מתפרסם מאז שנת 1999
דואר/שירותי דואר, משפט, נגישות/הנגשה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד דואר ישראל בשל היעדר נגישות לבעלי מוגבלויות בסניף הדואר פל ים בחיפה; היקף התביעה הקבוצתית: 7.5 מיליון ש”ח
התובע בתיק זה הוא אייל רוזנצוייג, מוגבל בניידות המתנייד בכיסא גלגלים חשמלי. התובע מעיד על עצמו בכתב הטענות כי “מזה שנים רבות הנני פעיל חברתי למען מימוש זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום: אינה מספקת לצרכנים מסמך הכולל את הפרטים הנדרשים בחוק לגבי עיסקת רכישת מוצר/שירות
“כך מוצא עצמו לקוח סלקום כסומא באפילה ללא ידיעה אמיתית ומלאה אודות תנאי העיסקה בה נקשר עם החברה, תנאים אשר המחוקק עצמו קבע כי הם מהותיים, כמו גם תנאי ביטול עיסקה זו”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד מפעיל האתר “טופס קל”: גובה עבור הנפקת נסח טאבו תשלום הגבוה פי 526% מהמחיר באתר משרד המשפטים
בכתב הטענות נאמר בין היתר כי התובע ביקש להנפיק נסח טאבו ובחיפוש באינטרנט, האתר של הנתבע היה הראשון שהופיע. “התובע טעה לחשוב שמדובר באתר רשמי והזמין נסח טאבו […] לאור מחדליו של הנתבע, לרבות התנהגותו שלא בתום לב והתנהגות המבוססת על הטעייה, שילם התובע תשלום גבוה עבור שירות של הנפקת נסח טאבו ומכאן התביעה שלפנינו”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד ווייז מובייל; בשם כל תושב ובעל עסק שכתובתו בשכונת שועפט בירושלים ובשם כל מי שעשה שימוש באפליקציית הניווט ויעד נסיעתו היה לשכונת שועפט
“המשיבה בהתנהלותה ו/או במעשיה ו/או במחדליה מפרה הפרות חוזרות של הדין. אשר על כן, התובענה שאותה מבוקש לאשר, מכוונת לשנות הגדרות האפליקציה (הסרת סימון השכונה כמסוכנת) ולהפסיק את האפלייה המתמשכת על רקע מקום מגורים ואת הטעיית קהל המשתמשים באפליקציה”; “נציגי המשיבה והאחראים על הגדרות ברירת המחדל קבעו וסימנו בלחיצת עכבר, מבלי שהמשיבה מחזיקה באישור מתאים ורלבנטי מגורם ביטחוני מוסמך, כי כל שכונת שועפט בירושלים הינה איזור מסוכן, אשר הניווט לא יעבור דרכה או לתוכה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בית-המשפט אישר חלקית תביעה קטנה נגד סלקום; התביעה נגד מדינת ישראל/משרד התקשורת נדחתה ללא צו להוצאות
ב- 31 בינואר 2020 ניתן (בהיעדר הצדדים) פסק הדין בתביעה זו של סיני ליבל נגד סלקום ישראל ונגד מדינת ישראל/משרד התקשורת; לפי אתר בתי-המשפט, התיק נסגר סופית ב- 3.2.2020.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
הוגשה תביעה ע”י חברה ישראלית שנפגעה מדרישת כופרה [Ransomware]
“מאגר המידע של התובעת שוחזר באופן חלקי בלבד (בינתיים רק לחלק מהשנים 2018-2019) וכך אבד מידע אדיר שנצבר במשך כ- 6 שנות פעילות – כ- 80% מתקופת הפעילות של התובעת. בתובעת הושקעו עד היום מיליונים רבים של שקלים, לרבות ביצירת מאגר מידע זה”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
בית-המשפט דחה בקשה של מפעילת כביש 6 לסלק על הסף תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגדה בנושא של פרצות אבטחה לכאורה
“יודגש, פירצה זו לא נתגלתה ע”י הנתבעת אלא ע”י משתמש נועם רותם, אשר בראיון לאמיתי זיו מ- TheMarker ביום 29.8.2018 אמר: ‘קיבלתי חשבונית מכביש 6 וכשנכנסתי לאתר נחרדתי לגלות שבקלות יחסית אפשר לראות את כל החשבוניות ופירוט הנסיעות של משתמשים אחרים’.”
