הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד ממן – מסופי מטען וניטול בע”מ וסוויספורט שירותי מטען בישראל: מחייבות לכאורה שלא כדין את הלקוחות עבור שימוש במערכת סחר החוץ “שער עולמי” שהוקמה ע”י ובמימון מדינת ישראל

14:32 04.01.2019

קטגוריות: משפט

תגים: ,

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד החברות ממן – מסופי מטען וניטול בע”מ וסוויספורט שירותי מטען בישראל בע”מ.

התובעת בתביעה זו היא חברת אימפורט אוף רקורד ישראל בע”מ, “חברה העוסקת בייבוא ובייצוא, אשר במסגרת פעילותה נוטלת על עצמה את כל התהליכים הכלולים בייבוא או בייצוא עבור גופים אחרים אשר מעוניינים לייבא או לייצא מוצרים שונים מבלי לעסוק בכל הכרוך בתהליכי סחר חוץ. בין שירותיה של המבקשת היא אחראית על הצהרות מיסוי, מהווה את הגורם האחראי מול רשויות המכס, שומרת את הרשומות הנדרשות על-פי דין, פועלת לקבלת היתרים ורישיונות כנדרש על-פי דין ומשלימה את כל הדרישות הקשורות לתשלומי חובה ומיסים”..

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של בקשה זו, בגביית אגרה שלא כדין, הפרת חובות חקוקות, עשיית עושר ולא במשפט וניצול מעמד של מונופולין לרעה, אשר נעשים על-ידי המשיבות על גבה של המבקשת, וכן על גבם של כלל היבואנים והיצואנים, אשר בעת ייבוא וייצוא טובין לישראל וממנה מחוייבים לעשות שימו בשירותי המשיבות המנהלות את מסופי המטענים האוויריים בנמל התעופה בן-גוריון”.

בהמשך כתב התביעה מודגש כי “המחירים המירביים אותם רשאיות המשיבות לגבות בגין שירותי מסוף המטענים אותם הן מספקות, מפוקחים על-פי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו – 1996, וכן עפ”י הצווים שנקבעו בהתאם לחוק זה. יובהר, בחקיקה נקבעה רשימה סגורה של התעריפים והמשיבות אינן רשאיות לגבות כספים מעבר לתעריפים המפוקחים והקבועים בדין”.

יחד עם זאת, בשנת 2018 בחרו המשיבות לעשות דין לעצמן והחלו לגבות חיוב המכונה ‘אגרת שער עולמי’ בחשבוניות המשיבה 1 ו’שירות שער עולמי’ בחשבוניות המשיבה 2, עבור כל שטר מטען העובר תחת ידיהן. זאת מכל לקוחותיהן, שהינם לקוחות שבויים. בכל שנה מטופלים בנתב”ג כ- 350,000 טון של מטענים כך שמדובר בכמות אדירה של שטרי מטען המטופלים ע”י המשיבות. ל’חיוב שער עולמי’ אין כל זכר בחקיקה ומדובר בחיוב שהמציאו המשיבות על דעת עצמן מבלי שניתנה להן כל הרשאה לגבות חיוב זה. כתוצאה מכך משלשלות המשיבות לכיסיהן סכומי כסף רבים שלא כדין“.

“מערכת שער עולמי הינה הפלטפורמה המחשובית החדשה לניהול סחר החוץ של מדינת ישראל אשר הפעלתה על ידי רשות המיסים החלה ביום 14.1.2018. מערכת שער עולמי מחליפה את המערכת שהייתה קיימת ברשות המיסים.

“ההחלטה על הקמת מערכת חדשה  לניהול סחר החוץ של מדינת ישראל התקבלה ע:י הקבינט הכלכלי חברתי של ממשלת ישראל בשנת 2005. מדינת ישראל היא זו שהשקיעה בבניית המערכת מאות מיליוני שקלים. מערכת שער עולמי החלה לפעול באופן מלא ומחייב ביום 14.1.2018. החל ממועד זה, כל הגורמים המעורבים בהליכי סחר חוץ, לרבות הצדדים לבקשה זו, פועלים באמצעות מערכת שער עולמי“.

לדברי חברת אימפורט אוף רקורד ישראל בע”מ, היא הבחינה כי בשנת 2018 נכלל בחשבוניות המונפקות ע”י המשיבות חיוב בגין ‘שער עולמי’ על סך שבין 0.20 ₪ לבין שישה ש”ח וחצי. “המבקשת ניסתה לברר מה מקור החיוב וגילתה כי חיוב זה לא מופיע בתעריפונים של המשיבות”.

