“סוף עידן הפקס במגזר הציבורי”: מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני של ח”כ שרן השכל

08:18 14.07.2017

קטגוריות: כללי

תגים: ,

מליאת הכנסת אישרה ב- 12.7.2017 בקריאה טרומית את הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני [פ/4141/20] של ח”כ שרן השכל.  בהצעת החוק מוצע לקבוע כי גופים ציבוריים המנויים בהצעת החוק ובהם “רשות ציבורית”, מוסד רפואי, חברה ממשלתית וכן עוסקים המנויים בחוק הגנת הצרכן שהם:

  • בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים.
  • בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד וכן בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
  • בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי חוק התקשורת.
  • בעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת.
  • בעל רישיון ספק גז.
  • בעל רישיון ספק שירות חיוני.
  • ספק מים.
  • בעל רישיון מיוחד כהגדרתו בחוק התקשורת למתן שירותי גישה לאינטרנט.
  • עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה; ואשר יחוייבו לאפשר לציבור לפנות אליהם באמצעות דואר אלקטרוני.

מציעת הצעת החוק ח”כ שרן השכל אמרה בדיון כי “העובדה שאני צריכה לבקש תמיכה בחוק מעלה גיחוך. מאוד עצוב שעדין לא מאפשרים התקשרות באמצעות דואר אלקטרוני. 37 שנים מכניסת האימייל, באומת הסטארט-אפ עדיין משתמשים במכשיר הפקס. האבסורד הוא שבכל משרד ממשלתי משתמשים בפקס ובכל מקרה מגיע הפקס לתיבת המייל. למה להכריח להשתמש בטכנולוגיה שעבר זמנה? ההתעקשות בשימוש בפקס מטרטרת ובירוקרטית .משלוח מסמכים בדואר האלקטרוני מבטיחה שליחה אמינה ונכונה. המעבר יאפשר לציבור לקבל מסמכים בלי להדפיס והחיסכון בנייר יתרום לשמרה על הסביבה. הגעתי להסכמות עם כל משרדי הממשלה בנושא זה”.

איוב קרא שר התקשורת אמר בדיון כי “הצעת החוק לוקחת אותנו צעד אחד קדימה ומחייבת את הגופים הציבורים לאפשר פנייה והגשת מסמכים באמצעות המייל. הצעת החוק תשנה את הממשק עם המגזר הציבורי שעד היום לעיים מסורבל ומיושן”.

ח”כ סתיו שפיר אמרה בדיון כי “את הצעת החוק הגשתי לפני שלוש שנים, ולאחר מכן הצעה זו  עברה בהחלטת ממשלה. היה מצופה שהממשלה תעבור כבר לפני עשור ותיתן שירות אלקטרוני לציבור. כשביררתי בעבר, נציגת המשרד אמרה לי: היה לנו מייל קבלנו יותר מידי תלונות אז החלטנו לחזור לפקס. לפני שנה קיימנו ישיבת מעקב בדקנו האם עברו לאמצעים אלקטרונים מצפה ממשלת ישראל שכאשר היא מתחייבת שהיא תאכוף את ההחלטות שלה וראינו התקדמות. היה כדאי לאכוף את החלטות הממשלה ולא להעביר עוד הצעת חוק”.

בעד הצעת החוק הצביעו 56 חברי כנסת ללא מתנגדים. הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה.

הערות עורך Read IT Now:

■ בישיבת וועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון האחרון (9.7.2017) התקיים דיון המשך בהצעת החוק הזאת והיא אושרה, בסופו של דבר.

■ ב- 2 ביוני 2017 פירסמתי את הידיעה הבאה כאן באתר:

וועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב (4.6.2017) בהצעת חוק פרטית [פ/4141/20] של ח”כ שרן השכל למתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בחודש מארס השנה.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי “הציבור הישראלי מוצא את עצמו לא-פעם במצוקה בבואו להתקשר עם גופים ציבוריים או ספקי שירות כגון רשויות מקומיות, משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, תאגידי מים וביוב, תאגידים נותני שירות שונים ובהם בנקים, חברות תקשורת, ספקי גז או חשמל ודומיהם.