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
מה שהחל כתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) בהיקף קבוצתי של 324.3 מיליון ₪ נגד אינטרנט רימון הסתיים שנתיים וחצי לאחר מכן בבקשת הסתלקות
“לאחר הגשת כתבי הטענות וקיום ישיבת קדם משפט, ובהמלצתי, באו הצדדים בדברים על-מנת לגבש מתווה הסתלקות מבקשת האישור והגיעו להסכמות […] בקשת האישור המקורית סייעה למשיבה לאתר ‘באג’ קטן ומצומצם במערכת ההגנה שלה, שגרם לכך שבמקרי קיצון, לאחר מאמץ, ובמקרה שלא הותקנה תוכנת רישיון ההגנה, ניתן היה לעקוף את מערך ההגנה של המשיבה באתרים מאובטחים. ‘באג’ זה תוקן מייד לאחר פניית המבקש ולמיטב ידיעת המשיבה לקוחותיה לא נחשפו אליו”.
להמשך הידיעהמשפט, נגישות/הנגשה
פורסמה הודעה בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד איידיגיטל סטור
“כדי לוודא שהיעדר מערכת עזר בסניף שביקר בו לא היה ‘בעייה נקודתית’, חוקר פרטי מוסמך מטעם התובע ביקר בכל הסניפים הנזכרים באתר הרשת (למעט באילת), ומצא כי באף סניף (14 סניפים) שביקר בו לא הייתה מערכת עזר לשמיעה, כמפורט בתצהיר החוקר, אליו מצורף בין היתר החסן נייד עם סרטונים שצילם בכל הסניפים שביקר בהם”.
להמשך הידיעהמשפט
בית-המשפט אישר בקשה מוסכמת להסתלקות מתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד ווייז מובייל, שהחלה כתביעה בהיקף קבוצתי של 20 מיליון ש”ח
ווייז מובייל טענה כי “האלגוריתם שלה, העומד בבסיס האפליקציה, מאתר את מסלול הנסיעה העדיף ביותר לנסיעה מבחינה הסתברותית, בשקלול כלל הפרמטרים והנתונים המתקבלים באפליקציה נכון לרגע החיפוש. האפליקציה אינה מפנה, ולא היפנתה בעבר, לכביש כלשהו כברירת מחדל – לא לכביש אגרה ולא לכביש שאיננו כזה” וכי “השינויים באפליקציה לא נערכו בעקב בקשת האישור אלא כחלק ממהלך העסקים הרגיל של המשיבה והחלו כבר בסוף שנת 2014, הרבה לפני הגשת בקשת האישור, ואף לפני שהמבקשת פנתה למשיבה לראשונה (בנובמבר 2015)”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
מה שהחל כתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום בהיקף קבוצתי של 10.5 מיליון ₪ הסתיים בהסתלקות התובע
לדברי התובע נאמר לו ע”י חברת סלקום כי היא אינה פועלת לפי חודשי החיוב אלא לפי ‘מחזורי חיוב’ כאשר מחזור החיוב הראשון מתחיל במועד הצטרפות הלקוח לחבילה ועד ליום 14 לאותו חודש. אשר על כן טען התובע כי מחיר החבילה הוא לא בגין 12 חודשים הנמשכים 365 ימים אלא 12 חודשים הנמשכים 345 ימים.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
מה שהחל כתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של 7 תובעים נגד 3 חברות טלקום בהיקף קבוצתי של 30 מיליון ₪, הסתיים בבקשת הסתלקות מוסכמת; המחוזי פירסם באותו היום 3 פס”ד נפרדים באותו התיק
מתוך התביעה המקורית: “הסיבה היחידה להתנהלות זו, כך ברור לקורא החד, הינה רצונן של המשיבות לסרבל ולהקשות על לקוחותיהן את בירור טענותיהם. כך, המשיבות מסתמכות על הנחת העבודה כי כאשר הן מסרבות להעביר את הקלטות השיחות ללקוחותיהן, רוב הלקוחות לא ימהרו לכלות שעות רבות מזמנם ביחס לסכסוך שעלותו, לעיתים, שקלים בודדים בחודש”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, בנקאות/פינטק/ביטוח, משפט
[ידיעה מעודכנת]: הוגשו ארבע תביעות נפרדות (ובקשה לאשרן כתובענות ייצוגיות) נגד פייבוקס פיתרונות תשלום/בנק דיסקונט בשל דליפת פרטי לקוחות לגורמי צד ג’
