מתפרסם מאז שנת 1999
מחשוב ענן, משפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד OMC מחשבים ותקשורת לגבי חיובים עבור שירותי ענן
“במסגרת חוזה ההתקשרות האחיד עליו מחתימה המשיבה את לקוחותיה, יצרה המשיבה ‘פוליסת ביטוח’ המבטיחה כי חיובו החודשי של הלקוח לא יפחת אלא אך ורק יעלה. תנאי ההתקשרות של המשיבה כוללים תניית הצמדה חד כיוונית, לפיה התמורה הנקובה בהסכם בדולרים אשר מחוייבת, בפועל, בשקלים, צמודה לשער הדולר אך ורק כאשר שער ההמרה עולה מעבר לשער הדולר המינימלי, אך אינה צמודה לשער זה כאשר הוא יורד מתחת לשער ההמרה המינימלי”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בג”ץ דחה עתירה של מנא טכנולוגיות נגד שר התקשורת ונגד משהת”ק
“העתירה נדחית אפוא על הסף; העותרת תשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך כולל של 3,000 ₪”.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
עוד מילקוט הכזבים של אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’: פירסם אייטם ‘ראשונים לדווח’ למרות שהמידע כבר פורסם שבע שעות לפניו ב- Read IT Now
את האייטם שלו אבי וייס סיווג בתחילה כ’ראשונים לדווח’. אם תחפצו לקרוא אותו כעת, תצטרכו לגלוש במעמקי האתר שלו, אל המדור ‘חדשות מקומיות’, שם אותו אייטם ממוקם כיום. עוד מקרה של הפיקציה בסיווגי האייטמים שהוא מפרסם.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט, צבא וביטחון
בעקבות עת”מ של וואן טכנולוגיות תוכנה: משרד הביטחון הודיע לביהמ”ש כי ייערך מכרז פומבי חדש למתן שירותי תחזוקה למערכת תלת”ן בחיל המודיעין
בתשובת הפרקליטות: “במסגרת אותה בחינה שבוצעה ע”י גורמי המקצוע בחיל המודיעין, הוחלט לאחרונה לצאת במכרז, בהיקף מצומצם יותר, לצורך מתן שירותי תחזוקה למערכת תלת”ן, בהתאם לצרכים הנוכחיים של החיל ובתכולות הנדרשות לו בעת הזו. יובהר כי המכרז העתידי טרם נערך, כך שלא ידוע בשלב זה מה בדיוק הוא צפוי לכלול”.
להמשך הידיעהמשפט
ארבע שנים אחר שהוגשה, נדחתה תביעה נגד בזק בגין שימוש בחדר תקשורת בבית מגורים באילת מבלי ששילמה עבורו ועבור הוצאות נלוות
“הדיירים למעשה העדיפו לנהוג בעצימת עיניים כל השנים ולא להתייחס לשאלה למי שייך הבניין. מתברר כי גם לו היו מבררים דבר זה מלכתחילה, הייתה התוצאה אותה תוצאה אליה ניתן להגיע כעת – והיא שבדין קיבל לידיו משרד הדואר את החדר ובדין ירשה אותו ממנו הנתבעת לאחר שקודם לכן הפך להיות בשימוש משרד התקשורת”.
להמשך הידיעהמשפט
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד פלאפון: לא מציגה ללקוחות את השיעור המדוייק של הריבית בעיסקת אשראי בעת רכישת מוצרים ממנה
לדברי כתב הטענות, “הנתבעת גבתה מהתובע ומכלל הלקוחות, רוכשי מוצרי הקצה, בתשלומים, ריבית שלא כחוק ו/או בשיעור גבוה משיעור הריבית המצוטט על-ידה”.
להמשך הידיעהמכרזים/פטורים/דרושים, משפט
עת”מ של א.מ.ן מחשבים: מכרז האבט”מ הממשלתי, תיבת המכרזים, השליח (שכנראה טעה בתיבה המיועדת להגשת ההצעות) ובקשה לצפייה בצילומי מערכת האבטחה (סביב תיבת המכרזים)
הקורא אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ מוזמן לקרוא ידיעה זו ואז לקרוא שוב מה שכתב בידיעה שלו מ- 2.12.2020 (מבלי לנסות קודם לבדוק את העובדות ו/או לסייג את מה שהוא כותב).
