מתפרסם מאז שנת 1999
כללי
משרד הפנים פירסם להערות הציבור את טיוטת תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (הסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון)(הוראת שעה)
הדברים פורסמו ביום הזיכרון, יום רביעי, 4.5.2022, בשעה 16:29 והמועד האחרון להגשת התייחסויות הוא יום ראשון הקרוב, 8.5.2022, בשעה 10:00. קצת מוזר כיוון שבתוך טווח זמנים קצר זה חל גם יום העצמאות וגם יום השבת.
להמשך הידיעהכללי
הארכיון לא שוכח: מה קרה ביום העצמאות 2019 באתר ‘טלקום ניוז’ של אבי וייס?
וגם: אבי וייס כתב על מחקר חדש ולא טרח לציין במידע שפירסם מי החוקרים, מי מכון המחקר שעשה את המחקר והמשרד הממשלתי שנתן את האכסניה למחקר. אבל מה אני מבין לעומת אבי וייס שהעיד על עצמו כי אינו עיתונאי פשוט אלא עורך של עיתון [צ’יף].
להמשך הידיעהכללי
במידה ולא שמתם לב, Read IT Now היה הראשון לדווח
מקצת מהמקרים בהם Read IT Now הקדים את כל האתרים האחרים בפרסום מידע.
להמשך הידיעהכללי
רשות התקשוב מציגה הנחייה לגבי תפיסת שדרת המידע הממשלתי כשירות ומתן הנחייה טכנית מפורטת אודות מימוש תקן REST עבור שירותי API המפורסמים בשדרת המידע הממשלתי
“משרדי ממשלה מתאפיינים בריבוי מערכות מידע, עד כדי מאות מערכות שונות במשרד בודד. מערכות אלו פותחו לשרת צרכים תפעוליים, ולרוב אינן יודעות “לדבר” אחת עם השנייה ישירות ולהעביר ביניהן נתונים באופן מובנה, קל וחומר בין משרדים שונים. לצורך יישום מוצלח של שילוב מערכות מרובות (אינטגרציה) באופן אחיד, יש לייצר שכבת ממשק המסדירה את הגישה למידע. תפיסה זו נועדה לקדם שיתוף וזרימת מידע בין משרדי הממשלה, רשויות ציבוריות וגופים חיצוניים, לטובת שימוש דינמי בנתונים בזמן אמת ככלי לייעול עבודת הממשלה ושיפור השירות לאזרחים, תוך שמירה על בטחון מידע והגנת הפרטיות”.
להמשך הידיעהכללי
מטה המיזם הלאומי “ישראל דיגיטלית” פירסם קול קורא לרשויות מקומיות – הכשרות לקידום אוריינות דיגיטלית עבור אנשים חסרי אוריינות דיגיטלית
התקציב הכולל צפוי להשתנות מעת לעת, ועומד כיום על כ- 72 מיליון ש”ח. למען הסר ספק יובהר כי אין בציון סכום זה משום התחייבות להקצותו, והפעלת המיזם מותנית באישורי תקציב ובזמינותו.
להמשך הידיעהכללי
לאחר אישור בסנאט, עתה ידון בית-הנבחרים האמריקני בהצעת חוק מעבר קבוע לשעון קיץ; בישראל נכנס אמש לתוקפו שעון הקיץ
בכנסת הנוכחית, ה- 24, הוגשו שש הצעות חוק לביטול/קיצור שעון החורף. האחרונה שבהן הוגשה בינואר 2022. עפ”י אתר הכנסת, הצעת חוק בנושא זה, הראשונה ככל הנראה, הוגשה כבר ב- 1986.
להמשך הידיעהכללי
דו”ח היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות לשנת 2021: “במהלך השנה התקבלו מספר תלונות של עובדים במשרד התקשורת בנוגע לגזענות. התלונות הועברו לטיפול גורמי הטיפול המתאימים”
בדו”ח לא פורטו התלונות הללו, ומה מצב הטיפול בהן, נכון להיום.
להמשך הידיעהכללי
השבוע בכנסת (למרות הפגרה): דיון המשך לגבי תוכנת “פגסוס”
ועדת המשנה לנושאים חסויים ומסווגים [של וועדת ביטחון הפנים] תקיים בשלישי, 22.3.2022, דיון בנושא השימוש בתכנת “פגסוס” של NSO Group ע”י משטרת ישראל. זהו דיון המשך חודשיים לאחר שהתקיים הדיון הראשון בנושא במליאת הוועדה.
להמשך הידיעהכללי
שיתוף ציבור – קול קורא: מיקוד לקבלת התייחסויות לעבודת הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה
כחלק מעבודתה, מבקשת הוועדה לפנות לציבור הרחב, לאנשי אקדמיה, עורכי דין, קליניקות משפטיות וארגוני חברה אזרחית העוסקים או חוקרים את הנושא על מנת למקד ולאפיין את הבעיות איתם הציבור מתמודד, לקבל מחקרים שנערכו בנושאים העומדים לדיון בוועדה וכן הצעות לכיווני פעולה אפשריים.
