שתי תביעות (ובקשות להכיר בהן כתובענות ייצוגיות) – נפרדות אך דומות – נגד בזק ואח’ שהוגשו ב- 4-5/2017: אחת מהתביעות נמחקה על הסף ובשנייה – יימשך ההליך

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ הודיעה ב- 28 בינואר 2018 לרשות ניירות ערך ולבורסה לניירות ערך כי “בהמשך לדיווח המיידי של החברה מיום 19.4.2017 בדבר בקשה לאישור תובענה כייצוגית בעניין שירות B144 של החברה וטענה לחיוב מנויים על השירות בעניין הגשת בקשה נוספת לאישור תביעה ייצוגית שעניינה דומה לבקשה הראשונה (“הבקשה השנייה”) … ניתן בזאת דיווח מידיי משלים נוסף, כי ביום 25.1.2018 החליט בית המשפט, בהמשך לבקשות שהוגשו על ידי החברה ועל ידי משיבים נוספים, לסלק על הסף את הבקשה הראשונה מהטעם שהמבקש אינו עומד בקריטריונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, קיומם של פגמים בבקשה, וכן לנוכח קיומה של הבקשה השניה שעניינה דומה לבקשה הראשונה. הבקשה השניה תמשיך להתברר בפני בית המשפט”.

* התיק שנסגר הוא ת”צ 61523-03-17, שחר מודן נגד וואלה תקשורת, בזק ושני נתבעים נוספים. תיק זה נפתח במארס 2017.

* התיק שיימשך להידון הוא ת”צ 45620-04-17, ניר לשוביץ ו- 11 נוספים נגד חברת בזק. תיק זה נפתח באפריל 2017.

ההחלטה שנתנה כבוד השופטת צילה צפת מבית-המשפט המחוזי בתל אביב ב- 25.1.2018 עוסקת בבקשות מקדמיות שהוגשו במסגרת שתי התביעות הללו. בהחלטה נאמר בין היתר כי “כבר בשלב זה, עוד בטרם התבררה בקשת האישור, אין מחלוקת בין הצדדים כי מודן חסר עילת תביעה אישית, באשר אין הוא חלק מחברי הקבוצה הנטענת ולא נפגע מהמעשים המיוחסים על-ידו למשיבות. הדברים אף נאמרו מפורשות ע”י באת-כוחו בדיון שהתקיים ביום 4.12.2017. לא זו אף זו, מודן הגיש את בקשת האישור מטעמו ביודעו שהוא נעדר עילת תביעה אישית.

“אכן, סעד של סילוק על הסף של בקשת אישור הוא סעד דרסטי, ויש להיעתר לו בזהירות ובמקרים קיצוניים בלבד אלא שסבורני כי המקרה דנן נכנס בגדרי חריגים אלו. אין לקבל התנהלות של הגשת בקשת אישור ללא הכנה נאותה. התובע ידע מראש כי אינו עומד בקריטריונים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות ולמרות זאת הגיש בקשת אישור לקוייה.

“… יש לתת את הדעת לכך כי ברקע עומדת גם בקשת לשוביץ, העוסקת בעניין דומה. אומנם, נוכח השלב המוקדם של בירור בקשת לשוביץ, אין לקבוע מסמרות לעניין טיבה, אולם על פני הדברים נראה כי בגיזרה החופפת של שתי בקשות האישור, עניינם של חברי הקבוצה בבקשת מודן לא יוזנח, אלא יידון במסגרת בירור בקשת לשוביץ”.

השופטת גזרה כי שחר מודן יישא בהוצאות שלוש המשיבות בסכום כולל של 7,500 ₪ וכי תביעתו תימחק. [הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור].

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

להלן הידיעה שפירסמתי ב- 31.3.2017 לגבי התביעה של שחר מודן [התביעה שכאמור נמחקה עתה על הסף]:

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה ב- 28 במארס 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד וואלה תקשורת [בבעלותה המלאה של חברת בזק], בזק החברה הישראלית לתקשורת, קואנדו מדיה בע”מ (לשעבר, אטום מדיה) [בבעלותה המלאה של חברת בזק], ו- יד2 [בבעלות קודמת של חברת בזק].

