מתפרסם מאז שנת 1999
טלקום/וויירלס/מובייל, פרסום/שיווק/מדיה
אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת מסירת פרטים של שולח פרסומת בניגוד לחוק)
“למרות האיסור הקיים בחוק, התופעה עדיין ממשיכה ואזרחים רבים ממשיכים לקבל פרסומות אסורות, בעיקר באמצעות מסרונים. חלק מחוסר ההצלחה למגר את התופעה נעוץ בכך שקיים קושי מהותי להגיע למפרסמים מפרי החוק שמסתתרים תחת מספרי טלפון פיקטיביים או בדרכים אחרות, וכמובן דבר הפרסומת לא כולל פרטים מזהים מספיקים, מה שמקשה מאוד לתבוע אותם על הפרת החוק”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, פרסום/שיווק/מדיה
אושרה הנחת הצע”ח פרטית [של חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר] על שולחן הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר “אל תתקשרו אלי”)
“לפי המוצע, עוסק שיבקש לקיים שיחת שיווק יצטרך לפנות לרשות בבקשה לבדוק אם מספר טלפון מסוים מצוי במאגר. ככל שמספר הטלפון מצוי במאגר, אסור לעוסק לבצע אליו שיחת שיווק. עוסק יהיה רשאי לפנות בשיחות שיווק אך ורק לצרכנים אשר מספרי הטלפון שלהם אינם מופיעים במאגר”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, פרסום/שיווק/מדיה
אושרה הנחת הצע”ח פרטית [של חבר הכנסת איציק שמולי] על שולחן הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על שיווק טלפוני למספר הרשום במאגר “אל תתקשרו אלי”)
הצעת חוק שלישית דומה בעיקרה המוגשת לכנסת ה- 22; הצעת חוק זו מתבססת על הצעת חוק ממשלתית – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס’ 61) (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק), התשע”ט – 2018 (מ/1255), שאושרה בקריאה הראשונה בכנסת העשרים אך הליכי חקיקתה לא התקדמו בשל התפזרות הכנסת.
להמשך הידיעהאינטרנט, פרסום/שיווק/מדיה
אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בעסקה שבוצעה באמצעות האינטרנט)
“עשיית עיסקה באמצעות האינטרנט חוסכת עלויות הפעלה ומכירה לבית העסק, מאחר שהדבר מייתר את הצורך בהפעלת דוכן פיזי למכירת הנכס או השירות. על כן, אין הצדקה לגביית עמלה כאשר רכישת הנכס או השירות נעשית באמצעות האינטרנט”.
להמשך הידיעהאינטרנט, פרסום/שיווק/מדיה
ערב חגי סוף השנה האזרחית (2019): הוצאות הטכנולוגיה יסתכמו ב- 97.1 מיליארד דולר
עוד עולה מהסקר כי 186 מיליון בגירים אמריקנים (או 74%) מתכננים לרכוש מוצר טכנולוגיה כמתנה ברבע השלישי של שנה זו. מנוי שירותי סטרימינג ומשחקי מחשב מסתמנים כמשחקי טכנולוגיה אהודים השנה.
להמשך הידיעהאינטרנט, פרסום/שיווק/מדיה
תחזית חדשה של חב’ המחקר Gartner: ב- 2024 צפוי ארגון הבריאות העולמי שליד האו”ם WHO לזהות את השופינג המקוון כהפרעה התנהגותית התמכרותית [addictive disorder]
לדברי גרטנר, ההוצאה הצרכנית באמצעות פלטפורמות מסחר דיגיטליות ימשיכו לגדול בשיעור של יותר מ- 10% בשנה עד 2022.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד בזק: אינה מציגה – במהלך שיחת מכר על לקוחות – את המחיר המלא של העיסקה (מחיר כולל מע”מ)
לדברי כתב הטענות, ב- 12.12.2018 פנתה נציגה של חברת בזק אל התובעת והציעה לה כלי פרסום אינטרנטי באתרים שונים ובהם גוגל, פייסבוק, וואלה, יד2 ואחרים. “המבקשת לא ששה לרכוש את השירות” אלא שנציגת המכירות מטעמה של חברת בזק “הפליאה ביכולת השכנוע שלה, תוך שהיא מסבירה שמדובר בשירות ‘לא יקר’ ושהמשיבה דואגת לפרסם את לקוחותיה ‘במקומות הכי טובים’. במסגרת שיחת המכר נאמר לא פעם למבקשת כי היא תקבל במסגרת שירות זה ‘עולם ומלואו’ (לא פחות!)”.
