נשיאת בית-המשפט העליון דחתה בקשת ערעור של HP על החלטת המחוזי לאשר תביעה נגדה כתביעה ייצוגית

18:41 30.12.2017

קטגוריות: חומרה והיקפי משפט

תגים: ,

ב- 2 ביוני 2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: בית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד אישר ב- 3 במאי 2017 תובענה כייצוגית [ת”צ 51324-03-14] שהוגשה נגד חברת Hewlett-Packard Company בשל אי סימון בעברית של מחסניות דיו מתוצרת החברה. משיבות נוספות לתביעה היו חברת טכנו רצף, חברת דאטה פול וחברת סי. אמ. אס. קומפיוסנטר. התובע בתיק זה הוא עזרא יהודה (באמצעות עורך הדין יוני מבורך).

כבוד השופט פרופ’ עופר גרוסקופף כותב בין היתר בהחלטתו כי “המשיבות, יצרנית מחסניות דיו HP והיבואניות שלהן לישראל, שיווקו אותן במשך שנים כשעל גבי האריזה סימון בשש שפות (אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית, ערבית וטורקית) אך לא בעברית. בכך הן הפרו את הוראות הדין הישראלי, המחייבות סימון טובין הנמכרים בארץ  בעברית.

“כשנה וחצי לאחר הגשת התובענה תיקנו המשיבות את סימון המוצרים וכללו כיתוב בעברית על מחסניות דיו HP שיובאו לארץ לאחר ה- 30.9.2015.

“… הגעתי למסקנה כי זהו מקרה המצדיק אישור ניהול התובענה כייצוגית, והמשך בירורה, במטרה למצות עם המשיבות את הדין ביחס להתנהלותן קודם לתיקון הסימון”.

בהחלטתו הורה השופט על תשלום של 60,000 ₪ למבקש ולבא כוחו המייצג שכר טרחה בגין טיפולו בתובענה עד לשלב זה בסכום כולל של 240,000 בתוספת מע”מ … HP והמפיצות המורשות ישיאו בתשלום הגמול ושכר הטירחה בחלקים שווים (אלא אם יסכמו אחרת), כשהמפיצות המורשות יתחלקו ביניהן בחלקים שווים (אלא אם יסכמו אחרת)”.

החלטת בית-המשפט העליון  [רע”א 5119/17] מ- 25.12.2017

לבית-המשפט העליון הוגשו שלוש בקשות רשות ערעור נפרדות ע”י חברת Hewlett-Packard Company, חברת דאטה פול  וחברת טכנו רצף.

נשיאת בית-המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות פירסמה ב- 25 בדצמבר 2017 פסק דין לגבי שלוש הבקשות הללו. להלן קטעים מתוך פסק הדין:

■ “המבקשת ברע”א 5119/17 (להלן: HP) מייצרת מחסניות דיו למדפסות. המבקשת ברע”א 5192/17 (להלן: דאטה פול), המבקשת ברע”א 5195/17 (להלן: טכנו רצף) והמשיבה 2 (להלן: קומפיוסנטר) היו בתקופה הרלבנטית המשווקות המורשות של המחסניות בישראל.

■ “בעבר נרשמו על גבי אריזותיהן של המחסניות פרטי מידע שונים (כגון שם היצרן, מקום הייצור, הוראות השימוש במוצר וכו’) בשש שפות שונות אך לא בעברית. לפיכך, הגיש המשיב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד HP והמשווקות המורשות בטענה כי התנהלות זו מהווה הפרה של הוראות הדין בנוגע לסימון מוצרים.