“אתרים אלו חברו יחדיו להביא חורבן וכליה על עם ישראל בהונאת ענק זדונית הידועה בעולם בשמה Click Fraud, שמתוכננת היטב בלא פחד ומורא מפני הדין, כאילו אומרים לכל באי עולם: אין לנו לא דין ולא דיין. הם גונבים כספים מציבור המפרסמים, תוך הולכתם שולל, רמיסת כבודת וגניבת כל רכושם”, נאמר בתביעה של שחר מודן.

התובע מבקש מבית-המשפט, בין היתר, להורות לחברות להעניק “פיצוי בשל גביית היתר ללקוחות והשבת סכום דמי היציאה שחברי הקבוצה נאלצו לשלם בניגוד לחוק על-מנת להשתחרר מהחוזה הכובל אותם בניגוד לרצונם [ו]החזרת כל הכספים שנגנבו מחברי הקבוצה בעבור קליקים בלתי חוקיים ו/או בעבור תשלום פרסום פיקטיבי שגבו מחברי הקבוצה בלא שקיבלו כל תמורה”.

“… בית-המשפט הנכבד מתבקש להשתמש בסמכותו ולבוא להציל מאות אלפי עשוקים מידי עושקיהם, מבצעים בציבור המדינה “טבח”, גוזלים את כל רכושם ו’רוצחים’ את נפשם, בהונאת ענק – הונאת המאה – הונאת קליקים. בארה”ב ה- FBI חוקר, על-מנת להתעשר שלא כדין על חשבון לקוחותיהם המפרסמים”.

“… אין מדובר ברשלנות, וגם לא עקב התלקחות יצרים רגעית או איפול נפשי, אלא מתוך החלטה מחושבת ותכנון מושלם, לא עפ”י מזימת יחיד, אלא בקנוניית פשע אדירה … לא כלפי קורבן אחד אלא כלפי אומה שלמה בתכנון ההונאה לפרטי פרטים ולפיכך יש לערב את המשטרה בעניין באופן מיידי”. [הערה: כל ההדגשות בידיעה – במקור].

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

להלן הידיעה שפירסמתי ב- 7.5.2017 לגבי התביעה של לשוביץ ואחרים [שההליך בה כאמור יימשך]:

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ב- 16 במארס 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ לגבי מדריך העסקים הדיגיטלי שלה בו היא מפרסמת פרטי עסקים אשר רשו ממנה את שירות הפרסום.

מדובר בתביעה משותפת (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) של 12 תובעים ותובעות שונים: שרי ניר לשוביץ, אהובה ליברמן, ליה בר-און צרפתי, עדי פרחי, דנה אחיטוב, נדב סגל, מור מייזל, רויטל גולד, ליאת רביבו, הלית אסא, ענת ברוריה מנא ויונת מורדוך.

“עניינה של בקשת אישור זו (והתובענה במסגרתה היא מוגשת), הינו במצגים המטעים שמציגים נציגי בזק בפני בעלי עסקים בישראל בכדי לפתותם להצטרף לשירות הפרסום b144 המוצע על-ידה, ובנזקים שנגרמו לבעלי העסקים שנפלו קורבן להתנהלותה הפסולה של בזק והסכימו לרכוש ממנה את שירות הפרסום, וזאת מבלי שהם מודעים לתנאים ולהתחייבות הכלולים בו”.

“… ייחודה של בקשת אישור זו באיכות (ובכמות) הראיות והאינדיקציות הקיימות בידי המבקשים (ואשר יצורפו לתצהיריהם), החושפות באופן חד וברור את שיטות המכירה המטעות של בזק ואת האופן שבו היא מפילה בעלי עסקים בפח, וגוזלת מהם סכומי כסף לא מבוטלים”.

“השיטה של בזק”, לדברי התובעים

התביעה מפרטת את מה שמכנים התובעים כ”שיטה של בזק” לפיה, בין השאר, נציגים של בזק פונים לבעלי עסקים. במסגרת הצגת ההצעה הם אומרים, לדברי התובעים, במהלך השנה הראשונה של ההתקשרות, בעל העסק יידרש לשלם לבזק סכום של 95 אגורות (בצירוף מע”מ) עבור כל לקוח שיפנה אליו כתוצאה משירות הפרסום (או יקליק על כרטיס העסק בכדי לקבל את מספר הטלפון של העסק).

