מתפרסם מאז שנת 1999
משפט, צבא וביטחון
בג”ץ דחה עתירה הקוראת למשהב”ט לאסור ייצוא ביטחוני לאזרביידג’ן “וזאת בשל חשש כי ייצוא צבאי מעין זה ישמש לביצוע פשעי מלחמה”
בפברואר 2019 פסק העליון בהליך דומה כי “דינה של העתירה להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי. כפי שעולה מחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש”ס – 2000 (פרט 21(3) לתוספת הראשונה), הליך שעניינו בהחלטה, או בהיעדר החלטה של רשות לפי חוק הפיקוח נתון לסמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים. משכך, עומד לפני העותרים סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית-המשפט לעניינים מינהליים.”
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ שוב “מרים מסך’: פירסם מה שכינה ‘חשיפה’ ו’ראשונים לדווח’ למרות שהמידע פורסם לפניו ב- Read IT Now ובגלובס
אבי וייס מפרסם אייטם המסווג ‘ראשונים לדווח’ שבעה ימים לאחר שהמידע התפרסם כבר במקומות אחרים אבל הוא טוען שהוא ‘מרים מסך’. איך אפשר לטעון שאתה מרים מסך כשאתה בעצמך כתבת כי ‘גלובס’ כבר פירסם את הדברים שלושה ימים קודם לכן?
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ב- 6/2020 הוגשה בחיפה ייצוגית נגד סלקום; חודשיים לאחר מכן היא נמחקה משום שהמבקשת לא שילמה את אגרת התביעה; ב- 9/2020 הוגשה בבית-משפט אחר ייצוגית ע”י תובע אחר באותה עילה בדיוק
“התובענה דנן עוסקת בשירות כוכבית 43 – שירות שניתן לעשות בו שימוש לצורך חסימה זמנית של מספר הטלפון של המתקשר, באופן חד-פעמי, על-ידי חיוג כוכבית 43 לפני מספר הטלפון של הנמען והוצאת השיחה באופן בו על צג הטלפון של מקבל השיחה מופיעה שיחה ממספר לא מזוהה כביכול”.
להמשך הידיעהמשפט
הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) של 3 תובעים בגין משלוח לכאורה של Spam נגד ארגון להב”ה ונגד בן ציון גופשטיין
“בענייננו מדובר במאגר החייב רישום עפ”י הוראות הדין”; “יש להניח כי מדובר במאגר מידע המכיל למעלה מ- 10,000 אנשים”; “אם כך, על המשיבים להחזיק את המידע שבידם במסגרת מאגר מידע, רשום בפנקס. ואולם, בזהירות הנדרשת נציין כי מבדיקה אשר בוצעה ע”י הח”מ עולה כי לא קיים כל מאגר מידע רשום של המשיבה או המשיב או ארגון להב”ה ונראה כי הם מפירים את הוראות הדין (גם) בעניין זה”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
התקשרויות בפטור של משרד המשפטים למוצרים המסייעים בפעילות מח”ש והרשות להגנת הפרטיות; בתוך חודש הוגשו שתי עתירות מינהליות הדורשות לאסור ייצוא טכנולוגיה של Cellebrite להונג קונג ולרוסיה
אתמול (8.10.2020) פורסם ב’הארץ’ כי חברת סלברייט מתכוונת להפסיק לייצא טכנולוגיה שלה להונג קונג וזאת בשל שינויי רגולציה בארה”ב. בעקבות כך תוגש בקרוב לבית-המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למחיקת העתירה המינהלית נגד משרדי הביטחון והחוץ ושקראה לאסור רשמית על ייצוא הטכ’ של סלברייט להונג קונג.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט, נגישות/הנגשה
המחוזי מחק הליך תובענה ייצוגית בנושא היעדר נגישות לבעלי מוגבלויות בשירות ‘bubble דן’
בהכרעתה מציינת השופטת כי תלוייה ועומדת עתירה בבג”ץ בנושא דומה: בג”ץ ‘באבל’, “שעניינו תקיפה ישירה של הסדרת שירות ‘באבל’ ומדיניות משרד התחבורה בנוגע אליו, ולרבות אותם העניינים אותם תוקף המבקש בבקשה לאישור ובתובענה הייצוגית, כגון אי נגישותה של האפליקציה של ‘באבל’ לבעלי מוגבלויות בכלל ולעיוורים בפרט”.
