בהליך משפטי בשתי ערכאות חברת בזק טעתה ולא כללה גוף ממשלתי כמשיב להליך

בהליך משפטי בשתי ערכאות שונות, בזק החברה הישראלית לתקשורת טעתה, לדבריה, ולא כללה גוף ממשלתי כמשיב להליך. כך עולה מהחלטה שניתנה בבית-המשפט העליון ב- 31 באוקטובר 2019.

בהחלטה של כבוד הרשמת שרית עבדיאן [עע”מ  6932/18] נגד הוועדה המקומית לתכנון  ובנייה “לב  הגליל”, עיריית סחנין, ע.א.ס. למסחר ונדל”ן  בע”מ  ומשאבות אחים סייד בע”מ נכתב בין היתר:

“לפניי בקשה מטעם המערערת [בזק] לצרף את רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) כמשיבה להליך שבכותרת.

“ההליך נסב על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים מיום 9.7.2018 (עת”מ 562-12-17, כבוד השופט א’ אליקים). בית-המשפט המחוזי דחה עתירה שהגישה בזק לביטול החלטתה של המשיבה 1 [הוועדה המקומית לתכנון  ובנייה “לב  הגליל”] להפקיע מקרקעין בעיר סכנין שבזק חוכרת מידי רמ”י. ההפקעה נעשתה לבקשתה של המשיבה 2 [העירייה]. בזק לא צירפה את רמ”י כמשיבה לעתירה בבית-המשפט המחוזי ואף לא צירפה אותה כמשיבה בהליך דנן.

“ביום 30.4.2019, יום לאחר הגשת סיכומי טענותיה, הגישה בזק את הבקשה שבכותרת. לטענת בזק, רמ”י לא צורפה להליך בבית-המשפט המחוזי בשל טעות, ועל אף שהיא צד נחוץ בהיותה בעלת המקרקעין.

“בתשובה לבקשה טוענת רמ”י כי יש מקום לצרפה כמשיבה בהליך דנן, מה גם שיש לתמוה על אי צירופה בערכאה הדיונית בהיותה בעלת המקרקעין מושא ההליך שבכותרת.

“העירייה מתנגדת מצידה לבקשה. העירייה טוענת כי טענתה של בזק לפיה רמ”י לא צורפה להליך בבית-המשפט המחוזי בשל טעות נטענה באופן לקוני, וכי צירופה של רמ”י להליך כעת יוביל לסרבולו”.

לדברי הרשמת, “הסמכות להורות על צירוף בעל דין, אשר לא היה צד להליך שהתנהל בערכאה הדיונית, מוסדרת בתקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (החלה בהליכים מינהליים מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס”א – 2000)”.

“[…] בענייננו, קיימים שיקולים המושכים לכיוונים מנוגדים. אכן, הצדק עם העירייה כי נימוקי בקשתה של בזק באשר לטעות שחלה באי צירופה של רמ”י להליך בבית-המשפט המחוזי נטענו באופן לקוני, מה גם שהבקשה הוגשה זמן רב יחסית לאחר הגשת הערעור. יחד עם זאת, רמ”י היא בעלת זכויות במקרקעין ולסעד הניתן עשוי להיות השפעה ישירה על זכויותיה. לפיכך, רמ”י היא צד רלבנטי להליך, וראוי שההכרעה בו תכבול אף אותה במעשה בי-דין. עוד אציין כי בהיעדר טענה אחרת, אין בידי לקבוע האם רמ”י הייתה מודעת לקיומו של ההליך אשר התנהל בבית-המשפט המחוזי, וכי בהתחשב בשלב הדיוני של ההליך, בו טרם הוגשו סיכומי המשיבים וטרם התקיים דיון בערעור, סבורני כי צירופה של רמ”י לא יוביל לסרבולו.

“במכלול הדברים, מצאתי כי משקלם של הנימוקים התומכים בצירוף רמ”י כצד להליך גוברים על האחרים, וכי ראוי שעמדתה של רמ”י תעמוד אף היא בפני בית-משפט זה שעה שהוא מכריע בערעור, ועל כן אני מורה על צירופה של רמ”י כמשיבה להליך”.

מבזקים