בית-המשפט דחה עתירה מינהלית של חברת יעל תוכנה ומערכות נגד שירות בתי-הסוהר וחברת מטריקס [ידיעה מעודכנת]

ב- 26 בדצמבר 2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה לפיה בית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד דחה עתירה מינהלית [עת”מ 46947-09-17] של חברת יעל תוכנה ומערכות נגד שירות בתי-הסוהר וחברת מטריקס אי. טי. בבקשה להכריז עליה כזוכה במכרז [13/2017] למערכת אינטגרציה ארגונית במקום מטריקס – הזוכה הרשמית.

ב- 11 בדצמבר 2017 התקיים דיון מוקדם בעתירה המינהלית בפני כבוד השופט ארז יקואל. על-פי מערכת ‘נט המשפט’ של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) התיק נסגר ב- 21.12.2017 בעקבות דחיית העתירה.

ב- 14 במאי 2017 פירסמתי ידיעה כאן באתר לגבי מכרז זה של השב”ס.

יצויין כי בבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד תלוייה ועומדת עתירה מינהלית נוספת, [עת”מ 36282-09-17] של חברת יעל תוכנה ומערכות נגד שירות בתי-הסוהר ואח’. לא פורט מה נושא העתירה הזאת.

בינתיים פורסם הנוסח המלא של ההחלטה בנושא העתירה המינהלית [עת”מ 46947-09-17] של חברת יעל תוכנה ומערכות נגד שירות בתי-הסוהר וחברת מטריקס אי. טי.

להלן קטעים מפסק הדין של כבוד השופט ארז יקואל:

■ “בעיקר טוענת העותרת [יעל תוכנה] כי נפלו פגמים מהותיים בהצעת מטריקס המצדיקים את פסילתה. המשיבים [שב”ס] טוענים, בעיקר, כי פעלו עפ”י שיקולים מקצועיים והם מפנים להוראות רלבנטיות במסמכי המכרז. מטריקס מוסיפה וטוענת כי נפלו פגמים בהצעת העותרת. במוקד הדיון ניצבת השאלה האם נפל פגם בהתנהלות המשיב ובהחלטתו, המצדיק את התערבות בית-המשפט”.

■ “במהלך חודש מאי 2017 פירסם המשיב מכרז פומבי שמספרו 13/2017. עניינו בהקמת ובתחזוקת תשתית  מחשוב ארגונית שתאחד את פלטפורמות המחשוב הקיימות בקשות המשיב ושתספק מענה הולם לממשקים הרבים שלו עם גורמי חוץ ופנים. במסגרת המכרז הוגשו שתי הצעות – מאת העותרת ומטריקס. המערכת שהתבקשה נועדה להחליף שתי מערכות המשמות את המשיב לצורך ניהול ממשקיו מול הגורמים השונים. האחת, מערכת BIZTALK של חברת מיקרוסופט לאינטגרציה של הממשקים החיצוניים והשנייה מערכת WMB לממשקים הפנימיים. המכרז נועד לשם החלפת שתי המערכות המיושנות במערכת מאוחדת, חדשה, שתנהל את כלל הממשקים ותספק פיתרון יעיל, קל לשימוש ולתחזוקה.

■ השופט מפרט את תהליכי המכרז ומציין כי מחלקת פיתוח יישומי מידע (פי”מ) דירגה את ההצעה של יעל תוכנה כבעלת ציון נמוך יותר ביחס להצעה המתחרה. לאחר ההצעות מבחינה מקצועית נבדקו הצעות המחיר לגבי שתי החברות המתחרות במכרז ונמצא כי ההצעה של מטריקס הייתה בגובה של 2,106,315 ₪ ואילו ההצעה של יעל הייתה 2,979,457 ₪.

■ ב- 8.8.2017  התכנסה וועדת המכרזים של שירות בתי-הסוהר, עורכת המכרז, והחליטה לבחור בצעתה של חברת מטריקס כהצעה הזוכה.

■ ב- 11.8.2017 פנתה חברת יעל תוכנה לשב”ס וביקשה לעיין בהצעתה של מטריקס ובפרוטוקולים של וועדת המכרזים. ב- 23.8.2017 פנתה חברת יעל לשב”ס בבקשה לפסילת הצעת מטריקס וכן בבקשה להשלמת העיון במסמכי הצעתה הנוגעים לפרטי ניסיונה ופרטי לקוחותיה.

■ ב- 31.8.2017 פנה שב”ס לחברת מטריקס בדרישה לתקן לאלתר את הפגמים שנטענו במכתבה של העותרת, תוך הבהרה כי אי תיקון הפגמים הללו עלול להוביל לפסילת הצעת מטריקס ולביטול זכייתה. ב- 19.9.2017 העבירה מטריקס את המידע שנתבקש ע”י שב”ס.

להלן קטעים מההכרעה בפסק הדין של כבוד השופט ארז יקואל:

■ “בחנתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות, בפרוטוקול הדיון ובסיכומיהם, נתתי דעתי למכלול הנסיבות הצריכות לעניין ולאור כל אלו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה.

■ “… התרשמתי שבמקרה הנדון לא נפלו פגמים המחייבים את ביטול המכרז, או את פסילת הצעתה של מטריקס וכן כי המשיב פעיל באופן סביר, תוך הסתמכות על עניינים שבמקצועיות, מבלי לפגוע בכללי היסוד של דיני המכרזים.

■ “… שוכנעתי כי המשיב [שב”ס] התנהל באופן ההולם את העקרונות והערכים שביסוד דיני המכרזים. לא הוכח כי רכיבים של שקיפות, הגינות, שיוויון והשאת האינטרס הכלכלי הציבורי, זרים להתנהלותו. המשיב לא נהג בשרירות, לא התעלם משיקולים שבהם היה עליו להתחשב, החלטתו התבססה על שיקולים מקצועיים וענייניים ולאור המקובץ, לא ראיתי מקום להתערב בה. ביתר טענות הצדדים לא מצאתי ממש”.

* השופט פסק על דחיית העתירה. “בהתחשב בתוצאות הדיון, בהיקף המכרז, בהתנהלותם הדיונית של הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, העותרת [חברת יעל] תישא בהוצאות כל אחד מהמשיבים בסכום כולל של 18,000 ₪ (סה”כ 36,000 ₪)”.

מבזקים