ביהמ”ש המחוזי מחק עתירה של אמן מחשבים נגד מדינת ישראל [בנושא שלב שני (תיחור) במכרז מרכזי לאספקת מערכות ושירותים בתחום אבטחת המידע והסייבר עבור משרדי הממשלה]

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה (28.12.2020)  עתירה מינהלית (עת”מ 70820-11-20) שהגישה חברת אמן מחשבים נגד מדינת ישראל.

כבוד השופט עודד שחם כתב בפסק דינו: “בהמשך להודעת העותרת (בקשה מס’ 2, 28.12.2020) אני מורה על מחיקת העתירה. אין צו להוצאות”.

= = = = = = = = = =

ב- 23 בדצמבר 2020 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה תחת הכותרת: עת”מ של אמן מחשבים: מכרז האבט”מ הממשלתי, תיבת המכרזים, השליח (שכנראה טעה בתיבה המיועדת להגשת ההצעות) ובקשה לצפייה בצילומי מערכת האבטחה (סביב תיבת המכרזים):

ב- 30 בנובמבר 2020 — במסגרת ידיעה שעסקה בפטור ממכרז שניתן לחברת אמן מחשבים — דיווחתי כי חברת אמן מחשבים הגישה עתירה מינהלית נגד המדינה בנושא מכרזים.

בפיסקה הראשונה של אותה הידיעה כתבתי: “חברת אמן מחשבים הגישה (29.11.2020) עתירה מינהלית בנושא מכרזים נגד מדינת ישראל. לא פורסם הטקסט המלא של העתירה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים”.

הדבר נבע מכך שפנייה במייל אל ב”כ חברת אמן מחשבים בבקשה לקבלת הנוסח המלא של כתב העתירה – לא נענתה, משום-מה.

= = = = = = = = =

אלא שיש לי סבלנות בעניינים המשפטיים והמידע הנחוץ התברר לי עתה, כעבור כשבועיים. מסתבר כי טעיתי ואין קשר בין העתירה המשפטית לבין אותו פטור ממכרז [ואדגיש, להגנתי, כי כתבתי את הדברים בהסתייגות באשר לקיומו של הקשר בין שני הדברים]. בינתיים התפרסמו מספר החלטות בתיק זה ולהלן אני מביא את עיקריהן:

= = = = = = = = =

כבוד השופט עודד שחם כתב בין השאר בהחלטתו האחרונה עד כה (מה- 14 בדצמבר 2020) שניתנה בתיק זה (בהיעדר הצדדים):

“בפניי בקשה לצו ביניים. העותרת נבחרה כספק רשום בשלב ראשון במכרז מרכזי מממ    2015-11 לאספקת מערכות ושירותים בתחום אבטחת המידע והסייבר עבור משרדי הממשלה. עתירתה היא נגד פסילתה מהשתתפות בשלב השני במכרז (תיחור מס’ 8) וכנגד ההחלטה לא לאפשר לה לצפות במצלמות אבטחה המתעדות את ההתרחשות שבבסיס העתירה. הסעדים המבוקשים בעתירה הם לבטל את החלטת הפסילה, ולחילופין, להורות למדינה לאפשר לאמן לצפות במצלמות האבטחה, או לצפות בהן בעצמה.

“הסעדים המבוקשים בצו הביניים הם להורות למדינה לאפשר לעותרת לצפות בתיעוד המצולם, או לצפות בו בעצמה; ולעכב את שלה התיחור הדינמי עד להכרעה בעתירה, לרבות כל התקשרות עם מי מהספקים האחרים שניגשו לתיחור. כן מבוקש צו שיורה על שמירת צילומי האבטחה.

“במישור העובדתי, אין חולק כי המועד האחרון להגשת הצעה במסגרת התיחור היה ביום 12.8.2020 בשעה 13:00. מן החומר עולה, לכאורה, כי סמוך לאותה שעה לא נמצאה ההצעה בתיבת המכרזים הרלבנטית. היא נמצאה בשעה 14:00 בתיבה סמוכה.

