מתפרסם מאז שנת 1999
משפט
המחוזי בהחלטה משותפת לגבי 3 תובענות ייצוגיות נפרדות לגבי איכות המים ממתקני ההתפלה בשורק ובפלמחים: אחת משלוש התביעות תימחק ו- 2 האחרות יאוחדו לתביעה אחת
“אני סבור כי דברים אלה נכוחים ומשקפים את המצב הקיים בתיק, וכי שילוב שתי בקשות האישור יחדיו, כמו גם שילוב הכוחות בין המייצגים בשתי הבקשות, יכול אך להועיל ולקדם את עניינה של הקבוצה, מה גם שהתרשמתי כי יוזמה משותפת זו של באי הכוח תביא לשיתוף פעולה יעיל ופורה ביניהם. איחוד הבקשות הוא, איפוא, לטובת הקבוצה ומביא איתו ערך מוסף”.
להמשך הידיעהמשפט
ייצוגית בהיקף קבוצתי של 10 מיליון ש”ח נגד DBS/YES: דרישה “לפיצוי בגין חיבור ציוד שלה לרשת החשמל הפרטית של בעלי דירות בבתים משותפים, ללא הסכמתם המפורשת”; במקרה הספציפי: חיבור לדירה שאינה מנוייה כלל של החברה
“הנתבעת הפרה את הוראות החוק באופן בוטה כאשר חייבה את מי שאינו מנוי שלה כלל בתשלום צריכת החשמל על מכשיריה, לטובת כלל דיירי הבניין המנויים לנתבעת. יודגש כי גם אם הייתה התובעת לקוחת החברה הרי שעדיין חייבת הנתבעת לבקש הסכמה לצורך חיבור מכשיריה למונה החשמל של התובעת. קל וחומר כאשר התובעת אינה מנוייה כלל”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט, פרסום/שיווק/מדיה
ייצוגית נגד זאפ גרופ: “העלתה לאוויר פרוייקט ענק שכל מהותו מעקב ואיפיון של כלל לקוחותיה לצורך מכירת פרסום ממוקד, אפליית מחירים, והשפעות פוליטיות”; “מוכרת לצדדי ג’ נתונים אודות לקוחותיה”
מכתב התביעה: “הנתבעת מתגאה גם ביכולתה לבצע איפיונים פוליטיים ולהשפיע על בחירות, כפי שהיא כותבת”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
רשם העמותות במשרד המשפטים: וועדת הרבנים לענייני תקשורת “פועלת בניגוד לחוק, למטרותיה ולתקנונה”
“לעניין קבלת ההחלטות על חסימת מספרי טלפון שונים מהמשתמשים המחזיקים בפלאפונים כשרים, הסתפקה העמותה באמירה לפיה מדובר בחסימות הנעשות לפי הנחיית רבני ומנהיגי הציבור. העמותה לא הציגה אסמכתאות כלשהן לדיון במוסדות העמותה בדבר קיומן של חסימות כאמור או מדיניות שנקבעה ע”י ועד העמותה לעניין זה”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
חברת נס א.ט. הגישה עתירה מינהלית בנושא מכרזים נגד משרד הפנים ונגד חברת מלם מערכות
ככל הנראה מדובר במכרז מס’ 45/2018 – בקשה להצעות לתפעול ותחזוקה של תשתיות מחשוב בשיטת מיקור-חוץ.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
חברת מלם מערכות הגישה עתירה מינהלית בנושא מכרזים נגד עיריית תל אביב ונגד חברת טלקוד מחשבים
עפ”י בדיקה, ייתכן כי מדובר במכרז מסגרת מס’ 38/2019 למתן שירותי מיקור-חוץ (Outsourcing) להפעלת מוקד שירות (Help Desk), תמיכה ותחזוקת ציוד מחשוב למוסדות חינוך ואתרי מנהל קהילה.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, מחשוב/מכשור לביש, משפט
ייצוגית נגד Garmin האמריקנית ונגד נציגתה בישראל בשל “אירוע חמור של השתלטות והצפנת הרשת הפנימית של הנתבעת ע”י כופרה [Ransomware]”
“ביום 3.8.2020 החלו להתקבל דיווחים על אודות כך ש- GARMIN בעצם נכנעה לקבוצת הפשיעה ושילמה סכום כופר על-מנת לנסות להשיב את המצב לקדמותו. עפ”י הדיווחים, הסכום אשר מוערך במיליוני דולרים, שולם באמצעות צד שלישי”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של המועצה הישראלית לצרכנות נגד הוט מערכות תקשורת בטענה כי צירפה לקוחות לשירות Next TV ללא הסכמתם
“הפקדת אמצעים לחיוב חשבון בנק או כרטיס אשראי בידי חברו תקשורת, מטילה עליהן חובת זהירות מיוחד. עליהן לנקוט אמצעים למניעת גבייה שלא כדין. בתי-משפט הכירו החובה זו. במקום לנהוג כך, הנתבעת מנצלת לרעה את ההרשאה כדי לחייב את הלקוחות ללא הסכמתם המפורשת, בסכומים מהותיים. המועצה הישראלית לצרכנות רואה חשיבות רבה בהליך זה, שנועד להגן על זכויות הצרכנים, להביא להשבת כספם ולמנוע הישנות מקרים שכאלה”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