להמשך הידיעהמשפט, ספורט והיי-טק, פרסום/שיווק/מדיה
תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד הוט ו- DBS בשל פרסומות המוצגות תוך כדי שידורים של אירועי ספורט בערוצי הספורט של שתי החברות הללו
“כל אחד מהמבקשים צפה במשחקים רבים ונתקל בתופעה המדוברת. חווית הצפייה של כל אחד מהם, כמו של כל צופה באותם שידורים, הופרעה בשל אותן פרסומות. כל אחד מהם חווה תחושות בלתי נעימות בשל אותן הפרעות בצפייה שניתן לכנותן כאי נוחות, טרדה וכעס”; בא כוח התובעים פנה בשאלת מתאימה למועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין (במשרד התקשורת) כבר ביום 5.10.2019, אולם לדבריו הוא “לא זכה לקבל מענה ענייני לפניותיו עד ליום פתיחת הליך זה”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משאבי אנוש, משפט, צבא וביטחון
“שליפות מידע”: פורסמו הכרעות הדין וגז”ד בשלושה מקרים של כניסה בלתי-מורשית לחומר במחשב ביחידה של מערכת ביטחונית
מתוך ארבעה המקרים המובאים כאן, שלושה הם במשרד הביטחון והמקרה הרביעי הוא ברשות המיסים בישראל.
להמשך הידיעהמשפט
נמשך גל התביעות לגבי “לקוחות רדומים”: הוגשו 2 תביעות נפרדות (ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות) ע”י אותו התובע נגד סלקום+013 נטוויז’ן ונגד פרטנר+012 סמייל טלקום
“התופעה אינה חדשה אך לאחרונה תפסה כותרות נרחבות בעיתונות הכלכלית, וזאת לאחר שהמאסדר עצמו, משרד התקשורת, הודיעה לספקיות האינטרנט על התחלת תהליך שאמור להביא להפסקת הגבייה מלקוחות רדומים שמשלמים עבור שירותי גישה לאינטרנט שהם לא עושים בהם שימוש, משום שהם מקבלים את אותו שירות מעוסק אחר. השירותים נשוא תובענה זו אינם נכללים באותה פנייה של המאסדר, אך תופעת הלקוחות הרדומים באה לידי ביטוי במגוון נושאים ותחומים, והיא אינה גזירת גורל שאי אפשר להתמודד עימה”.
להמשך הידיעהירוק/תשתיות/אנרגיה, משפט
ייצוגית נגד נובל אנרג’י ושברון בשם “כל מי שנחשף לזיהום האוויר, הים והסביבה החופית בשל פליטות אסורות מאסדת הגז בים הממוקמת מול חוף דור ומטפלת במאגר הגז הטבעי לווייתן”
“בימים אלו הוטלו עיצומים כבדים על המשיבה ע”י המשרד להגנת הסביבה […] הטלת העיצומים מלמדת כי חששם של הארגונים הסביבתיים ותושבי היישובים הסמוכים לחוף דור היה מוצדק וכי אסדת לווייתן זיהמה ועתידה לזהם את הסביבה, בהיקפים שלא נצפו בעבר בישראל”.
להמשך הידיעהמשפט, רשתות חברתיות
חברת פייסבוק הגישה לעליון בקשת רשות ערעור המשתרעת על 28 עמודים, לגבי החלטת המחוזי הכוללת 7 עמודים בלבד
בסוף החלטת המחוזי עליה מבקשות חברות פייסבוק לערער בעליון קבע השופט המחוזי כי “המבקשים הם בגדר ‘צרכנים’ של פייסבוק”. בהתאם לכך […] הדיון בבקשת האישור יתקיים בבית-משפט זה, בישראל. הבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף נוכח תניית השיפוט הזר וברירת הדין – נדחית. המשיבות תשלמנה למבקשים, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 40,950 ₪.”
להמשך הידיעהמשפט
חברת Google הגישה לעליון בקשת רשות ערעור בהחלטה משותפת של המחוזי בשתי תביעות ייצוגיות נפרדות נגדה
בסיום ההחלטה של המחוזי (עליה מבקשת גוגל לערער עתה לעליו) נאמר כי “הדין שיחול על שתי בקשות האישור הוא הדין הישראלי”. גוגל תשלם הוצאות בסכום של 7,500 ₪ בכל אחת מהתביעות הללו.
להמשך הידיעהדואר/שירותי דואר, משפט
העליון דחה שוב עתירה של התאחדות בעלי המלאכה נגד משרד התקשורת ודואר ישראל; נדחתה בקשת משהת”ק להטיל תשלום הוצאות על העותרת
גם הפעם (כמו בפעם הראשונה) העתירה נדחתה בשל היותה מוקדמת וכיוון שטרם מוצו ההליכים; בשלב זה עדיין בוחן משרד התקשורת את התייחסות דואר ישראל לנושא העתירה הכפולה.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, משפט
ייצוגית של מנכ”ל האגודה לזכויות הלהט”ב בישראל נגד Grindr [מפעילת יישומון ההיכרויות לצרכי מין לגברים]: “מטבע הדברים מחזיקה במידע פרטי רב אודות המשתמשים”; חלקה את המידע הרגיש, האינטימי, הסודי והאישי ביותר עם גורמים אחרים [ידיעה מעודכנת]
“התברר, כמפורט בחוות הדעת המומחית, כי גריינדר מעביר את המידע של משתמשי האפליקציה לשורה ארוכה של חברות לרבות פייסבוק וגוגל, וכי נעברים אלה מעבירים את המידע הלאה לצדדים רביעיים וחמישיים וכך הלאה, עד כי אין כל שליטה על הפצת המידע. המשמעות: מידע רגיש, אינטימי, סודי ואישי ביותר של משתמשי המשיבה, הנוגע להעדפותיהם המיניות, להרגלי המין שלהם, למחלותיהם, למאפייניהם הפיזיים וכו’ – מוצא דרכו מסתובב בעולם הרחב, ברשת האינטרנט מבלי שהמשתמשים (חברי הקבוצה) נתנו אי-פעם את הסכמתם לכך, וידעו כי סודותיהם הכמוסים ביותר מועברים באין מפריע”.
