בעקבות העיצום של 30 מיליון ₪ שהטילה עליה הממונה על התחרות, תביעה חדשה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בזק; הערכת הנזק הקבוצתי המצטבר: 400 מיליון ₪

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הוגשה (8.9.2019) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ בשם “כל מי שרכש שירותי תקשורת קווית בישראל, בתקופה שבין חודש יולי 2015 ועד לחודש מארס 2018, בין שרכש שירותי תקשורת אלו מבזק ובין אם לאו”. הערכת הנזק הקבוצתי המצטבר בתביעה זו היא 400 מיליון ₪.

התובע בתביעה זו הוא אלכס ויינשטיין, ה”צורך שירותי תקשורת שונים, בכללם שירותי טלביזיה, טלפוניה קווית וגישה לאינטרנט. המבקש הינו סמנכ”ל חברה העוסקת בתחום, ובעלת מספר ערוצי טלביזיה התקשורת [חברת צ’רלטון], וככזה הינו בעל בקיאות בתחום התקשורת”.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של בקשה זו הינו בפעולת חסימת הגישה לתשתיות הפסיביות שלה שביצעה בזק למתחרותיה, בשתי פרקטיקות פסולות נפרדות”.

“[…] וזאת יש לדעת, בזק פעלה במכוון כדי להציב קשיים בפני המתחרות שלה בביצוע תהליך פריסת תשתית קווית על-פני התשתית הפסיבית שלה, במטרה למנוע או למצער לעכב שחקנים חדשים מלהקים רשת תקשורת קווית מתחרה וזאת תוך הצבת מגבלות ופגיעה בכושר התחרות של מתחרותיה”.

“הממונה על התחרות הגיעה בימים אלו ממש לכדי ממצאים חמורים בדבר פעילותה של בזק להגבלת התחרות וממצאים אלו נפרסו בהרחבה במסגרת הודעתה על עיצום שהטילה על בזק ביום 4.9.2019. הודעת עיצום זו הינה היסוד לבקשה זו, עובדותיה שזורות כחוט השני בבקשה, וממצאיה ייפרסו כאן”.

“הממונה על התחרות בחנה לעומק את דרך פעולתה של בזק ומצאה כי הפרה את הוראות חוק התחרות, בעניינים המנויים לעיל, תוך חיובה בעיצום כבד […] ועוד נאמר בפתח דברינו, כי בעוד החלטת הממונה מקלה על בחינת השאלה האם בזק הפרה את הוראות חוק התחרות, וייתכן שתהווה אף בגדר השתק, אין בעיצום שהוטל על בזק, 30 מיליון ₪, משום פיצוי לכלל חברי הקבוצה, ופגיעתם תמצא תרופתה רק במסגרת ההליך שבכותרת”.

■ “בזק ניצלה את שליטתה האבסולוטית בתשתית התקשורת בישראל, הציבה חסמים בפני מתחרים ומתחרים פוטנציאליים מלהשתמש בתשתית של בזק על-מנת לפרוס כבלי תקשורת עד לבתי-הצרכנים. כבלי תקשורת אלו נועדו לאפשר למתחרותיה של בזק לספק על גביהם שירותי תקשורת. בעשותה כן, ניצלה בזק, שהינה מונופולין, את כוחה בתשתיות הפסיביות שלה לרעה”.

■ “בזק הפסיקה את פעולותיה הפסולות רק נוכח שתי החלטות של משרד התקשורת שניתנו בעניינה ועתה, הוטל עליה אף עיצום בסך 30 מיליון ₪ על-ידי הממונה על התחרות, ביום 4.9.2019”.

■ “פעולות אלו של בזק הינן, בקיצור האומר, כדלקמן: (א) בזק חסמה בפני ספקיות שירותים מתחרות את הגישה למקטע הגישה לבניין הלקוחות, דרך התשתית הפסיבית שלה, לצורך העברת כבלי תקשורת לחצרי הלקוח; (ב) בזק סירבה לאפשר למתחרותיה לבצע השחלת התשתית שלהן בשיטה הרציפה והיתנתה הפריסה בהשחלת כבלי הסיבים תוך חיתוכם המלא, שהינה שיטת השחלה נחותה, יקרה ובעייתית, ללא הצדקה ממשית”.

■ “[…] מעשי ומחדלי בזק גרמו לנזק ממוני ללקוחותיה, שנדרשו לשלם עבור רכישת שירותי תקשורת, בהם טלביזיה, טלפוניה קווית וגישה לאינטרנט, סכומים הנגזרים מכך שבזק פעלה לצמצם את התחרות בשוק התקשורת ומכאן – גבוהים מאלו שהיו משלמים ללא ניצולה לרעה של מעמדה המונופוליסטי”.

■ “[…] פעולותיה של בזק אף פגעו במוניטין של מתחרותיה, והשיתו עליהן הוצאות עודפות הנאמדות במיליוני שקלים, כדי להתמודד עם חסימת הגישה לתשתיות הפסיביות. סופן של הוצאות אלו שגולגלו לכתפי הצרכנים ומכאן בקשה זו”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ליאור להב.

* פורסם לראשונה בחלון המבזקים של אתר זה היום בשעה 10:52.

הערת עורך Read IT Now: בכתב הטענות של התביעה החדשה יש התייחסות מפורשת לתובענה ייצוגית המתנהלת בבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד ועליה כתבתי כאן באתר [ת”צ 11926-11-15, מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק נגד בזק]. יחד עם זאת נטען כי יש שוני בין שתי התביעות [שני התובעים, מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק, הגישו תביעה ייצוגית נוספת נגד בזק  (ת”צ 8533-03-18) שאף היא נדונה במרכז-לוד].

מבזקים