להמשך הידיעהאינטרנט, פרסום/שיווק/מדיה
חשיפה כיצד כלי התקשורת “נפלו בפח” של ההודעה על קנסות לחברות הסלולר [חלק א’]
אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ טוען שעורכי דין “מיהרו להגיש תביעה ייצוגית”; בפועל, מדובר בעבודה משותפת של 2 משרדי עו”ד שנמשכה כחצי שנה קודם שהוגשה לבית-המשפט. ספק גם אם אבי וייס בכלל קרא את התוכן המלא של התביעה.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט בשם “כל לקוחות המשיבה אשר נחשפו לפרסומות במסגרת צפייה בתכנים באמצעות אפליקציה ייעודית או באמצעות אתר אינטרנט ייעודי המופעלים על-ידה”
“המשיבה התעשרה על חשבון לקוחותיה, שכן היא מכרה זמן פרסומות למשווקים שונים, כאשר את העלות שילמו הלקוחות, שחוייבו לצפות בפרסומות בניגוד לרצונם על-מנת לממש את זכותם מכוח החוזה לראות את שידורי המשיבה. התעשרות זו נעשתה תוך הפרת הוראות הדין, בניגוד לחוזה, ומבלי שניתנה ללקוחות על תמורה בגין הנטל העודף שהוטל עליהם במסגרת הצפייה באפליקציה ובאינטרנט (בשונה מצפייה באמצעות מכשיר הטלביזיה)”.
להמשך הידיעהפרסום/שיווק/מדיה
Zenith OptiMedia: הנתח של הפרסום המקוון יגיע ל- 52% מכלל הוצאות הפרסום ב- 2021 לעומת 47% ב- 2019 ו- 44% ב- 2018
לדברי זניט אופטימדיה, הפרסום המקוון גדל ב- 17% בשנת 2018. הפעילות במחצית הראשונה של שנת 2019 מובילה את חברת הפרסום להניח שצפוי גידול בשיעור של 12% בשנת 2019 כולה. בשנת 2021 יקטן הנתון ל- 9%.
להמשך הידיעהפרסום/שיווק/מדיה
אימרקטר: לראשונה, מחצית מכלל הוצאות הפרסום העולמיות ב- 2019 יהיו בדיגיטל
במספר מדינות (ובהן בריטניה, סין, נורבגיה וקנדה) הדיגיטל הפך למדיום הפרסום הדומיננטי. השנה, ארצות הברית, רוסיה והולנד יצטרפו לרשימת המדינות בהן הוצאות הפרסום הדיגיטלי יהוו יותר ממחצית מכלל ההוצאות.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
העליון ידון עוד החודש בעתירה חדשה בנושא אי אישור מינוייה של מישל קרמרמן-דקל כמנכ”לית הרשות השנייה לטלביזיה ולרדיו
יצויין כי בסוף חודש פברואר 2019 כבר הגישה מישל קרמרמן-דקל [שנבחרה ב- 10/2018 לתפקיד מנכ”לית הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו] עתירה קודמת לבג”ץ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממשלת ישראל, מזכיר הממשלה ומשרד התקשורת.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, פרסום/שיווק/מדיה
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מבקשת לבצע “מדידת רייטינג במהלך חודש מלא” בעזרת טכנולוגיה ייחודית של חברת הזנק ישראלית
“פעילות המדידה מתבצעת תוך שימוש בטכנולוגיה הייחודית, בקרב מדגם גדול של פנליסטים (המודעים להליך המדידה), ממגזרי אוכלוסייה שונים (המנוהל ומפוקח מתודולוגית ע”י קבוצת גיאוקרטוגרפיה). הפעילות מתבצעת תוך שמירה על פרטיות מלאה ושקופה של חברי הפאנל הכולל אלף איש מגיל 14 ויותר, כולל ערבים”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט, פרסום/שיווק/מדיה
העליון קיבל ערעור של בזק וקבע כי מסרון ששלחה אינו פרסומי אלא שירותי
“על פניו מטרתו של המסרון נושא בקשת האישור, היא באופן מובהק שירותית ולא פרסומית; ומשכך, הוא אינו עונה על הגדרת ‘דבר פרסומת’. המסרון נועד ליידע את מי שפונים למוקד הטלפוני של בזק לצורך קבלת שירות, על דבר קיומו של אתר שירות ייעודי בשם ‘בזק שלי’, שאותו מפעילה בזק במרחב האינטרנטי – אתר שבאמצעותו ניתן לקבל שירות ותמיכה במגוון רחב של נושאים – תוך שהמסרון מפנה לקישור לאתר. באתר עצמו אין תוכן שיווקי; השירות ניתן ללא המתנה לנציג שירות; ללא תשלום; בכל ימות השבוע ומסביב לשעון (24/7); ועל פניו מדובר בשיפור והנגשת השירות ללקוח”.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
עפ”י בקשה מוסכמת, העליון מחק עתירה של סלקום נגד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, משרדי התקשורת והאוצר ו- 10 גופי שידור
בעבר פורסם במספר אתרי חדשות כי העתירה היא לצו ביניים שימנע שידורים ב- HD ונטען בה כי מדובר ב”אפליה לרעה ובלא הצדקה של סלקום ושל צופי עידן פלוס – אוכלוסייה המונה מאות אלפי בתי אב בישראל – אל מול חברות הכבלים והלוויין, וזאת משום שמשרד התקשורת והרשות השנייה לא פועלים על-מנת ששידורי ה- HD יופצו באופן שיוויוני”.