להמשך הידיעהמשפט, נגישות/הנגשה
הוגשו שתי תביעות נפרדות (ובקשות לאשרן כתובענות ייצוגיות) ע”י אותו התובע נגד עיריות רמת השרון ובת ים בנושא נגישות לבעלי מוגבלויות
התובע בשתי התביעות הללו הוא עדו קדר, המוגדר בכתב התביעה כ”אדם עם עיוורון המשתמש באופן תדיר ברשת האינטרנט לצרכיו”.
להמשך הידיעהמשפט, צבא וביטחון
הפלסטיני שצילם את אירוע אלאור עזריה בין 50 העותרים לבגץ להורות לאלוף פקמ”ז וליועמ”ש איו”ש להסביר “מדוע לא יאסרו על חיילי צה”ל לדרוש מפלסטינים למסור מידע על פלסטינים אחרים שחשודים בעבירות ואשר הם עצמם לא היו עדי ראייה לביצוען”
“מלכתחילה, לאור חוסר השוויון בין חיילי צה”ל לבין התושב הפלסטיני המקומי, אין לצפות כי לפלסטיני תהיה ‘בחירה חופשית’ אם למסור מידע או לא על פלסטיני אחר, ולכן האיסור על כך חייב להיות גורף”.
להמשך הידיעהמשפט, צבא וביטחון
הוגשה עתירה מינהלית בדרישה לעצור את הייצוא הביטחוני ליחידת ביטחון פרטית של הדיקטטור באוגנדה
“מלכתחילה לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תחמש יחידת ביטחון פרטית של שליט כלשהו, והדבר נכון על אחת כמה וכמה במקרה של אוגנדה ומוסווני”.
להמשך הידיעהטלקום/וויירלס/מובייל, משפט
נמחקה העתירה המינהלית נגד משרדי הביטחון והחוץ בשל ייצוא מוצרים ושירותים של סלברייט להונג קונג (בשל החלטת החברה להפסיק את הייצוא להונג קונג בשל שינויי רגולציה בארה”ב)
“כל מוצר טכנולוגי שחברה ישראלית מייצרת יכול להיות בקונטקסט מסויים אזרחי ובקונטקסט אחר – ביטחוני. הדבר תלוי באפשרויות השימוש במוצר ובמיוחד ע”י איזה סוג של משתמש ומשטר הוא הרכש. לכן, גם אם מדובר בחברה לכאורה אזרחית עם כוונות טובות, יכול להיות שבקונטקסט הספציפי של מדינה ספציפית היא תהיה חייבת ברישיון של משרד הביטחון הישראלי ויוטלו עליה מגבלות שונות […] בנסיבות אלה, ברור שהמערכת של סלברייט הפכה בקונטקסט הספציפי של הונג קונג למוצר ביטחוני דו-שימושי, כהגדרתו בחוק הפיקוח […] ומכאן שהמשך הייצוא שלה מחייב רישיון לייצוא ביטחוני מאפ”י.”
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, בריאות/רפואה, משפט
במהלך 2019 בצפון אמריקה לבדה נחשפו כ- 41 מיליון רשומות רפואיות. בישראל אין נתונים מדוייקים אך ב- 5 השנים האחרונות היו ניסיונות רבים לפגוע בתפקוד בתי-החולים ולגניבת מידע אישי רגיש
חוו”ד מומחה: “בסך הכל נחשפתי לכמות מדהימה ובלתי נתפסת של 78,882 רשימות רפואיות הכוללות מידע אישי ורפואי רגיש”; “איך ייתכן שמוסד רפואי אשר קיבל את אישור משרד הבריאות, מתחייב לטפל בפרט ולשמור את המידע של הפרט, לא ממלא אחר מחוייבות זו. לא ברור כיצד יש חוסר תשומת לב העולה עד כדי רשלנות, כאשר מכשירים המכילים עשרות אלפי רשומות רפואיות חסויות ומסווגות, לא מוסרות טרם מכירת המכשירים. לא ברור כיצד אין כל גורם או גוף ביקורת אשר מוודא כי מידע רפואי אישי רגיש של מטופל לא יהיה פרוץ לכל דורש”.
להמשך הידיעה