“במישור הראייתי, בפי שהעותרת טענות ראויות לבירור, כי שליח מטעמה הניח את ההצעה בתיבה הלא נכונה, עוד בסביבות השעה 10:00 במועד הרלבנטי. טענות אלה נשענות, בין היתר, על סרטונים המתעדים לפי הטענה את הגעת השליח למשרדים בהם מצויות התיבות ביום ובשעה האמורים; תצהיר; ומפות מסלול שנטען שהן מזמן אמת.

“מן המתואר בחומר שבפניי (הסרטונים עצמם לא צורפו, בשלב זה) יש יסוד לכאורי לעמדת המדינה כי לא מדובר בראיות אובייקטיביות וחיצוניות המלמדות על מועד הגעתו של השליח. חרף זאת, קיימת בפי העותרת טענה ראוייה לבירור כי הראיות שהציגה עומדות ברף של ראייה מינהלית”.

השופט ממשיך ואומר בהחלטתו כי “[…] אוסיף, בלא לקבוע מסמרות, כי עוצמתן הלכאורית של טענות העותרת, כי הטעות בהנחת ההצעה נבעה מתקלה של וועדת המכרזים, אינה גבוהה. אוסיף, כי בשלב זה, לא נסתרה טענת המדינה, כי על תיבת המכרזים הנכונה היה שילוט ברור ומפורט, המפרט ברחל בתך הקטנה, את המכרז הרלבנטי אליו מתייחסת התיבה. על פניה, עובדה זו נוטה להקרין על סבירות הטעות שבהנחת ההצעה בתיבה הלא נכונה ועל שיקול הדעת שניתן להפעיל”.

“אשר לצילומי האבטחה, לא נסתרה בשלב זה טענת המדינה, כי עפ”י נהלי הביטחון לא ניתן לעשות שימוש בצילומים האמורים למטרה המבוקשת. מכל מקום, עולה מתגובת המדינה כי הסרטונים אינם קיימים עוד, ומשכך עניין זה אינו עומד במרכז הדיון כעת”.

“לטענת העותרת, התיחור הוא לא על מחיר אלא על פיתרון טכנולוגי, הידוע מראש. לכן אין חשיבות לשעה המדוייקת בה הונחה ההצעה. ברם, נוכח עיקרון השיוויון החל בכגון דא; הוראות הדין הנוגעות לחובה להגיש הצעות במועד שנקבע, ופסיקתו הנ”ל של בית-המשפט העליון, עוצמתה הלכאורית של טענה זו אינה גבוהה”.

השופט בוחן בהחלטתו את “מאזן הנוחות” ואומר בהקשר זה כי “טוענת העותרת כי החלטת המדינה פוגעת בה פגיעה קשה, שכן היא מותירה אותה מחוץ למכרז בעל שווי כספי רב, המהווה חלק מן התוכנית הרב שנתית שלה”, כי “מדובר בתיחור אליו ניגשים מספר מצומצם של מציעים, ועל כן ייגרם נזק לעורך המכרז מאי קבלת ההצעה” וכי  “עיכוב הליכי המכרז נדרש על-מנת שהעתירה לא תהפוך תיאורטית”.

לעומת זאת, הוצאתו של צו המעכב את הליכי המכרז, עלולה “לגרות לנזק חמור, נוכח הצורך החיוני בקידום ההתקשרות מושא ההליך המרכזי” וכי תיחור דינמי מקוון צפוי להיערך בשבוע הראשון של ינואר 2021.

השופט קבע בהחלטתו כי אין בצדקה בשלב זה להיענות לבקשה לצו ביניים והיא נדחתה.

עם זאת הוא הורה למדינה להגיש כתב תשובה לעתירה בתוך שבוע ימים ודיון בעתירה יתקיים שבוע לאחר מכן.

הערות עורך Read IT Now:

+ על המכרז המדובר פירסמתי ידיעה כאן באתר בספטמבר 2015.

+ אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ “קיבל השראה” מהדברים הראשונים שכתבתי והעתיק, מבלי לבדוק. נכון למועד פרסום ידיעה זו היום, עדיין מופיע אצלו הכיתוב המוטעה: “בהערת אגב נציין שחברת “אמן מחשבים” הגישה עתירה מנהלית כנגד ההחלטה הזו לבית המשפט המחוזי בי-ם. לא ברורים סיכויי העתירה להתקבל, לאור מה שפורסם כאן”.

= = = = = = = = =