הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד די. בי. אס. שירותי לוויין והוט מע’ תקשורת בשם כל מנויי 2 החברות שנמנע מהם לצפות במשחקי חצי הגמר של הליגה האירופית בכדורגל ב- 2014 בשל הצורך לשלם עבורם

כפי שדיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה, לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה ב- 25 באוקטובר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד די. בי. אס. שירותי לוויין (1998) בע”מ והוט מערכות תקשורת בע”מ בשם כל מנויי 2 החברות אשר נמנע מהם לצפות במשחקי חצי הגמר של הליגה האירופית בכדורגל ב- 2014 בשל הצורך לשלם עבורם.

התובעים בתביעה זו הם עופר דש [מנוי של המשיבה מס’ 1] ואורי דש [מנוי של המשיבה מס’ 2]. “שני המבקשים (שהם  גם אחים, כפי שמעיד שם משפחתם המשותף) הם חובבי כדורגל ואוהבים לצפות במשחקי כדורגל. עם זאת, אין הם ‘אדוקים’, כך שאין הם רוכשים, ודאי לא באופן קבוע, את זכויות הצפייה בערוצי ספורט בתשלום (בלשון הדין: ערוצים מוספים בתשלום), דוגמת ערוצי צ’רלטון”.

בתביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של התביעה ושל בקשה זו לאשרה כייצוגית הוא שידור משחקי חצי גמר הליגה האירופית בכדורגל בשנת 2014 בערוצים מוספים בתשלום (ערוצים המכונים ‘ספורט 1’ ו- ‘ספורט 2’ של חברת צ’רלטון בע”מ).

“זו הייתה הפרה של החלטה 2-27/2009 של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מיום 22.10.2009, אשר אוסרת על שידור משחקים שונים בעלי חשיבות ציבורית, בערוץ בתשלום. מדובר בהפרה ברורה של ההחלטה בגינה גם ספגו המשיבות עיצום כספי ממועצת הכבלים”.

“… ביום 24.4.2014 וביום 1.5.2014 נערכו ארבעה משחקי חצי גמר הליגה האירופית (כל מפגש הוא בן שני משחקים, כאשר בכל פעם הקבוצה האחרת מארחת; בכל אחד מהימים נערכים שני משחקים). חצאי הגמר של אותה שנה זימנו משחקים אטרקטיביים: בנפיקה (מפורטוגל) מול יובנטוס (מאיטליה) וסביליה מול ולנסיה (שתי קבוצות בכירות מספרד).

“המבקשים היו שמחים מאוד לצפות במשחקים אילו התאפשר להם הדבר עפ”י דין _היינו – ללא תשלום) אולם לא במידה שהיו מוכנים לרכוש את זכויות הצפייה עבורם: יום צפייה בחבילת ערוצי צ’רלטון כרוך היה בתשלום של כ- 12-15 ₪, למיטב זכרונם של המבקשים. לכן נמנעה מהמבקשים האפשרות לצפות במשחקים.

“נזקם של המבקשים הוא בלתי ממוני: אובדן יכולת ההנאה מהצפייה באותם המשחקים”.

לדברי בא-כוח התובעים, “לכאורה, את אופן הפיצוי לציבור ניתן היה לפתור בקלות ובמהירות, ואף בלא פנייה לבית-המשפט הנכבד. ואומנם, הח”מ פנה בפנייה מוקדמת למשיבות אשר היפנו אותו לנהל את המגעים ישירות עם ב”כ צ’רלטון. אלא שמבלי להיכנס לפרטים, גם כתום כ- 16 חודשים (!) של מו”מ, לא אינטנסיבי בלשון המעטה, לא הגיעו הצדדים לכדי הסכם, ובלית ברירה מוגשת בקשה זו”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף שילה.

הערות: ההדגשה מופיעה במקור. את החלטה 2-27/2009 של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מיום 22.10.2009 ניתן למצוא כאן.