מתפרסם מאז שנת 1999
חופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בית-המשפט מחק עתירה מינהלית של הוט נגד משרד התקשורת ונגד בזק; הוט חוייבה לפצות אותם בסכום כולל של 15,000 ש”ח
באשר לעניין הטלת ההוצאות אומר השופט כי “תוצאה ההליך משקפת אי קבלה של עיקר טענותיה של העותרת […] בהתחשב בכך, ובהיקף העבודה שנדרש בהליך, אני מחייב את העותרת לשאת בשכר טירחת עורכי דין של כל אחת מן המשיבות [משרד התקשורת וחברת בזק] בסך של 7,500 ₪ […] החיובים האמורים ישולמו לא יאוחר מיום 9.8.2019”.
להמשך הידיעהחופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל
משרד התקשורת מפרסם את הדו”ח השנתי שלו לשנת 2018 לפי חוק חופש המידע
הדו”ח סוקר את עיקרי פעילות משרד התקשורת לשנת 2018 בתחומים השונים. במשרד יש כיום כ- 190 עובדים.
להמשך הידיעהחופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל
מוניר קזמל, הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד התקשורת: בין הזוכים בפרס שר המשפטים לשקיפות ברשויות הציבוריות לשנת 2019
עפ”י הודעה לעיתונות שפירסם משרד המשפטים, מתוך 26 מועמדויות אשר הוגשו לוועדה, נבחרו חמישה זוכים בפרס השקיפות השלטונית לשנת 2019.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
העליון דחה בקשה לדיון נוסף על פסק דין קודם שלו שניתן בהקשר של חוק חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט
“מקורו של ההליך דנן בבקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 שהגישה המבקשת, שהיא עמותה ציבורית, להנהלת בתי-המשפט, ובאופן ספציפי לממונה על יישום החוק בה, היא המשיבה. הבקשה כוונה לעיון בתכתובות ומסמכים שהועברו בין נשיאת בית-המשפט העליון לבין הוועדה המכונה ‘ועדת השתיים’, שהיא ועדה לא סטטוטורית המייעצת לנשיאת בית-המשפט העליון בנושא קידום שופטי שלום לבית-המשפט המחוזי. בוועדה חברות כיום שופטת בדימוס של בית-המשפט העליון ושופטת בדימוס של בית-המשפט המחוזי”.
להמשך הידיעהאבטחת מידע/סייבר, חופש המידע
בתשובה לבקשת חופש מידע בנושא עבירות סייבר נגד משה”ח: “המידע המבוקש רגיש מבחינה ביטחונית ובגילויו קיים חשש לפגיעה בביטחון המדינה”
“בהתאם להוראות חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 נבקש את נתונים אודות היקף עבירות הסייבר שביצעו פצחנים (האקרים) נגד משרדכם (חדירה או ניסיון חדירה למחשבים ולמאגרי המידע של משרדכם כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ”ה-1995) בשנים 2014 עד 2017
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט, צבא וביטחון
ידיעות אינטרנט הסכימה לצמצם היקף שתי עתירות מינהליות שהגישה (לפי חוק חופש המידע) נגד מערכת הביטחון
העותר בשתי העתירות הללו הוא יואב זיתון הכתב הצבאי של YNET. הוא ביקש לקבל ממערכת הביטחון דו”חות מסויימים לשנים 2012-2018. בין הדו”חות הללו: דו”חות של מבקר צה”ל ומבקר מערכת הביטחון.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט, צבא וביטחון
עתירת חופש מידע לחשיפת מסמכי משרד הביטחון לגבי הקשר עם החונטה הצבאית בארגנטינה: “משרדי החוץ והביטחון והמדינה המשיכו לאשר מכירות נשק וייצוא ביטחוני אף שידעו כי יש יהודים ויהודיות רבות שנחטפו, עונו והועלמו, וכי היו בכוחות הביטחון אנטישמים וניאו-נאצים רבים”
“הקשר הביטחוני של מדינת ישראל עם החונטה בארגנטינה וסימני השאלה על מעשי ו/או מחדלי רשויות מדינת ישראל לסיוע ליהודים שם, עודם מהווים פצע פתוח שלא מתיר מנוח למשפחות רבות”.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה לעליון בקשה לדיון נוסף לגבי פסק הדין בערעור בתביעה נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי-המשפט [לגבי “וועדת השתיים”]
“ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת. בחינת הליך מינוי שופטים חיוני שייעשה לאור הציבור, בייחוד כאשר מדובר על שופטים המכהנים זה מכבר, שזכותם לפרטיות פחותה, הן נוכח כהונתם בתפקיד ציבורי, והן לנוכח הבחינה המקצועית של תפקידם, כאשר אין סיבה למנוע מהציבור פרטים מקצועיים אלה […] לציבור ישנה הזכות והחובה, לבקר את שופטיו המכהנים ולבחון, האם מבחינה מקצועית ראויים הם לתפקידם אם לאו. מידע מקצועי זה, אינו בגדר מידע פרטי הנתון לרשות השופטים, אלא בגדר מידע ציבורי”.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט, רשתות חברתיות
עת”מ לפי חוק חופש המידע נגד משרד המשפטים: “מזה מספר שנים מפעילה מדינת ישראל מערך של ‘אכיפה אלטרנטיבית’ – הסדר בו המדינה פונה לפלטפורמות רשת ומבקשת הסרת התכנים שלא נראים לה הולמים. פעילות זו מתנהלת במחשכים”
“העותר פנה למשיבה וביקש פירוט של מידע זה, וזאת לצורך הצגתו לציבור במסגרת עבודה עיתונאית […] העותר מבקש את החומרים הגולמיים כדי לנתחם ולהציג ביקורת עיתונאית על העניין. העותר מבקש את המידע כדי לקדם שקיפות בהליך השלטוני של התערבות בביטוי”.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
עתירה מינהלית נגד הרשות להגנת הפרטיות ונגד הנהלת בתי-המשפט: דרישה לרשום כחוק או למחוק את מאגר המידע “יהלום” המצוי בנשיאות בית-המשפט העליון ובו מידע על כלל המועמדים לשיפוט ושחלקם הגדול כלל אינם יודעים שהם נכללים במאגר סודי זה
ביום 15.10.2017 הודיעה הנהלת בתי-המשפט לתנועה כי מדובר במאגר שאינו מחייב רישום, “מאחר והוא אינו מעובד לכדי ‘אוסף נתוני מידע’ וכי המסמכים אינם מיועדים ל’עיבוד ממוחשב’, שכן המידע הכלול בהם נותר במתכונתו הגולמית ולא מוזן לקובץ אחד או למאגר מרוכז באופן המאפשר לערוך בו חיתוכים שונים, אלא מדובר באחסון וקטלוג המידע באופן אלקטרוני והנגשתו ביתר קלות לחברי הוועדה, ולכן לעמדתה מידע זה אינו עולה לכדי ‘מאגר מידע’ החייב ברישום ותיעוד כחוק”.
להמשך הידיעהחופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
בהחלטה מאוחדת לגבי 4 תובענות ייצוגיות נפרדות נגד חב’ סלולר, ביהמ”ש דחה בקשות להוספת ראיות וחייב תשלום הוצאות
ביולי 2018 פירסם משרד התקשורת באתר המשרד “סקרים לזמני המתנה מענה אנושי במוקדים טלפונים של חברות התקשורת משנת 2015 עד 2017”. מהחלטת ביהמ”ש המתפרסמת כאן עולה כי הדברים פורסמו באתר המשרד רק לאחר שהוגשה עתירת חופש מידע נגדו וקצת יותר מחודש לאחר שניתנה המלצת ביהמ”ש למשהת”ק לפרסום הנתונים.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
עתירת חופש מידע לאור סירוב משרד החוץ לחשוף את פרטי חוקרי/ות השואה והמוסדות האקדמיים ולחקר השואה שהכינו ואישרו את נוסח ההצהרה של ממשלות ישראל ופולין
“יש חשיבות ציבורית עליונה בחשיפת המידע המבוקש, על מנת שיוכל להתקיים דיון ציבורי מעמיק במהימנותה ותקפותה, ובמיוחד בביטולה. ככל שיתברר כי משה”ח לא קיים התייעצות עם הגורמים המקצועיים הרלבנטיים, תתחזק ההצדקה הציבורית והמשפטית לביטול ההצהרה המשותפת”.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
בהמלצת שופטי העליון: שתי חברות HOT ביטלו ערעור לעליון שהגישו נגד משרד התקשורת והממונה על חופש המידע במשרד
העתירה במקור הייתה נגד החלטת הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת למסור לצד שלישי (ד”ר הראל פרימק, שהגיש בקשתו במארס 2016) “מידע בדבר רשימת היישובים שאליהם לא מגיעים שידורי העותרות”.