Read IT Now היה האתר הראשון לדווח על ארבע התביעות הנפרדות הללו שהוגשו לפי חוק הגנת הצרכן, חוק הגנת הפרטיות ו/או חוק הבנקאות.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
משרד התקשורת, חמישי (30.1.2020): בבוקר בבית-המשפט העליון; בצהריים בבית-המשפט המחוזי בירושלים
הדיון בבג”צ הוא בעתירה של בזק נגד 42 משיבים (ובראשם: שר התקשורת, המנכ”ל והמשרד); הדיון במחוזי – לגבי מכרז דור חמישי שעורך משרד התקשורת.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
הוגש ערעור לעליון על פס”ד בשתי תביעות (ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות) נפרדות נגד סלקום ופלאפון: בפסק הדין של המחוזי “נפלו שגיאות של ממש ביישום הוראות הדין והפסיקה”
מתוך הודעת הערעור לעליון: “למעשה, פסק דינו של בית-המשפט [המחוזי] מעניק הכשר ולגיטימציה להפרת הוראות הדין, מחדיר אל תוך הרישיון עקרונות כלכליים הזרים לו, פוגע בסמכותו של משרד התקשורת וגורם למעמדו אל מול החברות נזק עצום, ומעניק פרס למי שהפרו ברגל גסה את הוראותיו. דווקא בכך אין לא הוגנות ולא יעילות”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
סגולה לאריכות ימים? לרגל הבחירות 4/2019 הכריזה סלקום על “מבצע לכל החיים”, “חבילה לכל החיים” ו”מבצע ללא הגבלת זמן”; 3.5 חודשים לאחר מכן שינתה את התנאים; המבצע עומד במרכז תביעה חדשה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד החברה
אשה שפעלה בשם סלקום לקידום המבצע כתבה במסרון כי החברה החליטה “פתאום להעלות לכולם את המחירים” וזאת “בגלל המצב [הכלכלי] שבו סלקום נמצאים”. לא ברור אם ההודעה נכתבה על-דעת סלקום או בידיעת החברה.
להמשך הידיעהמשפט, רשתות חברתיות
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד Facebook: “הבקשה מוגשת נגד שיטת הפרסום של המשיבה, אשר עושה שימוש במידע שנוגע למשתמשים, ללא הסכמתם, לצורך קידום תכנים ממומנים בפני צדדים שלישיים ברשת החברתית”
מתוך כתב התביעה: פייסבוק “כך נראה, סבורה כי יש ביכולתה לעשות במידע שנוגע למשתמשים ככל העולה על רוחה, לצורך עשיית רווחים”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
עתירה מינהלית (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד משרד התקשורת/האגף לתכנון מדיניות בנושא תשלום ביתר עבור אגרות רישוי לכלי שיט
“העותר טוען כי לכאורה נסיבות העתירה דנן חושפות רובד משמעותי וחשוב מאוד איך באמת ההחלטות מתקבלות אצל המשיבה, משרד התקשורת, באגף מדיניות ורגולציה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תובענה ייצוגית של אסיר לשעבר נגד השב”ס ובינת תקשורת מחשבים: מתעשרות לכאורה על חשבון אסירים שעם שחרורם אינם מזוכים על יתרת הכסף שנשארה בכרטיסי החיוג שלהם [באמצעות מערכת “שחף”] והיתרה אינה ברת-שימוש לאחר השחרור
בשנים האחרונות פירסמתי באתר זה מספר ידיעות לגבי מערכת “שחף” שחברת בינת הטמיעה עבור השב”ס וכן לגבי השימוש בביומטריה (זיהוי קול) בקרב האסירים. הקישורים – בתוך הידיעה.
להמשך הידיעהאינטרנט, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מערכות תקשורת: ממשיכה לכאורה לגבות דמי מנוי מלקוחות לאחר שאלה ביקשו לבטל – באמצעות האתר “נתק” – את המנוי שלהם משירותיה
במסמכים המופיעים באתר הנהלת בתי-המשפט מופיע שמו המלא של התובע בשני אופני כיתוב שונים.
להמשך הידיעה