בית-משפט החליט לזמן את מנכ”ל משרד התקשורת לעדות כמאסדר בהליך משפטי המתנהל בין שתי חברות טלקום

שלשום, יום חמישי, 30.10.2019, בשעה 13:36, דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה, בפרסום ראשון: בית-משפט החליט לזמן את נתנאל (נתי) כהן מנכ”ל משרד התקשורת לעדות כמאסדר בתביעה המתנהלת בין חברות טלקום; הסיבה לזימונו: הבדלי פרשנות מהותיים בין הצדדים להחלטה המשרד לגבי השימוע בנושא שירותי פרימיום שניתנה ב- 23.9.2019; עדות המנכ”ל תישמע בקרוב [הרחבה – כאן באתר ביום שישי].

ההחלטה התקבלה בדיון שנערך באותו היום בבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו. יצויין כי לא נפוץ שבית-משפט (או מי מהצדדים בדיון המשפטי) מזמן מנכ”ל של משרד ממשלתי למסור עדות ולהסביר החלטה רגולטורית שנתן כאשר לא מדובר בהליך המתנהל ישירות נגד המשרד הממשלתי (למשל בעתירה מינהלית במחוזי או בעתירה לבג”ץ). לא נתקלתי בכך במהלך השנים האחרונות.

לעומת זאת נתקלתי במספר מקרים בהם בית-משפט הוציא החלטה הכוללת שאלות ספציפיות למשרד התקשורת כדי שיענה עליהן בכתב ויחווה דעתו כמאסדר בהקשרים מסויימים. אלא שכבוד השופטת חנה פלינר החליטה לזמן את המנכ”ל להגיע פיזית לבית-המשפט למסירת העדות ולא למסור תעודת עובד ציבור בכתב.

= = = = = = = = = = = = = =

■ ב- 19.7.2018 דיווח האתר News1 כי “גולן טלקום מגבילה את נפח תעבורת התקשורת בינה לבין חברת הסלולר של רמי לוי – טוענת האחרונה, בתביעה שהגישה (18.7.2018) לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה הוגשה בידי חברת השקמה NGN בראשותה של קבוצת רמי לוי. היא מבקשת לאסור על גולן טלקום להגביל את הנפח, עד להכרעה בתביעה העיקרית לתת צו קבוע באותה רוח. לדבריה, כאשר ממוצה קיבולת תעבורת התקשורת שמגדירה גולן טלקום, מנויי שתי החברות המנסים להתקשר זה לזה אינם מצליחים לעשות זאת. השקמה NGN אומרת שלקוחות רבים מתלוננים על התופעה, דבר המכביד על מוקד שירות הלקוחות שלה ועל צוותיה הטכניים, ואף פוגע בשמה הטוב. התובעת סבורה, כי יסוד הבעיה הוא בפרקטיקה עסקית כושלת של גולן טלקום. היא מספקת חבילות UP מוגבלות ללא הגבלה לציבור המרבה לצרוך שירותי תוכן, מבלי לאכוף על מנוייה שימוש שלדעתה הוא הוגן וסביר, ובמקביל באה בטענות של השקמה NGN  ולפיהן מנוייה שלה עצמם הם הצורכים שירותים בקווים שלה”.

= = = = = = = = = = = = = =

■ בכתב התביעה [ה”פ (המרצת פתיחה) 44435-07-18] נאמר בין היתר כי “המשיבה [גולן] אינה רשאית להגביל את נפח תעבורת התקשורת בין מנוייה ומנויי המבקשת, ומחוייבת לאפשר תקשורת בהיקף בלתי-מוגבל בין המנויים; המשיבה מגבילה שלא כדין את נפח תעבורת התקשורת בין המנויים כאמור, ובכך מפרה המשיבה את תנאי רישיונה למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית מיום 21.3.2017” וכן הוראות חוק ותקנות התקשורת.

= = = = = = = = = = = = = =

■ בתשובה שהגישה חברת גולן טלקום לבית-המשפט נאמר בין היתר כי “הבקשה בתיק זה היא בקשה חסרת שחר ועזת מצח, שמוגשת בחוסר ניקיון כפיים ובחוסר תום לב. המבקשת הפכה את התשלום הטכני של דמי קישור גומלין [קש”ג] ל’עסק’ ממש, באופן המנוגד לדין. המבקשת מייצרת תעבורה חד-צדדית של תקשורת רק ממנויי המשיבה [גולן] לרשת שלה (באמצעות שיווק שירותי תוכן של ספקים חיצוניים על גבי הרשת שלה), כך שהיא גובה מהמשיבה מידי חודש תשלום גבוה בגין קישור גומלין אך בה בעת לא משלמת למשיבה קישור גומלין חזרה (קרי, לא מתקיימים יחסי ‘גומלין’). דרישת המבקשת כעת להגדיל עוד ועוד את נפח השיחות, נועדה להחמיר את העיוות ואת השימוש לרעה שעושה המבקשת במנגנון תשלום דמי קישור הגומלין, והיא פסולה ומקוממת”.

