג’אר אשר “התקשר בעבר עם המשיבה לקבלת שירותי התקשרות לחו”ל אך החל משנת 2014 הקשר עם המשיבה לא חודש”.

בתביעה, שהוגשה באמצעות משרד עו”ד טנוס, נאמר בין היתר כי “במהלך שנת  2014 הפסיק המבקש את ההתקשרות עם המשיבה ומאז המשיבה לא מספקת לו כל שירות, ולכן היא לא זכאית לגבות כספים מהמבקש! עד למועד הניתוק המבקש שילם את החשבון החודשי באמצעות הוראת קבע ע”י כרטיס האשראי שבבעלותו.

“המבקש מציין כי הסכמים לחוד ומציאות לחוד, שכן נמצא כי מאז הניתוק בשנת 2014 המשיבה ממשיכה לחייב אותו בסכום חודשי של 90 ₪! המבקש לא הבחין בגבייה החודשית וכאשר נודע לו לאחר שעיין בדף פירוט כרטיס האשראי הוא יצר קשר עם נציג המשיבה אשר אישר כי למבקש אין כל מנוי פעיל”.

בפתח כתב התביעה נאמר בטקסט מודגש כי ביום 20.11.2017 הוגשה תביעה אחרת של אותו התובע נגד חברת בזק בינלאומי “ואשר השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות כלל הקבוצה זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשת האישור שבכותרת”. בא כוח התובע מבקש מבית-המשפט להורות על איחוד התביעה החדשה עם התביעה הקודמת להליך משותף.

הערות עורך Read IT Now:

א. ב- 24 בנובמבר 2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: למחוזי בחיפה הוגשו ב- 20 בנובמבר 2017 שתי תביעות נפרדות (ובקשה להכיר בהן כתובענות ייצוגיות) נגד 013 נטוויז’ן בע”מ ונגד בזק בינלאומי בע”מ הנושאות “שאלות משותפות של עובדה ומשפט”.

התובע בשתי התביעות הנפרדות הללו, נסים נג’אר, עו”ד במקצועו, טוען כי כל-אחת מהחברות הללו ממשיכות לחייב בתשלום חודשי קבוע למרות שהאנשים אינם עוד מנויים פעילים שלהן.

בתביעה הראשונה נאמר כי התובע התקשר בעבר עם חברת 013 נטוויז’ן בע”מ לקבלת שירותי תקשורת לחו”ל אולם החל משנת 2014 הקשר עם המשיבה לא חודש. “במהלך שנת 2014 הפסיק המבקש את ההתקשרות עם המשיבה ומאז המשיבה לא מספקת לו כל שירות ולכן היא לא זכאית לגבות כספים מהמבקש. עד למועד הניתוק שילם המבקש את החשבון החודשי באמצעות הוראת קבע באמצעות כרטיס האשראי שבבעלותו.

“המבקש מציין כי הסכמים לחוד ומציאות לחוד שכן נמצא שמאז הניתוק בשנת 2014 המשיבה ממשיכה לחייב אותו בסכום חודשי של 90 ₪”. התובע פנה אל נציגי השירות של החברה והם אישרו בפניו כי החברה אכן לא מספקת לו שירות וכי הוא אינו מנוי שלה.

“המבקש מציין כי הוא הופתע לגלות כי משך תקופה של כמעט 36 חודשים המשיבה גבתה ממנו כספים שלא כדין ומדובר בסכום כולל של כ- 3,240 ₪.”

בתביעה השנייה, נגד חברת בזק בינלאומי,  נאמר כי התובע “התקשר בעבר עם הנתבעת לקבלת שירותי אינטרנט עד ליום 25.12.2012 עת עבר לחברה אחרת ומאז תאריך זה היחסים העסקיים בינו לבין הנתבעת באו אל סיומם … מאז הנתבעת לא מספקת לו כל

שירות ולכן היא לא זכאית לגבות כספים מהתובע … מאז הניתוק (25.10.2012)  הנתבעת המשיכה לחייב את התובע בסכום חודשי של 59.82 ₪ וזאת לטענת התובע ללא כל זכות, שכן התובע מנותק עסקית מן הנתבעת והיא לא מספקת לו כל שירות”.

שתי התביעות של אותו התובע הוגשו באותו היום לבית-המשפט המחוזי בחיפה  באמצעות משרד עורכי הדין טנוס בחיפה.

ב. לגבי התביעה הקודמת של אותו תובע נגד חברת נטוויז’ן [ת”צ 45253-11-17] קבעה כבוד השופטת רבקה (ריבי) למלשטריך-לטר ב- 14 בדצמבר 2017 כי “בהמשך להחלטתי המפורטת מיום 11.12.2017 ובהמשך לפסק דין כבוד הנשיא מיום 13.12.2017 בתיק ת”צ 11841-12-17, אני מורה על מחיקת התובענה על הסף. מתגובת ב”כ המבקש עולה כי עדיין לא ברורה למבקש המשמעות של דרישת החוק … הודעות סתמיות של מבקש בתובענה ייצוגית אינן פוטרות אותו מחובתו המפורשת עפ”י החוק, ויש בהן להעיד לכאורה על היעדר תום לב”.

“… בהתייחס לנסיבותיו של תיק זה, לנימוקים המפורטים בפסק דינו של כבוד הנשיא מיום 13.12.2017 לעיל, אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור התובענה על הסף. ירצה המבקש לחדש תובענתו, יגישה עם בקשה להפנותה לכבוד השופט בפניו נשמע התיק שעניינו דומה”.

“המבקש  יישא בתשלום של 3,000 ₪ לאוצר המדינה”.

ג. בפסק הדין של נשיא בית-המשפט המחוזי בחיפה כבוד השופט רון שפירא מיום 13.12.2017 בתיק ת”צ 11841-12-17 [אחד משלושה תיקים נפרדים לגבי שלוש תביעות ייצוגיות שהוגשו בידי אותו משרד עורכי הדין המייצג גם בתביעות של התובע נג’אר נגד נטוויז’ן] נאמר בין היתר: “לאחר שהוגשה הודעת ב”כ התובעים ולא ניתן הסבר מניח את הדעת להתנהלות חסרת תום הלב שבהגשת שלוש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שיש בהן שאלות מהותיות זהות

של עובדה ומשפט המשותפות לכלל הקבוצה … זאת בפער זמנים של דקות ספורות בין הגשה להגשה, במקום הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית אחת, סבורני כי יש בכך משום חוסר תום לב קיצוני”.

“… במקרה שלפני מדובר בהתנהלות חסרת תום לב המכבידה, שלא לצור, על ניהול הדיונים בהליכים מסוג זה ופוגעת בציבור כולו בדרך של השחתת המשאב של זמן שיפוטי המצוי במחסור. להתנהלות מסוג זה אין לתת יד ומטעם זה ראוי כי ההליכים בהם נקטו המבקשים, באמצעות באי כוחם, יימחקו”.

“… בסיכומו של דבר, שלוש הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נמחקות על הסף, בלא שהתבקשה תגובת המשיבים, מהטעמים של הגשת בדרך המהווה חוסר תום לב ובהליך בלתי ראוי. לפנים משורת הדין, החלטתי לחייב את המבקשים אך ורק בהוצאות סימליות לקופת המדינה בסכום של 3,000 ₪ לכל בקשה, ובסך הכל 9,000 ₪”.

מבזקים