להמשך הידיעהחופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל
בתוך חצי שנה: שלוש עתירות מינהליות (נפרדות) נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת
בעתירה נטען בין היתר כי הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת פעל בניגוד לחוק, הוליך שולל את העותרת ולא נימק את החלטותיו להשחרת נתונים לגבי פלאפון.
להמשך הידיעהחופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל
עורך ‘טלקום ניוז’ אבי וייס מַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל במשרד התקשורת
“דַּבֵּ֞ר […] וְאָֽמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדשִׁ֣ים תִּֽהְי֑וּ”; אבי וייס: עובדי משרד התקשורת, שרבים מהם “עושים עבודת קודש” ממש “סביב השעון” לטובת הציבור; התודות לממונה על חופש המידע במשרד, מוניר קזמל שעושה עבודת קודש ציבורית במסירות וביעילות.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד די. בי. אס. שירותי לוויין בשם “כל מנויי המשיבה בטלביזיה אשר הוחסרו מהם ערוץ אחד או יותר או, לחילופין, נדרשו מהם כספים עודפים בגין ערוץ אחד או יותר”
לא ברור מדוע במשרד התקשורת היו זקוקים ל- 90 יום של הארכות מועד לתשובה על בקשה פשוטה לכאורה למידע עפ”י חוק חופש המידע בנושא חבילות שידור?
להמשך הידיעהחופש המידע
משרד התקשורת פירסם הדו”ח השנתי שלו לפי חוק חופש המידע לשנת 2017 [באיחור של יותר מ- 3.5 חודשים]
המועד הרשמי האחרון לפרסום הדו”ח השנתי של כל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך היה ב- 1.7.2018.
להמשך הידיעהחופש המידע, טלקום/וויירלס/מובייל, משפט
ביהמ”ש התיר לעו”ד (שהגישה תובענה ייצוגית נגד פלאפון) לעיין בכל מסמכי עתירה מינהלית שהגישה פלאפון נגד המדינה
“באיזון בין עיקרון פומביות הדיון וזכות העיון הנוטה לטובת המבקשת, לבין הזכות ל’פרטיות עסקית’ של פלאפון, אני מוצאת כי ניתן לאפשר למבקשת את העיון בכל המסמכים בתיק דנן בכפוף למגבלות, ועיון זה יהא בבחינת פגיעה מידתית בחברת פלאפון […] רשאית היא להשחיר נתונים מסחריים וכספיים, שעניינם מספר המנויים והיקף הגבייה מהם, וזאת בלבד”.
להמשך הידיעהחופש המידע
אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק חופש המידע (תיקון – הקמת נציבות חופש המידע והסדרת סמכותו של הממונה על חופש המידע ברשות ציבורית)
“מטרת חוק זה היא להקים נציבות חופש מידע, ולהגדיר את תחומי אחריותו וסמכותו של הממונה על חופש המידע ברשויות הציבוריות, כך שתתאפשר שקיפות מרבית וגישה רחבה של האזרח למידע. כמו כן מוצע לאפשר לאזרח לערער על החלטת ממונה מרשות ציבורית בפני סמכות חיצונית גבוהה יותר מבלי להידרש להגשת תביעה משפטית”.
להמשך הידיעהחופש המידע, משפט
נדחתה עתירת חופש מידע נגד הרשות לניירות ערך (לגבי חקירה שערכה בנושא המסחר בשוק המעו”ף בהקשר חב’ טבע תעשיות פרמצבטיות בע”מ)
בסוף החלטתה כותבת השופטת: “שקלתי את עניין ההוצאות. הגם שמדובר בעותר שהוא עו”ד במקצועו ומצופה ממנו להכיר את הסוגיות המשפטיות, והגם שעתירתו הייתה מפורטת וגדושה בעובדות רבות שלאו דווקא נגעו במישרין (אף לא בעקיפין) לחוק חופש המידע, והגם שלא קיבל המלצתי שניתנה לאחר סיום הטיעונים בתיק למשוך את העתירה – בחרתי בכל זאת שלא לחייבו בהוצאות, מאחר שהתרשמתי שהנסיבות מצביעות על כנות ועניין אישי ואמיתי לקבל את המידע”.
להמשך הידיעה