ייצוגית נגד TikTok בשל פגיעה חמורה לכאורה בפרטיות משתמשי היישומון טיקטוק שאותו היא מפעילה; מעיינת במידע פרטי של המשתמש ש’הועתק’ או ‘נגזר’ על-ידו במסגרת פעילותו במכשיר שבו מותקן היישומון
“הנתבעת, ברוב תעוזתה, עיינה במידע פרטי של המשתמש ש’הועתק’ או ‘נגזר’ במכשירים בהם הותקנה האפליקציה. משתמשי האפליקציה, ובהם התובעת, לא יכלו להעלות על דעתם שהנתבעת מעיינת במידע שהועתק’ או ‘נגזר’ במסגרת פעילותם במכשיר. הנתבעת מעולם לא גילתה שהיא עושה זאת, וממילא לא ביקשה ולא קיבלה את הסכמת המשתמשים לכך. התנהלות הנתבעת נחשפה לאחרונה באופן פומבי והנתבעת נאלצה להודות בדברים”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית של 4 עובדי אל על נגד פרטנר [בהיקף קבוצתי: 130 מיליון ₪]: לכאורה, “חייבה את חברי הקבוצה בגין שירותים מתקדמים (מידע ותוכן) בנסיבות שונות ואולם החיוב היה שלא כדין”
“מעטים התיקים בתחום התובענות הייצוגיות בהם נקרית לבית-המשפט הזדמנות לשמוע מכלי ראשון עדויות שעובדות בנתבעת [פרטנר] שחרף חששן ממנה, לא נשברות, גם לא נוכח איומיה כלפיהן תוך כדי חקירתן הנגדית, ומוסרות גירסה קוהרנטית על תופעה שערורייתית בקנה מידה ענק, שמגלה את שאירע במרכזים השונים של פרטנר, תוך חשיפתן של עובדות אלה לסנקציות מצד פרטנר. כך אירע בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד הנתבעת בשנת 2010 ונוהלה בבית-המשפט המחוזי מרכז במשך כתשע שנים, שעסקה בחיובים שלא כדין בגין שירותים מתקדמים, מידע ותוכן”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית נגד סלקום [בהיקף קבוצתי של 100 מיליון ₪]: נקטה במהלך לא חוקי לכאורה “שתוצאתו בהעלאת מחירים לא חוקית” והטעיית ציבור לקוחותיה; “בחרה להסתיר זאת ועניין זה התגלה רק בתשובה שהגישה סלקום במסגרת תובענה ייצוגית המתנהלת נגדה”
“נבהיר, כמובן, שהעובדה שמשרד התקשורת שתק אין בה כדי לספק לנתבעת הגנה. הנתבעת הייתה חייבת לפעול בדיוק לפי הוראות החוק והרישיון והעובדה שמשרד התקשורת התרשל ולא הבהיר לה כי המכתב פסול, אין בה כדי להועיל לה ואין בה לייצר הסתמכות בעבורה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ניתן תוקף של צו להסכמה בין רשות התחרות לבין חברת בזק; מעניין האם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ יפרסם את הנוסח המלא של צו ההסכמה
החלטת בית-הדין לתחרות מגיבה (ב- 3 פיסקאות) להתייחסות ששלח אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’. למקרא הדברים נראה כי אותה התייחסות של אבי וייס לא עוררה רושם רב על בית-הדין.
להמשך הידיעהמשפט
בג”ץ דחה עתירה של תנועת אומ”ץ: דירה בניו יורק שנרכשה ע”י המדינה לפני 34 שנים ונרשמה על שמו של מי שהיה אז השגריר לאו”ם (בנימין נתניהו) תמשיך להישאר על שם זה
“דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר תשתית עובדתית מינימלית העשויה להקים עילה להתערבות של בית-משפט זה”.
להמשך הידיעהמסחר אלק'/נייד, משפט
עתירה מינהלית דורשת ביטול תוצאות מכרז שערכה מכבי שירותי בריאות בנושא מערכת למסחר אלקטרוני (eCommerce) עבור מכבי פארם
“בתי-המשפט חזרו וקבעו כי יש לפרש את דרישות המכרז בהתאם למשמעות הפשוטה והישירה של לשון המסמכים. […] הפסיקה קובעת כי אין מקום לפרשנות יצירתית וכי יש לתת עדיפות לפרשנות המקיימת את ההצעה ולא פוסלת אותה משום שהאינטרס הציבורי הוא להגדיל את מעגל המתמודדים”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
נדחתה תביעה כפולה נגד הוט מובייל: האם ‘טלקום ניוז’ יפרסם זאת?
