בית-המשפט אישר בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת אישור תביעה נגד דואר ישראל בנק הדואר כייצוגית אך הציע לנתבעות לבחון היטב את אופן התנהלותן

15:24 12.04.2019

קטגוריות: דואר/שירותי דואר משפט

תגים: ,

בית-משפט השלום בתל אביב יפו אישר בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת אישור תביעה של חגי אזרזר נגד חברת דואר ישראל בע”מ וחברת בנק הדואר בע”מ כייצוגית אך הציע לשתי הנתבעות לבחון היטב את אופן התנהלותן.

בהחלטת כבוד השופט רמי חיימוביץ, סגן נשיא בית-משפט השלום בתל אביב יפו נאמר בין היתר [ת”צ 54150-05-18]:

■ “המבקש מנהל חשבון בבנק הדואר ובו סכומי כסף גבוהים.

■ “המבקש ביקש למשוך מחשבונו סכומי כסף גבוהים במזומן אך נמסר לו שבהתאם לנהלי המשיבות קיימת תקרת משיכה חודשים של 30,000 במזומן והוצע לו להעביר את הכספים בהעברה בנקאית. התנהלות זו חזרה על עצמה בחודשים הבאים. אז נמסר כי תקרת המשיכה במזומן היא 20,000 ₪. המבקש פנה לסניף בנק הדואר מספר פעמים, ואף הקליט את השיחות עימו, אך נמסר לו כי לא ניתן למשוך מזומנים מעבר לתקרה החודשית שנקבעה.

■ “המבקש טוען כי מגבלה זו לא נמסרה לו בעת פתיחת החשבון, אינה מופיעה באתר בנק הדואר ואין לה כל בסיס חוקי. הוא סבור כי מטרתה היא התעשרות המשיבות מן הריבית על כספי הלקוחות ומעמלות שנגבות בשל העברה בנקאית.

■ “[…] המשיבות דוחות את טענות המבקש ממספר טעמים. בכלל זה נטען כי בנק הדואר אינו תאגיד בנקאי […] עוד נטען כי לא נמסר מצג מטעה ללקוחות, כי קיימים טעמים להגבלת משיכת המזומן, בהם המאבק בהלבנת ההון וכסף שחור, כי לא נגרם למבקש כל נזק, שכן עמלת משיכת מזומן גבוהה יותר מעמלת העברה בנקאית, וכי המבקש לא הוכיח שקיימת קבוצה, וממילא אין שאלות משותפות של עובדה ומשפט לכל חברי הקבוצה, כך שהתובענה אינה מתאימה להתברר כייצוגית”.

■ בחודש דצמבר 2018 התקיים דיון בבקשה. “בתום הדיון הומלץ לצדדים כי יבחנו סילוק המחלוקת תוך שקילת עניינו האישי של התובע מזה, והשאלות הקשורות בתביעה הייצוגית מזה”.

■ לאחר הדיון הזה הוגשה בקשת הסתלקות מוסכמת במסגרתה הוסכם ש”חברת בנק הדואר ‘תחדד את מסמכי פתיחת חשבונות הבנק אצלה כך שייאמר בהם שמשיכת המזומנים לכל חודש תהא מוגבלת, ושסכום ההגבלה ישתנה מעת לעת בידי המשיבות לשיקול דעתן, ושעל הלקוח לברר זאת בסניפים’.”

■ השופט כותב בפסק דינו כי התנהלות דואר ישראל ובנק הדואר “מעוררת קשיים לא מבוטלים, שכן לא הוצג הבסיס החוקי או החוזי להגבלת הלקוח, לא הוצג המנגנון לפיו נקבעת תקרת המשיכה החודשים ולא הוסר החשש כי היא נקבעת באופן שרירותי. לכאורה גם אין גילוי נאות ללקוחות בנוגע למגבלה זו. בעיות אלו לא נפתרות בבקשת ההסתלקות, שמגבילה עצמה למסמכי פתיחת החשבון. מוטב, איפוא, למשיבות כי יבחנו התנהלותן היטב וזאת כדי למנוע טענות עתידיות בנושא. חרף זאת מצאתי לאשר את בקשת ההסתלקות”.

■ “[…] הצדדים בחרו, כאמור, להתעלם לחלוטין מן השיקולים שקבע המחוקק והרחיב בית-המשפט העליון ולא הזכירו אותם בבקשתם. דומה כי די בכך כדי לשלול גמול ושכר טירחה […] בנסיבות אלו ספק רב אם יש מקום לפסיקת גמול ושכר טירחה […] מצאתי לאשר בכל זאת גמול סך של 3,000 ₪ השקול לנזק האישי ושכר טירחה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע”מ.”

הערת עורך Read IT Now: ב- 15 ביוני 2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה בדבר הגשת התביעה הזאת.

 

מבזקים