להמשך הידיעהכללי
הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה [במשרד המשפטים] והצוות המייעץ לבחינת האסדרה על פלטפורמת תוכן דיגיטליות [במשרד התקשורת] פירסמו קול קורא – אסדרה על פלטפורמות התוכן הדיגיטליות
“במרוצת השנים האחרונות הפכו פלטפורמות לשיתוף תכני משתמשים, כגון רשתות חברתיות ו- Video Sharing Platforms (פלטפורמות תוכן דיגיטליות) לכלי שיתוף והפצת מידע דומיננטיים. כפועל יוצא מכך לפלטפורמות השפעה ניכרת על הציבור ועל דעת הקהל. לצד ההשפעות החיוביות הרבות של פלטפורמות אלה, יש לפעילותן השלכות שיכולות לאיים על הביטחון של משתמשים וצדדים שלישיים, כגון קידום והפצה של תכנים פוגענים, בלתי חוקיים, ועוד. היבטים אלה עשויים להצריך אסדרה וזאת תוך הקפדה על חשיבות חופש הביטוי ושמירה על השיח הציבורי הפתוח והרחב שהן מאפשרות”.
להמשך הידיעהכללי
בשל עיצומי העובדים במשרד החוץ: משרד רה”מ מתקשר בפטור ממכרז [“התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש”] עם 2 מלונות בי”ם לאירוח קנצלר גרמניה ופמלייתו [1-3 במארס 2022]
היועץ לביטחון לאומי וראש המל”ל אייל חולתא שיגר מכתב לוועדת המכרזים של משרד
ראש הממשלה בו כתב כי “ביטול ביקור הקנצלר עקב שביתת עובדי משרד החוץ עלולה לגרום לנזק של ממש ליחסים המדיניים בין ישראל לגרמניה בכלל ובתקופה רגישה זו בפרט”. לפיכך הוא ביקש “לתמוך ולקדם את כלל הנדרש על-מנת לאפשר למשרד ראש הממשלה ולמטה לביטחון לאומי לממש ביקור חשוב זה באופן מקצועי וממלכתי כנדרש”.
כללי
קבוצת עבודה בינלאומית הכוללת שמונה מדינות (ובהן ישראל) מציעה יחדיו עקרונות להכרה הדדית ב- Digital IDs
קבוצת עבודה בינלאומית [Digital Gov Exchange – DGX Digital Identity Working Group, DIWG], כוללת שמונה מדינות [אוסטרליה, קנדה, פינלנד, ישראל, ניו זילנד, סינגפור, הולנד ובריטניה]; היא נוסדה בשנת 2000 כדי לדון בהפיכת הזהות הדיגיטלית למרכיב מפתח באקוסיסטם הדיגיטלי העולמי של מסחר ונסיעות/תיירות.
להמשך הידיעהכללי
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא הגנת הצרכן (תיקון – משלוח חשבונית לצרכן בדרך מקוונת)
“למרות שמדובר בזכות בסיסית, לא קיים סטנדרט אחיד ביחס לאופן שליחת החשבוניות ברכישה דרך האינטרנט. לעתים, החשבונית נשלחת באופן נוח באמצעות קובץ המצורף להודעת דוא”ל, אך במקרים רבים, החשבונית נשלחת באמצעות קישור לאתר הקניות המקוונות; חיבור ל’איזור האישי’ באתר או באמצעות הודעת SMS לטלפון הנייד. במקרים הללו, הלקוח נדרש לבצע מגוון רחב של פעולות בשביל להגיע אל החשבונית שלו, כמו למשל להקיש שם משתמש וסיסמה, מעבר בין מבצעים נוספים וניסיונות פיתוי לביצוע רכישות נוספות באמצעות שיווק אגרסיבי. כל אלה יוצרים קושי רב להגיע לחשבונית עצמה ואף נמנעת האפשרות להדפיס אותה או לשמור במחשב האישי”.
להמשך הידיעהכללי
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – שקיפות מודעות בחירות בעולם הדיגיטלי)
“בשנים האחרונות התנהלו מספר מערכות בחירות במדינת ישראל אשר במהלכן נפוצה והתרחבה התופעה של חדשות כזב אשר מפורסמות ומופצות לרבים ברשתות החברתיות, במסרונים ובעוד דרכים אשר רשת האינטרנט מאפשרת. פרסום מסוג זה מבוצע לא אחת באופן אנונימי ומייצר תופעות שליליות של הפרעה לבחירות ופגיעה במהלכן התקין. מטרת הצעת חוק זו היא לאזן בין חופש הביטוי, המהווה ערך חשוב ומרכזי במיוחד בתקופת בחירות לבין ההכרח לשמור על הסדר הציבורי במהלך מערכת בחירות”.
