ראש מ. א. ערבה תיכונה לרגל דיון בכנסת (ג’, 20.6) בנושא בעיות תשתיות תקשורת באיזור: אין שוני בין תושב תל אביב לתושב הערבה בזכות לקבלת טכנולוגיה הקיימת בכל הארץ

באמצע חודש מאי דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה כי יו”ר הכנסת וסגני היו”ר אישרו ב- 8.5.2017 דחיפות של הצעה לסדר-יום: “בעיות בקליטה סלולרית בנגב ומותו של אזרח והקושי בהזעקת עזרה” (של חברי הכנסת נחמן שי, חיים ילין וטלב אבו עראר).

ב- 10.5.2017 הוחלט במליאת הכנסת [7 תומכים, ללא מתנגדים] להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה.

הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי בכנסת תדון בנושא “מנותקים במדבר – מחסור בתשתיות תקשורת וסלולר באזור הערבה”. לקראת הדיון מחר בוועדה, פורסם מסמך של מועצה איזורית הערבה התיכונה שכותרתו “מסמך ריכוז נושאי תשתית תקשורת ותחבורה הדורשים טיפול” עליו חתום ד”ר אייל בלום ראש המועצה [כל ההדגשות – במקור].

תחום השיפוט של מ.א. ערבה תיכונה הוא כמיליון וחצי דונם (6% משטח המדינה). בערבה שבעה ישובים – 5 מושבי עובדים חקלאיים ושני יישובים קהילתיים. כיום מתגוררים בערבה כ- 3,600 תושבים ומידי שנה נקלטות באיזור כ- 30 משפחות חדשות.

“יישובי הערבה הם הפריפריאליים ביותר במדינה, מדורגים באשכול פריפריה 1. במקום כה פריפריאלי בו נושא התעסוקה הוא סוגיה מרכזית, יש חשיבות גדולה ל’עבודה מרחוק’. תשתיות תקשורת ברמה נאותה הן צורך בסיסי על-מנת שניתן יהיה להמשיך ולפתח איזור מרוחק ומנותק זה.

“בנוסף, הערבה היא חבל ארץ חקלאי בעיקרו, מרבית ממערכות המים ומחשבי ההשקייה בחלקות החקלאיות מושתתות על טכנולוגיה סלולרית”.

“תשתיות נייחות – בזק: כל יישובי הערבה מחוברים למערכת התקשורת של בזק. עם זאת, חלק גדול מהתשתיות הן ישנות ואינן מסוגלות לעמוד בנפח הנתונים הנדרש, במיוחד לאור הדרישה הגוברת והולכת לשימוש בפס-רחב.

” תשתיות סלולר: חברות הסלולר פרסו אנטנות בעיקר לאורך כביש הערבה (כביש 90). מחוץ לרצועה צרה זו, אין למעשה קליטת סלולר והדבר מהווה סיכון לנוסעים גדול לנוסעים ולמטיילים בדרכים הפנימיות, כפי שאירע באירוע הטראגי האחרון. בנוסף, יש הבדלים ברמת השירות בין החברות ולמיטב ידיעתנו יש איזורים נרחבים בהם לחלק מחברות הסלולר אין כיסוי.

“תשתיות טלביזיה בכבלים (הוט): חובת הפריסה האוניברסלית של הוט לא קויימה בערבה התיכונה. למרות מחאותינו ומכתבינו הרבים – עד היום אין חיבור לתשתיות הכבלים. גם ‘הפיתרון’ של חיבור להוט על-גבי תשתיות של בזק אינו נותן מענה, בין היתר לאור הבעיות בתשתית הבזק, כפי שצויין לעיל.

“תשתיות עידן+: אין קליטה של שידורי עידן+!!!

“שעת חירום: בשל המרחק הרב בין הערבה למרכז עירוני בו נמצאים בתי-חולים (130 ק”מ מאילת ו- 130 ק”מ מבאר שבע) הוקמו בערבה גופי חירום על-מנת לתת מענה ראשוני – מוקד רפואה דחופה, יחידת חילוץ ערבה, צוות התערבות ללוחמה בטרור, מתנדבי מד”א וכב”ה ומשמר אזרחי. צוותי החירום עובדים עם מכשירי מירס – רשת סלולרית משרתת – הוט מובייל. לא קיים ממסר למכשירי קשר עם תדר קבוע של הערבה!”

* בעיות של התשתית הסלולרית בערבה: חום גבוה בקיץ; אבק; ריבוי בהפסקות חשמל; האתרים מטופלים באופן חלקי בלבד ע”י חברות הסלולר;  הטכנולוגיה ישנה ואינה עדכנית; מצברים באתרים ‘גמורים’ ואינם נותנים מענה בהפסקות חשמל; מענה ארוך ומתמשך בפיתרון תקלות של טכנאים עקב העלות הגבוהה או חוסר כדאיות כלכלית; נקודות ‘מתות’ ללא קליטה באיזורים בהם הקליטה נחוצה: חלקות חקלאיות סמוכות גבול, צירי תנועה מסוכנים, שמורות טבע ונחלים מרובי מטיילים ועוד.

* פיתרונות: הכרה בחשיבות תקשורת תקינה בערבה בשני מישורים: במקרי חירום בהם התקשורת הינה הכרחית לתפעול אירוע. אין שוני בין תושב תל אביב לתושב הערבה והעמדתם בטכנולוגיה הקיימת בכל הארץ; שדרוג אתרים סלולריים ברחבי הערבה והעמדתם בטכנולוגיה הקיימת בכל הארץ; הוספת אתרים/אתרים זעירים לחיזוק נקודות ‘מתות’.

* תשתיות תקשורת טלפונית נייחת בערבה: בערבה קיימות שתי חברות המספקות תשתיות לתקשורת טלפוניה ואינטרנט נייחות:

+ בזק – פרוסה בכל היישובים בתשתית שרובה ישנה ואינה מספקת את מקצבי הגלישה האינטרנטית הקיימות בארץ.

+ הוט – פרוסה לאורך כביש הערבה אך אינה נכנסת ליישובים. רק ביישוב צוקים קיימת תשתית של הוט”.