הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד מינהלת ליגת העל בכדורסל לגברים בטענה של “גביית עמלת אינטרנט שלא כדין”

13:14 24.11.2017

קטגוריות: משפט ספורט והיי-טק

לבית-המשפט השלום בירושלים הוגשה ב- 21 בנובמבר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד מינהלת ליגת העל בכדורסל לגברים בטענה של “גביית עמלת אינטרנט שלא כדין”.

התובע בתביעה זו הוא עו”ד צבי שילה (מייצג את עצמו) המעיד על עצמו כי הוא אוהד מזה שנים רבות של קבוצת הכדורסל הפועל בנק יהב ירושלים. בתביעה נאמר בין היתר כי “המשיבה היא חברה ישראלית הרשומה ברשם החברות. המשיבה כפי הפרסום שנעשה על ידה באתר האינטרנט שלה נוסדה בחודש אוגוסט 2002 כמלכ”ר (מוסד ללא כוונת רווח) ביוזמת קבוצות הליגה, אשר בחרו להקים גוף עצמאי אשר יסדיר את הארגון, הפיתוח והניהול של ליגת העל בכדורסל כליגה תחרותית, מקצוענית ומסחרית”.

“… המבקש יטען כי במהלך התקופה של החודשים מאי ותחילת יוני 2017 נערכה ע”י המשיבה מכירת כרטיסים למשחקי הפיינל פור של ליגת וינר בכדורסל לעונת המשחקים 2016-2017 כאשר שלב חצי הגמר, שכלל שני משחקים … התקיים בתאריך 12.6.2017 בהיכל הספורט מנורה מבטחים בתל אביב ומשחק הגמר אשר התקיים אף הוא באותו מקום שלושה ימים מאורח יותר”.

“בעקבות העלייה של קבוצת הכדורסל הפועל בנק יהב ירושלים למשחק גמר הפלייאוף על תואר האליפות לעומת המשחקים 2016/17, מול קבוצת הכדורסל של מכבי האנטר חיפה, נערכה מכירה של כרטיסים למשחק הגמר שאירגנה הנתבעת, באמצעות אתר האינטרנט של קבוצת הכדורסל הפועל בנק יהב ירושלים, אשר נפתחה רק למנויים של הקבוצה בשעה 12:00 ביום 13.6.2017”.

“בדי עמל הצליח המבקש לרכוש שני כרטיסים למשחק הפלייאוף האמור … המבקש יטען כי בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ”א – 1981 והתקנות שהותקנו מכוחו, לא צויין על הכרטיסים כי מדובר במחיר כולל“.

“מבירור שערך המבקש נמצא על-ידו כי סכום של 5 ₪ מהסכום הרשום על הכרטיס הינו חיוב בגין עמלת רכישה דרך האינטרנט, דבר שלא צויין כלל ע”י המשיבה, לא על גבי הכרטיס ולא בכלל, בשום פרסום שהוא מטעמה שנעשה לצורך קידום המכירות של הכרטיסים לאירוע משחקי הפיינל פור”.

“… המבקש יציין עוד כי במכירה הנ”ל של הכרטיסים ע”י המשיבה באמצעות גורמים מטעמה שנערכה בתאריך 13.6.2017, לא הייתה קיימת שום אפשרות לרכישת הכרטיסים באמצעות רכישה בדלפק אלא אך ורק באמצעות אתר האינטרנט, כאשר כל רכישה של כרטיס כאמור חוייבה בעמלה נוספת של 5 ₪, כאשר המשיבה יצרה מצג שווא בחוסר תום לב, שלפיו כביכול מחיר הכרטיס הינו הסך הרשום בו, מבלי שהיא פירטה את מחיר העמלה הנ”ל של רכישת הכרטיס באמצעות אתר האינטרנט ו/או בכלל”.

[הערה: ההדגשה מופיעה במקור].

 

מבזקים