אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות)

09:43 09.11.2018

קטגוריות: הנפקות/השקעות נשים, פער מגדרי

תגים:

יו”ר הכנסת והסגנים אישרו ב- 5.11.2018 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/5798/20) של חברי הכנסת מוסי רז, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג’, מיכל רוזין ופנינה תמנו.

בדברי ההסבר נאמר כי “על אף שעקרון השוויון הוא ‘נשמת אפה’ של שיטת המשפט הנהוגה בארצנו, קיים תת ייצוג בולט לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה.

“מטרת הצעת חוק זו היא הרחבת ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, הן מכוח עיקרון השוויון והן מתוך הכרה בחשיבותן ותרומתן של נשים בהשאת הרווחים של חברות מסחריות אלה.

“כיום קיימים מגוון חוקים הנוגעים לעולם העבודה ולייצוג הולם לנשים: התיקון לחוק שיווי זכויות האשה, התשי”א – 1951, בעניין ייצוג הולם נחקק בשנת תש”ס, ובו הוראה מקיפה הקובעת כי בגוף ציבורי ובוועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים (סעיף 6ג); בחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה – 1975, יש הוראה ספציפית בדבר ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, לפיה בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים (סעיף 18א). מכוח סעיף 60א לחוק זה הורחבה הוראה זו גם על דירקטוריונים של תאגידים אשר הוקמו על פי דין; אף בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט – 1959, נקבע בסעיף 15א כי בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני שני המינים; בחוק החברות, התשנ”ט – 1999, בסעיף 239 לחוק נקבע כי אם במועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני.

“מטרת הצעת החוק היא השלמת חוליה חסרה של ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות. התערבות זו נדרשת לאור המחסומים המסכלים קידום נשים לעמדות ניהול בישראל. ראשית, במגזרים רבים במשק הגישה לעמדות בכירות מבוססת במידה רבה על רשתות של קשרים חברתיים ומחויבויות הדדיות כגון קשרים המבוססים על השתייכות פוליטית, שירות צבאי משותף, ניסיון קודם בעבודה וקשרי משפחה. עד מחצית שנות התשעים הובילו קריטריונים אלו ליתרון יחסי של גברים על נשים בגישה לתפקידי ניהול. שנית, ניהול נתפס כעיסוק ה’מעדיף’ את אורח החיים הגברי, בהיותו תובעני מאוד. בחברה שבה הטיפול במשפחה עדיין נתפס במידה רבה כתפקידה של האישה, קשה יותר לנשים להגיע לתפקידי ניהול. לפיכך, יש צורך בהתערבות המחוקק, שתבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי ומהותי לנשים בעמדות מפתח.

“מוצע לקבוע כי בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט בסעיף 2 להצעת החוק. כמו כן, מוצע כי יושב ראש ועדת הביקורת של החברה יצטרך לאשר בחתימתו, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף, כי מינוי מועמד לכהונת דירקטור תואם את דרישות הייצוג ההולם שבסעיף 1 להצעה זו ואת דרישות סעיף 239(ד) לחוק, לפיו יש חובת מינוי של דירקטור חיצוני בן המין השני, אם כל חברי הדירקטוריון שאינם בעלי השליטה בחברה או קרוביהם הם בני מין אחד.

“כמו כן, מוצע להוסיף לסעיף 117 לחוק, העוסק בתפקידי ועדת הביקורת, את סמכותה של ועדת הביקורת לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות הייצוג ההולם שבסעיף 219א המוצע ובסעיף 239(ד) לחוק.

“סעיף 363א לחוק מפרט רשימה של הוראות בחוק החברות שהפרתן מאפשרת הטלת עיצום כספי על ידי הרשות לניירות ערך. מוצע להוסיף לרשימה זו את ההוראה המחייבת חברה למנות דירקטורים באופן שייתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, כך שהרשות תוכל להטיל עיצום כספי גם בשל הפרת הוראה זו.

“כדי לאפשר פיקוח ואכיפה, מוצע לקבוע חובת דיווח שנתי לרשות לניירות ערך לגבי מין הדירקטורים ומספר הדירקטורים החדשים שמונו באותה שנה, כמו גם מספר הנשים שמונו מתוך סך הדירקטורים החדשים.

“להסדר המוצע יש חשיבות רבה כיוון שחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה משפיעות רבות על הציבור בכללותו. חברות אלה מקבלות מהמדינה שירותים והגנות אשר מבטיחים את קיומן ועל כן, זכותה וחובתה של המדינה להחיל גם על חברות אלה את עקרון היסוד של שיטת המשפט במדינתנו, הוא עקרון השוויון. להצעת חוק זו יש גם חשיבות כלכלית לא מבוטלת, שכן ממחקרים של ארגון Catalyst עולה שחברות שלהן יש שיעור השתתפות גבוה של נשים בתפקידי הנהלה בכירים השיגו תוצאות עסקיות טובות יותר מחברות שהיה בהן ייצוג נמוך לנשים בהנהלה.

“הצעת חוק זו מבוססת על חוק החברות הציבוריות הנורבגי, Public Limited Companies, שאושר על ידי הפרלמנט הנורבגי בשנת 2003. הצעת חוק זו היא פרי יוזמה של שדולת הנשים בישראל”.

* הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה, על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים.

 

מבזקים