■ “לאחר הגשתה של בקשת האישור הודיעה HP כי החל מיום 30.9.2015 יסומנו המחסניות הנמכרות בארץ גם בעברית, ועל כן המליץ בית המשפט קמא לצדדים לפנות להליכי גישור. הצדדים פעלו בהתאם להמלצתו של בית המשפט קמא ולאחר שבאו בדברים ביקשו ממנו לאשר הסדר פשרה שגיבשו ביניהם. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא ביום 10.5.2016 בנימוק כי ההטבה המוצעת לקבוצה במסגרת הסדר הפשרה נמוכה מידי ואינה משקפת כראוי את הנזק שנגרם לה לכאורה. ההליך הייצוגי המשיך להתנהל וביום 3.5.2017 קיבל בית המשפט קמא את בקשת האישור והתיר למשיב לנהל תובענה ייצוגית נגד HP והמשווקות המורשות”.

בהכרעה כותבת כבוד הנשיאה:

■ “לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין בקשות רשות הערעור שהגישו HP וטכנו רצף (רע”א 5199/17 ורע”א 5195/17) להידחות ואילו בקשת רשות הערעור שהגישה דאטה פול (רע”א 5192/17) דינה להתקבל בחלקה.

■ “לטענת HP והמשווקות המורשות, המשיב לא ביקש לתבוע פיצויים בגין אי הנוחות שנגרמה כתוצאה מהפרתה של חובת הסימון ואף לא השבה של טובת ההנאה שצמחה כתוצאה מהפרתה של חובה זו, ולפיכך לא היה מקום להתיר לו לעשות כן. דין טענה זו להידחות …  אין לומר כי בקשת האישור נעדרת את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת על מנת לאפשר לו לתבוע סעדים אלו. לכן אין עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא בהקשר זה.

■ “… הטענה כי בית המשפט קמא התיר בקביעותיו לתבוע פיצויים עונשיים ללא הוכחת נזק, אף היא דינה להידחות.

■ “… כמו כן יש לדחות את טענתן של המבקשות כי לא היה מקום לאפשר למשיב לנהל נגדן תובענה ייצוגית בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

■ “… הטענה לפיה הנזק אשר נטען כי נגרם לקבוצה המיוצגת כתוצאה מהפרת חובת הסימון בעברית הוא בבחינת “זוטי דברים”, אף היא דינה להידחות.

■ “… לבסוף יש לדחות את הטענה לפיה חברי הקבוצה אינם רשאים לתבוע את HP והמשווקות המורשות בעילות לפי חוק הגנת הצרכן משום שלא התקשרו עמם בעסקה.

■ “… נותר אפוא להתייחס לטענתה של דאטה פול לפיה לא עומדת למשיב עילת תביעה אישית נגדה. דאטה פול טוענת בהקשר זה כי בתקופה הרלבנטית לבקשת האישור היא לא מכרה מוצרים כלשהם לעוסקים שמהם רכש המשיב את המחסניות שעליהן מבוססת תביעתו האישית. אם יש בטענה זו ממש הרי שמתעורר ספק בשאלה האם עומדת למשיב עילת תביעה אישית נגד דאטה פול. סוגיה זו לא זכתה להתייחסות בהחלטה המאשרת ולפיכך יש לקבל בחלקה את בקשת רשות הערעור שהגישה דאטה פול ולאפשר לה לערער בסוגיה זו ובסוגיה זו בלבד על ההחלטה המאשרת. כמו כן יש לקבל את הערעור במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיכריע בשאלה האם עומדת למשיב עילת תביעה אישית נגד דאטה פול.

■ “לא ראיתי מקום להידרש ליתר הטענות שהועלו בבקשות רשות הערעור שכן הן אינן מעוררות, על פני הדברים, עילה למתן רשות ערעור.

■ “מטעמים אלו כולם נדחות בקשות רשות הערעור שהגישו HP וטכנו רצף (רע”א 5199/17 ורע”א 5195/17) ואילו בקשת רשות הערעור שהגישה דאטה פול (רע”א 5192/17) מתקבלת בחלקה.

■ “… נוכח האמור ישלמו HP וטכנו רצף למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש”ח ואילו דאטה פול תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש”ח.