“המערכת הראשונה של דואר אלקטרוני הותקנה בישראל בשנת 1980. ואולם, עד היום, גופים ציבוריים וספקי שירות רבים אינם מאפשרים התקשרות ומתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, ודורשים ממקבלי שירותים שונים להשתמש באמצעי תקשורת מיושנים שאינם מותאמים לטכנולוגיה הקיימת ולחלופין, דורשים להגיע פיזית אליהם רק בשעות העבודה המקובלות, דבר שגורם למקבלי השירות להפסיד זמן יקר. מצב דברים זה יוצר לא-פעם סרבול בירוקרטי מיותר והאטה משמעותית בקבלת השירות.

“נוסף על כך, רוב הגופים הציבוריים ונותני השירותים משתמשים במכשיר פקס מרכזי המשרת עשרות עובדים, ולא פעם אובדים ניירות שהגיעו באמצעות מכשיר הפקס המרכזי. כך, אם לא די בטרחה שנגרמה למקבלי השירות בדרך למציאת מכשיר פקס לצורך משלוח פנייתם, כשהם יוצרים קשר עם נותן השירות הם עשויים להיתקל בתירוץ לפיו הפקס או המכתב כלל לא התקבל.

“מהפכת האינטרנט הובילה לכך שלמרבית אזרחי ישראל יש גישה לדואר אלקטרוני חינמי מהבית ואף מהטלפון הנייד. לשימוש בדואר האלקטרוני יתרונות רבים ובהם: בטיחות, זמינות, ידידותי לסביבה אקולוגי יותר, ולא דורש הוצאת כספים על ידי מקבל השירות.

“משלוח מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני מבטיח למקבל השירות שהמסמך אכן נשלח, תועד והתקבל. כמו כן, שימוש בדואר אלקטרוני מאפשר פרטיות מלאה בהעברת מסמכים אישיים וחסויים וידיעה מוחלטת של מקבל השירות שפרטיותו נשמרת. בעולם כזה, מקומו של הפקס מתייתר.

“לפיכך, מוצע כי גופים ציבוריים וכן עוסקים המנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981, בנקים ומוסדות פיננסיים נוספים, יהיו חייבים לאפשר למקבלי השירות ליצור עמם קשר באמצעות דואר אלקטרוני, נוסף על אמצעי ההתקשרות המותרים והמוגדרים בחוק כיום, כמו בכל אמצעי התקשרות אחר. כמו כן, מקבל השירות יוכל לדרוש מנותן השירות המעוניין לפנות אליו בכתב, שהפנייה תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני”.

ב- 11 במארס 2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה ביום שלישי (7.3.2017)  דיון ראשון במסגרת הכנת הצעת חוק ‘מימשל זמין’ לקריאה ראשונה.

ביוני 2016 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: יו”ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין וסגני היו”ר אישרו ב- 20.6.2016 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/3073/20) של חברי הכנסת מרב מיכאלי, רועי פולקמן, דוד ביטן, אורי מקלב ושולי מועלם-רפאלי.

בדברי ההסבר להצעת חוק מימשל זמין, התשע”ו – 2016 נאמר כי “באתרי האינטרנט של גופים ציבוריים רבים לא מופיעים פרטי יצירת קשר של העובדים השונים. דבר זה מקשה על הציבור בבואו לפנות אליהם לצורך קבלת מענה לפניותיו. היעדר הנחיות ברורות בסוגיה זו, מוביל לשוני רב בין גופים הציבוריים השונים באופן הפרסום של הפרטים ומשכך לפערים גדולים בזמינות ביניהם. ישנו צורך להנגיש את היכולת ליצור קשר עם עובדי הציבור בתחום אחריותם ופעילותם.

“לפיכך, מוצע כי גופים ציבוריים המנויים בתוספת להצעת החוק יהיו חייבים לפרסם בכל אחד מפרסומיהם הרשמיים, לרבות באתרי האינטרנט שלהם, כתובת דואר אלקטרוני עדכנית של עובדי המשרד או מספר טלפון של העובד או מי מטעמו.