להמשך הידיעהאינטרנט, פרסום/שיווק/מדיה, רשתות חברתיות
דו”ח של Interactive Advertising Bureau/PwC US: הכנסות הפרסום הדיגיטלי בארה”ב ב- 2018 חצו לראשונה את רף ה- 100 מיליארד דולר
הכנסות הפרסום ברשתות החברתיות בארה”ב גדלו בשיעור של 31% מ- 22.1 מיליארד דולר לפני שנתיים ל- 29 מיליארד דולר בשנה שעברה.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד רשת מדיה, שידורי קשת וערוץ 10 החדש בהיקף כולל של 250 מיליון ש”ח: “מזה שנים רבות, הנתבעות עושות שימוש פסול במשאב ציבורי (זמן השידור) משהן משדרות בערוצים שבניהולן תכנים פרסומיים-מסחריים באופן שאין כל ספק כי הוא מנוגד לדין”
“הנתבעות ממשיכות להפר את הדין משום שזה משתלם להן כלכלית, ובמילים אחרות: מדובר בהפרות יעילות. הנתבעות מודעות לכך ש’חכת’ הרגולטור לא תתפוס את כל הפרותיהן, ולגבי אלה שתיתפסנה (כתוצאה מבדיקה מדגמית או בדיקת תלונה) – הסכומים שיושתו עליהן יהיו נמוכים בהרבה מההכנסות שהן שילשו לכיסן, כך שבטווח רחוק משתלם להן להפר את הוראות הדין. “בסופו של יום, הנתבעות מתעשרות בניגוד לדין על גב הצופים וגורמות להם (ולאיכות המשדרים) נזקים ממשיים. מישהו צריך לשים לזה סוף – ולשם כך מוגשת תובענה זו”.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
בית-המשפט אישר בקשת הסתלקות של 5 תובעים בתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד 8 גופי שידור בגין תיאום ביניהן של מועדי היציאה לשידור הפרסומות
“בקשת אישור התביעה כייצוגית נסבה על הטענה לפיה המשיבות, המשדרות שידורי טלביזיה בערוצי טלביזיה שונים, מתאמות ביניהם את מועדי היציאה לפרסומות באופן שיהיו חופפים, וכי תיאום זה הוא בגדר הסדר כובל”; “הבסיס העיקרי, ולמעשה היחיד, לטענה זו, הוא מחקר, הכולל נתונים רלבנטיים מהשנים 2014-2016, שנשלפו ועובדו מתוך דו”ח יפעת תקשורת ומנתוני הרשות השנייה לטלביזיה ולרדיו”; “התברר שהמחקר אשר נזכר לעיל נערך ע”י עו”ד רואי וינברג, שהוא אחד מב”כ המבקשים, וזאת בלא שצורפו לבקשת האישור תצהיר או חוות דעת, המתארים את הדרך בה נערך המחקר האמור, ואת המסקנות שהמבקשים חפצים להסיק ממנו בדבר קיומו של הסדר כובל.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה ייצוגית של 3 תובעים נגד חב’ Outbrain Inc ו-אאוטבריין ישראל ו- 8 גופי תקשורת: “עניינה של תובענה זו הוא בפרסום סמוי באתרי תוכן, המתחזה לתוכן מערכתי, באופן שאינו מאפשר לגולשים להפריד בין כתבות ובין פרסומות”
“הפרסום הסמוי שולל את האוטונומיה של הפרט לבחור לאילו תכנים הוא מעוניין להיחשף, פוגע ביכולת הבחירה החופשית שלו, מעוות את העדפותיו […] פוגע ביכולתו לתת אמון בתכנים המוצגים, ומטיל עליו נטל כבד לבירור אמיתות המסרים הנחזים להיות אמיתיים. למעשה, הפרסום הסמוי מביא לזיהום ממשי של המרחב הווירטואלי. מהטעמים הנ”ל, בין היתר, קובע חוק הגנת הצרכן איסור ברור ומפורש על פרסום סמוי שכזה”.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
בישיבת הממשלה (הראשונה לאחר הבחירות) ביום א’ (14.4.2019): הצבעה על אישור מינוי מישל קרמרמן-דקל לתפקיד המנהלת הכללית של הרשות השנייה לטלביזיה ולרדיו
פעמיים הודיעה פרקליטות המדינה לבג”ץ כי המינוי יובא להצבעת ממשלה בישיבתה הקרובה. אלא שבשני ימי ראשון, בהם היו אמורות להתקיים ישיבות ממשלה, הן לא התקיימו, בסופו של דבר [פעם אחת בשל ביקור ראש הממשלה בארה”ב ופעם נוספת בשל ביקורו של נשיא ברזיל בישראל]. עתה מגיע יום ראשון נוסף ובישיבה הקרובה צפוי המינוי להיות מאושר. נותר לראות שהדבר אכן יקרה והאם בג”ץ בהחלטתו הסופית יכתוב בצורה מפורשת יותר את דעתו על כך שפעמיים לא מולאו ההתחייבויות שהפרקליטות נתנה לשופטי העליון בשם ראש הממשלה וממשלת ישראל.
להמשך הידיעה