להמשך הידיעהכללי
הקליניקה למשפט, איגוד האינטרנט ופרטיות לישראל הגישו לכנסת את מסמך “הצורך בבחינת חלופות אפקטיביות יותר ופוגעניות פחות למודל הדוא”ל של חוק דיוור דיגיטלי בנוסחו הקיים”
“נתונים עדכניים מלמדים כי רק 70% מהציבור הישראלי עושה שימוש בדוא”ל, כאשר שיעור זה יורד דרמטית בקרב חסרי השכלה אקדמית ל- 60% ובקרב המגזר הערבי ל- 40% בלבד. לעומת זאת, היקפי השימוש של הציבור הישראלי באינטרנט בטלפון חכם נמצאת בעליה מתמדת, ונכון לשנת 2020 עומד על 89% מהציבור היהודי ו- 85% מהציבור הערבי, הארכאיות של דואר אלקטרוני כאמצעי תקשורת בעידן הדיגיטלי העכשווי מתחדדת גם נוכח ממצאים עקביים לפיו צעירים ממעטים להשתמש בדואר אלקטרוני ופונים לערוצי תקשורת מתקדמים”.
להמשך הידיעהכללי
המכון הישראלי לדמוקרטיה: “תיקון חוק הגנת הפרטיות באופן מקיף ויסודי הוא כורח המציאות ונדרש מזה מספר שנים”
“רק כדי לסבר את האוזן – בשנת 2011 היו לתוכנת המסרים המיידיים וואטסאפ 50 מיליון משתמשים אשר שלחו מיליארד הודעות טקסט מידי יום. כיום, יש לחברה על פי ההערכות 2 מיליארד משתמשים. ותעבורת המידע באמצעותה מוערכת בכלמעלה מ- 100 מיליארד הודעות טקסט הכוללות מידע אישי רב מידי יום”; “השימוש במערכת “עין הנץ” על ידי המשטרה החל רק בשנת 2015 , לאחר שהצעת החוק שלפנינו כבר נוסחה, ואילו הדיווח הראשוני על תוכנת פגסוס מבית NSO ויכולתה לפרוץ לטלפונים ניידים פורסם בשנת 2013″.
להמשך הידיעהכללי
אושרו הגשות הצע”ח פרטיות (נפרדות) בכנסת בנושא הגנת הפרטיות: תיקון – מחיקה ממאגרי מידע ותיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה
“מתוך ראיית טובת נושא המידע בראש סדר העדיפויות, ונוכח ההבנה כי חיזוק האכיפה אינו יכול לבדו לחזק דיו את ההגנה על הפרטיות, קיימת חשיבות גדולה בחקיקה משולבת, המתקנת גם את הוראות הדין המהותי כמוצע בהצעת החוק שלהלן. אשר על כן, עיקרה של הצעת החוק היא בתיקונים מהותיים להצעת החוק, לצד חיזוקים נוספים של סמכויות האכיפה, בפרט בכל הנוגע לאכיפה במישור הבינלאומי – לרבות לעניין הסדרת שיתוף הפעולה של הרשות עם רשויות חוץ”.
להמשך הידיעהכללי
הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) “אשר נועדה להתאים את החוק לאתגרים העכשוויים בהגנה על מידע אישי במאגרי מידע בעידן הדיגיטלי”
“אף שמתקפות סייבר פוקדות אותנו ואת העולם כולו בתכיפות רבה, החוק בישראל, אשר מתייחס להגנה על הפרטיות ועל השמירה על מאגרי מידע, נחקק לפני 40 שנה, והעדכון האחרון בו נעשה בשנת 1996”; “החקיקה המתייחסת לפיתוחים טכנולוגיים חייבת להתעדכן ולהיות מותאמת לצורכי השעה. איננו יכולים לשקוט על השמרים. עניינים מעין אלו הכרחיים גם לצורך יכולתם של ישראלים לסחור עם חברות בין-לאומיות שונות”; “הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14) נועדה להתאים את חוק הגנת הפרטיות לאתגרים העכשוויים בהגנה על מידע אישי במאגרי מידע בעידן הדיגיטלי”.
להמשך הידיעהכללי
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא תיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור)
“פרק זמן של 45 יום למענה לפנייתו של אזרח אינו סביר ואינו מוצדק. מוצע בזאת לקצר את זמן המענה לפנייתו של אזרח ל- 14 יום מיום קבלת הבקשה”.
להמשך הידיעהכללי
אושרה הגשת הצע”ח פרטית בכנסת בנושא חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת בעל רישיון להעברת תכני חוזי-שמע להפקה או רכישה של הפקות מקומיות)
“היעדר האסדרה בחוק התקשורת לגבי שחקנים המשדרים על גבי רשת האינטרנט בלבד יוצר כשלי שוק רבים, הכוללים היבטים של פגיעה בתחרות, העדרה של חובת רישיון לפעילותם של השחקנים החדשים, וכן היעדר פיקוח על השחקנים החדשים בכל הנוגע לאופן ההפרשה התקציבית מסך ההכנסות השנתיות הכוללות של אותם שחקנים להפקה או רכישה של הפקות מקומיות”; “על-כן, הצעת חוק זו באה להחיל אסדרה רוחבית על כלל השחקנים הפועלים בשוק השידורים ביחס לחובתם להפריש אחוז מסוים מתקציב הכנסותיהם השנתיות הכוללות להפקה או רכישה של הפקות מקומיות”.
להמשך הידיעה