להמשך הידיעהאינטרנט, משפט
החודש לפני שנתיים הוגשה תובענה ייצוגית בהיקף קבוצתי של 307 מיליון ₪ נגד רכבת ישראל (בנושא אינטרנט אלחוטי מהיר בזמן נסיעה) והסתיימה עתה בבקשת הסתלקות מוסכמת
“בשל המאפיינים הייחודיים של מערכת ה- WiFi ברכבות והמשאבים הנחוצים לצורך תפעולה (שכאמור רכבת ישראל נושאת בהם על חשבונה), החליטה רכבת ישראל להפסיק, לעת עתה, והחל מחודש מאי 2019, לחדול מלספק שירות הגלישה ברכבת, ובשלב זה אין כוונה לחדשו”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית נגד סאני תקשורת ונגד Samsung Electronics: מייבאות לארץ סמרטפוני גלקסי “בעלי תקלת מסך אפידמית” המחייבת את הצרכנים “החלפת מסך בעלות של אלפי שקלים”; “מדובר בתופעה רחבת היקף, כרונית”
“הנתבעות מוכרות בישראל כ- 480,000 מכשירי גלקסי מידי שנה. גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שמרנית ביותר לפיה אחוז המשתמשים שחוו תקלה מידי שנה, מחוץ לתקופת האחריות, הינו 15% (ומדובר בהרבה יותר), הרי שלאור מחיר החלפת המסך (במחיר ממוצע של 1,500 ₪), מדובר בעשרות מיליוני שקלים שנכנסים לקופת הנתבעות מידי שנה, ובמאות מיליוני ₪ בשבע השנים האחרונות”.
להמשך הידיעהמשפט
החלטה חדשה של העליון בנושא הארכת מעצרים של נאשמים בפרשת ‘טלגראס’
“כפי שהיטיבו להגדיר זאת הצדדים, בענייננו מדובר ב”מגה תיק”. זוהי פרשה סבוכה, הכוללת כתבי אישום מסועפים המונים עשרות עמודים ומספר רב של עדים וחומרי חקירה”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
עת”מ נגד לע”מ: “ניגוד עניינים ומשוא פנים חמורים בפעילות היועץ לוועדת המכרזים של משרד ראש הממשלה”; “מונה כיועץ טכנולוגי לוועדת המכרזים ושימש בתפקיד למרות קשרים עסקיים וחברתיים עם בעל השליטה” בחברה הזוכה המכרז ולפני 4 שנים אף עבד בה
“וועדת המשנה של וועדת המכרזים אומנם מינתה את חזי נאור, ממונה לוויינים ושידורים לציבור במשרד התקשורת, על-מנת שיבחן האם התקיים ניגוד עניינים”; “לא מדובר כלל ביועץ מקצועי בלתי תלוי, שכן חזי נאור הוא עובד מדינה ולכן לא יכול להיות נקי מהטיות. מכאן שמינויו מלכתחילה פגום ולא ניתן לקבל את חוות-דעתו (ואכן החשש לכך מומש וחוות דעתו נראית כחוות-דעת שמסקנותיה הוסקו מראש, שטחית, אינה מתמודדת עם רוב הטענות ו’בוחנת’ בדיעבד חשש לניגוד עניינים שאותו, כידוע, יש לבחון מראש)”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, דואר/שירותי דואר, משפט
פורסמו הכרעות הדין וגז”ד במספר תביעות בבית-הדין משמעת של עובדי המדינה
שני מקרים של שימוש ללא רשות במידע אישי ממערכות המחשוב של רשות המיסים ומקרה נוסף של גניבת דברי דואר בידי עובדת דואר ישראל לשעבר.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
איש משטרה הורשע בשש עבירות של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד: השתמש במערכות המידע המשטרתיות במסגרת סכסוך עם אשתו (באותה העת)
התובע אמר בין היתר כי “אסור היה לנאשם, גם בהיותו נתון במצוקה אישית קשה ובסכסוך גירושין עם אשתו, לעשות שימוש במאגרי המידע כדי לבדוק דברים אודות צד ג’.”
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, מכרזים/פטורים/דרושים, משפט
המחוזי דחה עתירה מינהלית נגד חברת המים מקורות ואישר זכייתה של מוטורולה סולושנס במכרז שנערך
בין היתר ביקשה העותרת לפסול את המכרז ולקבוע כי שיחת הטלפון בין ראש וועדת הבדיקה מטעם מקורות [גיל גרוסקופ] לבין מנכ”ל מוטורולה הרעילה את תהליך הבדיקה כולו באופן המצדיק את פסילת הצעת מוטורולה; השופטת קבעה כי עפ”י תנאי המכרז למקורות הייתה הזכות לפנות לקבלת הסברים וכי “אין מדובר בשיחה שנערכה במחשכים”.