“אלא שציפיותיהם של בעלי העסקים מתנפצות לרסיסים בעת קבלת החשבונית הראשונה. כך, כחודש לאחר ההצטרפות לשירות הפרסום, מקבלים בעלי העסקים חשבונית בסך מאות שקלים מבזק. בתמימותם מתקשרים בעלי העסקים לבזק ומתלוננים כי אירעה טעות, וכי חשבונם חוייב בטעות בסכומים לא-הגיוניים וזאת על אף שהם לא קיבלו שיחות מלקוחות שהופנו מהפרסום של בזק. או אז, מסבירים להם נציגי בזק לראשונה כי בזק מחייבת אותם בגין ‘חשיפה’ של כרטיס העסק שלהם” במספר מקרים.

“לאורם של הסברים אלה, מתרעמים בעלי העסקים (חברי קבוצה זו) ודורשים שהנציגים ינתקו אותם לאלתר משירות הפרסום של בזק אליו צורפו על בסיס מצגים מטעים. שהרי, הפירוט אודות המקרים בהם יידרשו בעלי העסקים לשלם לבזק עבור ‘החשיפה’ של כרטיס העסק שלהם, מעולם לא הוסבר והובהר לבעלי העסקים באופן יאות”.

“יתרה מכך, אף מסמך סיכום העיסקה אשר שולחת בזק אל לקוחותיה לאחר ההתקשרות בעיסקה (אשר מתבצעת תמיד באמצעות הטלפון), אינו כולל את ההסבר אודות המקרים בהם יחוייבן בעלי העסקים בגין ‘חשיפה’ של הכרטיס העסקי שלהם אצל בזק, ומשכך מחזק את ההבנה של חברי הקבוצה לגבי העובדה שהמקרה היחידי שבו בזק תחייב אותם הינו כאשר יצור עימם קשר לקוח בעקבות הפרסום בבזק” [ההדגשה – במקור].

הבעייתיות, לכאורה, בקבלת השיחות המוקלטות מחברת בזק

“משמבקשים חברי הקבוצה להאזין לשיחת המכירה שבה הוסבר להם אודות פרטי שירות הפרסום, מודיעים להם נציגי בזק בחגיגיות, כי השיחות מוקלטות ע”י בזק לצורך שימושה הפרטי בלבד, ובהתאם לכך, דוחים את בקשתם”.

“רק במידה ולקוחות בזק מתעקשים ומאיימים כי יפנו לערכאות משפטיות, מסכימה בזק לבחון את האפשרות להעביר להם את השיחות שהוקלטו על-ידה, אך זאת רק לאחר שבזק תבצע בדיקה מוקדמת ותחליט אם היא מוכנה להעביר להם את אותה שיחה”.

“ברוב המקרים, מודיעה בזק ללקוחותיה כי היא החליטה שלא להעביר להם את שיחות המכירה. על אף האמור, במקרים מסויימים מזכה בזק את לקוחותיה ‘לפנים משורת הדין’  בגין החיובים שגבתה מהם”.

“בחלק אחר של המקרים, בהם בזק סבורה משום מה שהמצג שהוצג על-ידי נציגה הינו מצג אמת, עורכת בזק את השיחה ומשמיעה ללקוחותיה רק את שלב ‘סיכום העיסקה’ שבו מציינים נציגי בזק בפני לקוחותיהם בחטף את שלושה המקרים בהם תחייב אותם בזק בגין חשיפת הכרטיס העסקי שלהם”.

בתביעה מודגש כי “תיאור השתלשלות עניינים זו, אינה ייחודית למבקש אחד או שניים וגם לא לעשרה. מדובר בתיאור שחוזר על עצמו אצל כ- 200 בעלי עסקים שונים (לרבות עורכי דין, תזונאים, מוזיקאים ועוד) אשר פתחו קבוצת פייסבוק במסגרת הם משתפים את חוויותיהם מההתקשרות עם בזק”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין, יונתן רפפורט, אדם לוין ורועי ביטון.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■