“כך ניתן יהיה להנגיש את השירות הציבורי לאזרח ולהגביר את אמון הציבור בגופים הציבוריים המנויים בחוק זה”.

בחוק עצמו נאמר כי “חוק זה נועד להבטיח את זמינות ונגישות עובדי הציבור במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים לכלל הציבור” והוא מתייחס ל”כתובת דואר אלקטרוני של עובדי הגוף שבאמצעותה ניתן לפנות לגוף ולעובדיו, להגיש להם פניות או להעביר להם מסמכים ולמספר טלפון המוביל למענה אנושי של העובד או מי מטעמו”.

שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של גופים נוספים שיידרשו לפרסם פרטי יצירת קשר. תחילתו של חוק זה, אם יאושר, אמורה להיות בתוך תשעים ימים מיום פרסומו.

מדובר במשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; בלשכת נשיא המדינה; במינהל הכנסת; במבקר המדינה ועובדי משרדו; בתי-המשפט, בתי-דין, לשכות הוצאה לפועל וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על-פי דין, למעט בהליכים משפטיים; ברשות מקומית, לרבות מועצה מקומית ומועצה אזורית; בתאגיד מקומי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ”ב – 1992; במוסד רפואי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940; בגוף או תאגיד שהוקם בחוק; בגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי”ח – 1958 [נוסח משולב]; בעוסקים המנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981.

■ בנובמבר 2016 פירסמתי ידיעה באתר לפיה “וועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב (27.11.2016) בהצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת לפני מספר חודשים: הצעת חוק מימשל זמין”.

יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב [אף הוא מבין החתומים על הצעת החוק] אמר בדיון השבוע כי “חשבנו שראוי בטרם יסתיים המושב להשקיע זמן בהצעת החוק שמאפשרת לאזרחים ולכל מי שבא במגע עם משרדי ממשלה וגופים נלווים, להגיע לאותם פקידים אחראים ולתקשר איתם. כחבר כנסת וותיק נאלצתי לפתח טכניקות ליצירת קשר ולהשגת אותם פקידים אלמוניים. כשיש צורך אני פונה למנכ”ל המשרד הרלוונטי אבל לאזרח הקטן אין את האפשרות הזו, ואת זה בא החוק הזה לתקן, מתוך חשיבה שיש לתת שירות לכל אזרח”.

ח”כ דוד ביטן מיזמי הצעת החוק אמר כי “המטרה היא שיהיה ניתן להגיע לפקידי הציבור ועובדי הממשלה באופן נגיש ולא באמצעות מחלקות לפניות הציבור שהן המחסום הגדול ביותר היום. אני בעד קשר ישיר ואישי, באמצעות מיילים. החוק ברור, ניתן להעביר אותו בשבוע הבא בקריאה ראשונה ובשבוע האחרון של המליאה בקריאה שנייה ושלישית”.

יאיר פראנק ראש רשות התקשוב הממשלתי ביקש בפתיחת דבריו לשנות את שם החוק כיוון ש’מימשל זמין’ הוא שמה של יחידה ברשות התקשוב ושם זה הפך כבר ל’מותג’. הוא אמר עוד בדיון כי מתעוררים מספר קשיים לנוכח הצעת החוק לרבות אפשרות שאנשים יפנו לגורם ממשלתי לא מתאים ואז הם עלולים לקבל תשובות שאינן מוסמכות. כחלופה הוא הציע לקבוע ‘הסכם רמת שירות’ [Service Level Agreement, SLA] בתוך כמה זמן צריכה פנייה של אזרח לגורם הממשלתי צריכה להיענות החל ממשלוח אישור קבלה ראשוני, אוטומטי, שהפנייה התקבלה והיא תטופל.

עוד מיכל אברהם יועצת חקיקה במשרד המשפטים הציגה קשיים העלולים להיגרם כתוצאה מהצעת החוק והיא הציעה לפרסם דרכי התקשרות עם היחידות השונות בכל משרד וכן לתקן את תקנות חופש המידע שכיום מחייבות פרסום פרטי התקשרות עם כל משרד ומשרד.

בתום הדיון הוחלט כי הצדדים ייועצו ויגיעו לתיקונים מוסכמים להצעת החוק”.