“[…] חיבור רשתות התקשורת נועד לסייע למנויים של חברת תקשורת אחת ליצור קשר עם מנויי חברת תקשורת אחרת. חיבור רשתות התקשורת הוא מורכב מבחינה הנדסית, והוא מתבצע באמצעות ציוד יקר ומתגי תקשורת שמנתבים תעבורת תקשורת בין החברות השונות. הקישור ההנדסי בין כל שתי חברות תקשורת לצורך העברת מסרי בזק (שיחות, הודעות וכדומה) נקרא בשפה המקצועית ‘אלומה’ […] הגדלת תעבורת התקשורת של מנויי המשיבה לחברת תקשורת אחרת, כרוכה איפוא בתשלום עבור רישיונות מתג לכמות גדולה יותר של שיחות שניתן להעביר בו-זמנית, ואינה דבר קל ערך או פעוט כפי שמנסה המבקשת להציג”.

= = = = = = = = = = = = = =

■ ב- 26 ביולי 2018 נערך דיון בפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי. בהמלצת בית-המשפט חזרו ב”כ התובעת מהבקשה לסעדים הצהרתיים ולסעדים הנלווים להם והתיק הועבר לדיון בתביעה עצמה.

= = = = = = = = = = = = = =

■ ב- 17 במארס 2019 נערך דיון קדם משפט בפני השופטת פלינר.

■ בדיון הוכחות ההוכחות וחקירת המצהירים שהתקיים בבית-המשפט המחוזי בתל אביב ב- 30.10.2019, נחקר ראשון אפרים שפורן שהוא אחד מבעלי המניות בחברה כיום ושימש כמנהל פעיל שלה בעבר.

בעת חקירתו טען בפניו בא כוח חברת גולן טלקום כי לפני קצת יותר משבוע ביקשה התובעת במייל מחברת גולן טלקום להגדיל את האלומה ל- 450 שיחות בו-זמנית כדי לעמוד בתעבורה הנדרשת. מייל זה נשלח לידיעה גם אל מספר אנשים במשרד התקשורת ובהם מימון שמילה [המשנה למנהל הכללי ומנהל מינהל הנדסה] ואיתן כסיף [סמנכ”ל בכיר ומנהל מינהל פיקוח ואכיפה].

בתשובה לשאלה מדוע התובעת לא ביקשה לצרף את משרד התקשורת כצד להליך למרות שהתובעת חושבת שיש כאן הפרה והאם הוגשה תלונה רשמית למשרד התקשורת השיב אפרים שפורן כי נשלחה תלונה רשמית למשהת”ק בסוף 2017/תחילת 2018 אך אינו זוכר האם המשרד הגיב על התלונה. לדבריו, משרד התקשורת נקט סחבת בכל הפרשה הזאת.

בתשובה לשאלת השופטת מדוע אין עד היום תחשיב של הנזקים שנגרמו לתובעת השיב כי הוא מניח שמדובר במאות אלפי שקלים או במיליוני שקלים בשנתיים האחרונות ולכך נוסף גם הנזק התדמיתי כלפי הלקוחות.

■ אחריו נחקרו אורן מוסט נשיא גולן טלקום והמהנדס דרור לימואי מגולן (ע”י באי כוח חברת NGN). בין היתר אמר אורן מוסט כי משרד התקשורת אוכף בצורה אגרסיבית ויש לו מנגנון לפיתרון חילוקי דיעות בין המפעילים השונים המכונה יח”ד (יישוב חילוקי דיעות).

דרור לימואי, מהנדס תקשורת בגולן מ- 2011 והאחראי על הקש”ג בחברה, ציין בדבריו כי האלומה של גולן טלקום בשיא התפוסה כאשר יש 160 שיחות בו-זמנית.

= = = = = = = = = = = = = =

■ בהחלטתה אומרת השופטת כי לאחר ששמעה את הצדדים נראה שיש שתי מחלוקות עיקריות: הראשונה – טכנית בעיקרה – היקף האלומה הנדרשת בין שתי החברות לאור הפעילות הקיימת. לדעתה טכנאים משני הצדדים יכולים לשבת יחדיו וללבן את הנושא או שבית-המשפט יקבע מומחה חיצוני שיעשה זאת.

המחלוקת השנייה נוגעת לדמי הקש”ג בין שתי החברות. “ניתנה החלטה של משרד התקשורת ב- 23.9.2019 וכל אחד מהצדדים מפרש אותה אחרת. עמדת הרגולטור נדרשת בתיק זה. כבר בדיון הקודם סברתי שהיה מקום לצרף את משרד התקשורת להליך אך שני הצדדים לא עשו זאת”.

= = = = = = = = = = = = = =

■ כאמור, בית-משפט החליט לזמן את נתנאל (נתי) כהן מנכ”ל משרד התקשורת לעדות כמאסדר בתביעה המתנהלת בין חברות טלקום וזאת בשל הבדלי פרשנות מהותיים בין הצדדים להחלטה המשרד לגבי השימוע בנושא שירותי פרימיום (שניתנה ב- 23.9.2019).  עדותו של המנכ”ל נקבעה לסוף השנה הנוכחית.

= = = = = = = = = = = = = =

מבזקים