להמשך הידיעהחומרה והיקפי, משפט
הרשות השופטת – התורמת הגדולה ביותר לפרוייקט “מתחשבים”: יוזמה לאומית המיועדת לצמצם את הפער הדיגיטלי בארץ
נשיא המדינה ראובן ריבלין סייר (1.10.2020) באחת ממעבדות המחשבים המכשירות אותם בהתנדבות בטרם יעברו לידי התלמידים.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
במארס 2020 הוגשו 2 תביעות נפרדות נגד הליכוד וחברת אלקטור תוכנה בגין דליפת מידע של בוחרי התנועה ולא אחת כפי שהיה ידוע עד כה; תביעה נוספת ‘חמקה מתחת לרדאר’ במשך חצי שנה
“התובע אינו יודע גם כיום מה מלוא היקף המידע אודותיו שדלף לרשת האינטרנט בעקבות שלוש פרצות האבטחה הרצופות המתוארות לעיל”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ייצוגית: “מדובר ב’שוחד’ של ממש הניתן ע”י סלקום לאחד מהדיירים ע”מ לקנות מידיו מידע פרטי מוגן” של שכניו כדי “לשכנעם להצטרף לפרוייקט הסיבים האופטיים” שלה
“התמלילים המצורפים לבקשה חושפים דפוסים אפלים בהם נוקטת סלקום,אם במישרין ואם באמצעות שלוחיה, באופן המזכיר דפוסי פעילותם של ארגוני ביון המפעילים סוכני בילוש אחר מושא הציד שלהם”.
להמשך הידיעהחינוך והכשרה, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
משרד החינוך בהליך רכישת 64,000 מכשירי סלולר עבור התלמידים (באמצעות הסכם החשכ”ל) וכן חבילות שימוש במחיר אטרקטיבי אולם הדבר מעוכב בשל עתירה משפטית
פנייה במייל אל דוברות משרד החינוך לקבלת מידע נוסף לגבי ההליך המשפטי – לא נענתה, וחבל שכך. מן הסתם לא מדובר בהליך מסווג אלא פתוח לציבור, ולא ברור מדוע ההימנעות ממסירת המידע המבוקש.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
המחוזי קיבל עתירה מינהלית של פלאפון ואישר לה להמשיך בעבודות בנייה לפי אישור תמ”א 36א [בנייה להקמת מתקן שידור קטן תוך השתלבות בבנייה קיימת]
בסיום פסק הדין נאמר כי “לאור כל המפורט קשה להשתחרר מהרושם כי היוזמה לביטול ההיתר מקורה בשיקולים זרים וכך גם ביטול ההיתר שלא נעשה על דעת מהנדס הוועדה המקומית אלא בדרך של הפעלת קול כפול של יו”ר הוועדה המקומית”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
המחוזי דחה עתירה מינהלית וערעור מינהלי שהוגשו ע”י בזק נגד מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו
“העולה מן המקובץ הוא כי איני מוצאת להתערב בהחלטת מנהל הארנונה או בהחלטת ועדת הערר. לא זו בלבד שההחלטות נראות לי סבירות ומנומקות ואיני מוצאת כי נפל בהן פגם, התוצאה נראית לי ראוייה וצודקת בהתאם לחוק ולפסיקה. על כן, וכמפורט בפסק הדין, נדחים העתירה והערעור, במסגרת הדיון המאוחד. אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו”, נאמר בסיומו של פסק הדין.
להמשך הידיעהמשפט, רשתות חברתיות
תובענה ייצוגית נגד Facebook Inc ו- Facebook Ireland: “נהגו להעביר מידע אישי רגיש בהיקף עצום אודות משתמשי פייסבוק אל מפתחי אפליקציות שהיו בשימוש חברי פייסבוק”
“המשיבות העבירו את המידע כאמור מבלי לבדוק אל מי הוא מועבר ומבלי לפקח על השימוש שנעשה בו ע”י אותם מפתחי אפליקציות. כך יכול היה המידע הרגיש והאישי להגיע בקלות יתרה לגורמים זדוניים לצורך ביצוע פעולות פוגעניות כלפי החברים הניזוקים כמו גניבת זהות, מירמה, גניבה, הונאה ומטרות פסולות אחרות. כל זאת עשו המשיבות למטרות רווח ותוך התעלמות בוטה ומקוממת מזכויות החברים הניזוקים ומחובותיהן כלפיהם”.
להמשך הידיעה