“למעשה, בשתי התביעות, הנתבעים מעלים טענה קשה של מירמה וזיוף כלפי הנתבעת. כידוע, טענה מעין זו יש להוכיח בראיות משמעותיות וכבדות משקל והנטל כמובן רובץ לפיתחם של התובעים. בפועל, התובעים לא הביאו ולו בדל ראייה על-מנת להוכיח שהנתבעת פעלה במירמה ותוך זיוף מסמכים בעת הקמת הקו החמישי והסתפקו רק בהעלאת טענה בעלמא שאינם מכירים את הקו החמישי ומכאן מסקנתם שהוא תולדה של עבירות פליליות”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בעתירה לבג”ץ של חברת קרויז תקשורת נגד משרד התקשורת: הצו הארעי הפך לצו ביניים
“ניתן בזאת צו ביניים לפיו פרטנר תקשורת בע”מ תהא רשאית להמשיך ולספק את שירות ‘התא הקולי המתקדם’ מושא העתירה במתכונת הקיימת כיום, ללקוחות קיימים בלבד”.
להמשך הידיעהמשפט
העליון קיבל ערעור של חברת הלוויין DBS ושל מנכ”לה לשעבר רון אילון וביטל החלטה של מחוזי במסגרת הליך תביעה אזרחית נגדם
שופט העליון: “וזאת יש לזכור, הליך משפטי אזרחי אינו מיועד לספק הכרעה בקשר לטיבם ואופיים של המתדיינים באופן ערטילאי. אין הוא מבקש להדביק תוויות בבני אדם, ולקבוע מיהו חכם ומיהו רשע, מי תם ומי שאינו יודע לשאול. תכליתו ניתוח התנהלותם של הצדדים בקשר לסכסוך המתוחם בזמן, במקום ובנושא בהתאם לכתבי הטענות. מטרתו לקבוע האם הנתבע הפר חוזה, עִוול או התעשר שלא על פי זכות שבדין במקרה נתון. ככזה, אין ההליך המשפטי מקים הצדקה לנבור ולחשוף את מכלול קורותיהם ומעלליהם של גיבורי הסכסוך מיום הולדתם ועד לימינו אנו. לא בכתיבת ביוגרפיות של בעלי הדין עסקינן, אלא בחקר אירוע הסכסוך”.
להמשך הידיעהמשפט
הצעת חוק פרטית חדשה: קוראת להתיר תיעוד ויזואלי של דיוני בבתי-המשפט
“אין היגיון בכך שבשעה שמרבית הדיונים פתוחים לציבור, כך שכל אדם יכול להגיע ולהשתתף בהם פיזית, אסור להקליט או לצלם את אותו דיון ממש. אם ראוי היה שלא לפרסם את מרבית הדיונים, הרי שהיה צורך גם לאסור את הכניסה אליהם של אזרחים שאינם נדרשים לדיון. אולם משעה שהוחלט שאין מניעה מהשתתפות בדיון לכלל אזרחי המדינה, הרי שאין כל מניעה לתת אפשרות לצלם ולהקליט את הדיון, ובכך להנגיש את דיוני בתי המשפט גם למי שאין ביכולתו להגיע פיזית לבית-המשפט”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
תובענה ייצוגית נגד הוט מובייל בהיקף קבוצתי של 4.5 מיליון ₪ בנושא כרטיס SIM, הסתיימה קצת יותר משנתיים לאחר מכן בהסדר פשרה (שנספח שלו הוגדר כחסוי)
היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר בשל מנגנון ההשבה שנקבע בו וטען בין היתר כי “הצדדים קבעו הסדר שאינו מתיישב עם הוראות הרישיון [שניתן לחברה ע”י משרד התקשורת]”; “ביום 2.12.2019 הגישו הצדדים את תגובתם להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה. הצדדים קיבלו את הערות היועץ המשפטי לממשלה וביקשו לתקן את ההסדר […] לאור השינויים שנערכו בהסדר הפשרה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הגורמים המקצועיים במדינה לא מצאו לנכון להביע עמדה בקשר לבקשה לאישור ההסדר המתוקן”.
להמשך הידיעהמשפט, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד וואלה תקשורת
“הפיצוי לכלל חברי הקבוצה מגיע, על בסיס נתונים שמפרסמת המשיבה עצמה, בהערכה ראשונית בלבד ואף אם תילקח בחשבון תקופה של שלוש שנים בלבד, לסך כולל של 2.25 מיליארד שקל (!). ברם בשלב זה סכום התביעה אינו ניתן להערכה מדוייקת והנתונים הנדרשים לכך מצויים בידיה הבלעדיות של הנתבעת”.
להמשך הידיעה