בבירור נוסף של החברה התברר כי בחודשים ינואר ופברואר 2018 הנפיקו שתי המשיבות על דעת עצמן הודעה לציבור לקוחותיהן לפיה מערכת שער עולמי היא ‘שירות חדש’ ללקוחות וכי השקיעו בעצמן תשומות ומשאבים כספיים בהקמת המערכת ולפיכך יחול תשלום נוסף על כל שטר מטען.

“המשיבות בחרו להטעות את הציבור במספר דרכים. דרך אחת בה מטעות המשיבות את הציבור הינה באמצעות הפצת הודעות אשר מטעות את הציבור לסבור כי הן מפעילות שירות חדש כלשהו אשר בגינו הן מחייבות עלות נוספת. זאת על אף שאין מדובר בשירות חדש כלל ועיקר, אלא במערכת סחר חוץ שפותחה בהוראת ממשלת ישראל ובהשקעה של המדינה, על-מנת להחליף מערכת קודמת ומיושנת במערכת מתקדמת, יעילה ואשר יש בה להקל על המשיבות ולהוזיל עלויות. אין מדובר בשירות חדש כי אם בכלי עבודה הכרחי שמופעל על-ידי מדינת ישראל (או גורמים שהוסמכו לכך על-ידי המדינה) אשר המשיבות מחוייבות, בדיוק כמו יתר הגורמים המעורבים בהליך סחר חוץ, לעשות בו שימוש”.

“הדרך השנייה בה מטעת המשיבות את הציבור היא באמצעות אופן הצגת החיוב עבור המערכת בחשבוניות אותן המשיבות מפיקות ללקוחותיהן. המשיבות משלבות את החיוב עבור המערכת בין אגרות חובה המשולמות למדינת ישראל ובין חיובים מפוקחים כדין. בכך, יוצרות המשיבות מצג כאילו הגבייה עבור המערכת הינה אגרה המשולמת למדינת ישראל או שאושרה על-ידי גורם ממשלתי המוסמך לכך, אף על פח שמדובר בתשלום המועבר ישירות לכיסי המשיבות בלא הרשאה“.

“הגדילה לעשות המשיבה 1, אשר עושה שימוש מפורש במונח “אגרה” בחשבוניות המונפקות על-ידיה, לצורך גביית התשלום עבור המערכת שלא כדין. השימוש במונח “אגרה” מטעה את הציבור לסבור כי מדובר באגרה רשמית של מדינת ישראל, זאת בעוד מדובר בחיוב מומצא ועצמאי של המשיבות. הדבר חמור שבעתיים אף לאור העובדה כי מחירון המשיבות מפוקח על-פי דין, דבר שמוסיף להטעיית הציבור”.

עוד טוענת התובעת כי “[…] מערכת שער עולמי נועדה לייעל את השירותים אותם מספקות המשיבות ולהוזיל אותם. העובדה כי המשיבות ניצלו את החלפת מערכת סחר חוץ על-מנת להעלות את המחירים לציבור ולהרוויח רווח נוסף על גב הציבור, מבלי שקיבלו לכך כל רשות, מהווה התנהגות בחוסר תום לב מוחלט ועולה כדי הפרת חובות המשיבות על-פי חוק”.

התביעה הוגשה באמצעות משרד איתן מהולל שדות, עורכי דין ועורכי פטנטים.

[הערה: כלל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זהה בטקסט המקורי של כתב הטענות].

הערת עורך Read IT Now: פרוייקט “שער עולמי” סוקר באתר זה מספר פעמים ואף טופל בהרחבה בדו”ח של משרד מבקר המדינה. ניתן לחפש “שער עולמי” במנגנון החיפוש בצד שמאל למעלה כאן באתר. הידיעה האחרונה שפירסמתי בנושא ב-  26.12.2017 מצביעה על כך שמשרד הכלכלה והתעשייה הודיע היום (24.12.2017) כי “בתאריך 14.1.18 צפויה לעלות לאוויר מערכת שער עולמי של המכס ואיתה גרסת מסלול וטופס הגשת בקשות המותאמים לדור החדש”.

מומלץ במיוחד לקרוא את הידיעה שפורסמה כאן תחת הכותרת “רשות התקשוב הממשלתי: יחסי ספק-לקוח הם אתגר שצריך להתמודד איתו”.

 

מבזקים