תובענה ייצוגית ע”ס 22.5 מיליון ₪ נגד דואר ישראל הסתיימה בפשרה

20:27 24.05.2018

קטגוריות: דואר/שירותי דואר משפט

תגים:

בית-המשפט המחוזי בירושלים אישר לאחרונה פשרה בתובענה ייצוגית [ת”צ 6022-09-17] שהוגשה נגד חברת דואר ישראל. זאת בעקבות כך שהוגשה לבית-המשפט בקשה משותפת ומוסכמת מטעם הצדדים להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006.

כבוד השופטת תמר בזק רפפורט כותבת בין היתר בפסק דינה אשר ניתן לאחרונה:

■ “… ביום 11.1.2018 הגישה המשיבה את תשובתה וטענה כי אין במקרה הפרטני של המבקש כדי ללמד על רמת השירות לכלל הצרכנים.

■ “… ואולם, כפי שציינה המשיבה, עם הגשת בקשת האישור, נוכחה כי תיק השירות הנוגע ל’דואר רשום מהיר’ לא פורסם באתר המרשתת שלה ובכלל כך לא פורסמה ההוראה המזכה בהחזר דמי המשלוח. עניין זה תוקן כך שתיק השירות מפורסם באתר המרשתת של המשיבה ובנוסף פורסם תחת לשונית ‘דואר רשום מהיר’ דבר קיומו של מנגנון הפיצוי המאפשר החזר דמי משלוח במקרה של אי עמידה בטיב השירות.

■ “… סברתי … כי ראוי שהצדדים יידברו. ואכן הצדדים הגיעו להסדר על-פיו המתחייבת המשיבה לפרסם את הזכאות להחזר דמי המשלוח כמפורט לעיל, לא רק באתר המרשתת אלא גם בסניפי המשיבה ברחבי הארץ”.

■ שני הצדדים הסכימו כי לתובע ישולם סכום של 15,000 ₪ ולבא כוחו ישולם שכר טירחה של 50,000 ₪.

■ “לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשרה, תוך פסיקת גמול ושכר טירחה. אומנם נראה כי אי עמידה שיטתית בתקן שירות עשוייה להקים, לכאורה, עילה לתובענה ייצוגית. ואולם, הוכחת עניין זה עשוייה להיות מורכבת מכפי שהוצע בנסיבות העניין … כפי שפורט לעיל, תרמה הבקשה דנן להנגשת המידע אודות הזכאות להחזר זה, הן משום שבעקבות הבקשה והתובענה נכלל המידע באתר המרשתת של המשיבה והן מכוחו של ההסדר בדבר ההסתלקות בו התחייבה המשיבה להרחיב את חשיפת המידע ולפרסמו גם בסניפיה ברחבי הארץ”.

■ “…  אשר לשיעור הגמול ושכר הטירחה, הסכומים שהומלצו הינם גבוהים מעט ביחס למקובל בהסדרי הסתלקות מסוג זה, ואולם, כעולה מן האמור לעיל, מדובר בהליך שהביא לחשיפת המידע אודות הסדר פיצוי שנקבע בתיק השירות דנן הן באתר המרשתת של המשיבה והן בסניפים. לנוכח השימוש הנפוץ והנרחב בשירות חברת הדואר, נראה כי מדובר בתועלת ממשית לציבור שמאפשרת הימנעות מהפחתת הסכום לו הסכימו הצדדים”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

להלן הידיעה שהתפרסמה כאן באתר ב- 20.9.2017 לגבי תביעה זו:

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ב- 6 בספטמבר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בשם כל אלה ששלחו דברי דואר רשום מהיר והוטעו לכאורה משום שדברי הדואר התקבלו מעבר לשני ימי הדואר שהובטחו.

התובע בתיק זה הוא נתנאל גדעון, עובד מדינה ועורך דין, כהגדרתו. לדבריו, חברת דואר ישראל השיקה שירות אותו היא מכנה “שירות דואר רשום מהיר” ובמסגרתו היא מתחייבת לבצע ניסיון מסירה ראשון בכתובת הנמען עד שני ימי עבודה לאחר יום המשלוח. שירות זה יקר משירות דואר רשום רגיל בחמישה שקלים.

ב- 10.8.2017 שלח התובע מכתב בדואר רשום מהיר שכלל המחאה לרופא שיניים (לאחר שזה מונה כרופא מומחה מטעם בית-משפט השלום בי”ם במסגרת תיק נזיקין).

הפקידה בסניף הדואר הציעה לו להשתמש בשירות הדואר הרשום המהיר ו”הבטיחה לתובע שדבר הדואר יגיע ליעדו כבר למחרת בבוקר” וכן שהתובע יקבל גם מסרון לטלפון הנייד שלו כבר למחרת היום.

בפועל, הנמען קיבל הודעה בדבר קבלת דבר הדואר לאחר חמישה ימי עסקים ולא שני ימי עסקים כפי שהובטח לתובע בעת המשלוח. המכתב הגיע לתעודתו לאחר 11 ימי עסקים מיום המשלוח.

“התובע יטען שהשירות המכונה ‘שירות דואר רשום מהיר’ מהווה הטעייה מכוונת מצד הנתבעת והתנהגות שלא בתום לב. במעשה זה פעלה הנתבעת בניגוד לשורה של חוקים”.

החל מיום 13.8.2017 ואילך, התובע עקב באתר האינטרנט של הדואר לאישור קבלת דבר הדואר הרשום לידי המומחה, הנמען. ביום 16 באוגוסט, כעבר שישה ימים מיום המשלוח התברר לתובע מאתר האינטרנט של דואר ישראל, שהמכתב עדיין “בתהליך העברה לנמען”.

התובע פנה באמצעות אתר האינטרנט של דואר ישראל לבירור סיבת העיכוב. “עד למועד כתיבת בקשה זאת לא התקבלה כל תגובה מטעם הנתבעת לפנייה הנ”ל.”

ביום 17 באוגוסט בדק התובע שוב באתר האינטרנט של דואר ישראל והתברר לו שרק בחלוף חמישה ימי עסקים נעשה ניסיון המסירה הראשון של המכתב הראשון לכתובת של הנמען שאף היא, כמו של השולח, נמצאת בעיר ירושלים.

“לשם הזהירות ומתוך מטרה לבחון האם מדובר במחדל חד-פעמי ונקודתי או במחדל מתמשך מטעם הנתבעת, הנוגע ללקוחות נוספים, שלח התובע שני מכתבים נוספים במסגרת שירות ‘דואר רשום מהיר’.” מכתב אחד הגיע אכן ליעדו תוך שני ימי עסקים כמובטח אבל המכתב השני הגיע באיחור – לאחר ארבעה ימי עסקים.

“לאור אי קיום התחייבויות הנתבעת בשיגור מכתביו של התובע … ובשל זהירות היתר של התובע, שלח האחרון כבדיקה מקיפה להתנהלות הנתבעת, שורה של מכתבים נוספים.

“לתובע התברר, לתדהמתו, כי מתוך סה”כ 17 המכתבים הרשומים המהירים שנשלחו בתאריכים השונים דלעיל, חמישה מכתבים לא הגיעו ליעדם במועד, המהווים כ- 29.4% מסך כל המכתבים שנשלחו על-ידו, דהיינו, לא מדובר בסטייה מזערית, אלא בסטייה כבדת משקל, בסטייה מהותית ורצינית ביותר”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד יעקב לנגה.