נשיאות הכנסת אישרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח)

נשיאות הכנסת אישרה ב- 13 בפברואר 2017 הנחת הצע”ח פרטית של ח”כ מירב בן-ארי על שולחן הכנסת (פ/3867/20).

בדברי ההסבר להצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח), התשע”ז – 2017, נאמר כי “מטרתה של הצעת חוק זו היא לאפשר לאזרח להסיר ממנועי החיפוש האינטרנטיים מידע אשר יש בו כדי לפגוע בפרטיותו ובשמו הטוב, ובכך להסב נזק לחייו. ההסרה תתאפשר רק לאחר שהמבקש פנה בעצמו למפעיל מנוע החיפוש וסורב, ולאחר שבית המשפט שקל את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי שהמידע יהיה נגיש לכלל לעומת הפגיעה בפרט.

“הזכות למחוק את המידע ממנוע החיפוש, אותה זכות שהוגדרה לאחרונה על ידי בית הדין האירופאי כ’זכות להישכח’, אינה זכות מוחלטת. ישנם מקרים רבים שבהם זכותו של הציבור לדעת והצורך הציבורי להיותו של המידע חשוף לכל יגברו על זכותו של הפרט להסרת המידע מהרשת והנזק שנגרם לו כתוצאה מהיותו חשוף לכל. תפקידו של בית-המשפט יהיה לאזן בין זכויות אלה.

“בניגוד לכתבות בעיתונות הכתובה או האלקטרונית, שהן חד-פעמיות במהותן וחולפות עם הזמן, האלגוריתם של מנועי החיפוש מייצר קונטקסט סיפורי חדש, אשר לעיתים עלול להוביל להכפשתו ופגיעה בשמו הטוב של אדם, בין אם בצדק ובין אם לאו, ועלול לגרום נזק ממשי לחייו, לעבודתו ולפרטיותו.

“בניגוד לפריט מידע חדשותי ‘רגיל’, אשר ניתן להסירו לפי החוק הקיים על-ידי בית-משפט, מנועי החיפוש אינם מייצרים מידע חדש אלא מציגים את המידע הקיים ברשת מלכתחילה, בצורה שונה. ללא קיומם, לא היה מיוצר אותו הקשר בין סיפורים שונים המסוגל להסב נזק לפרט – נזק שהוא אינו מידתי, וכתוצאה מהעובדה שהאינטרנט ‘אינו שוכח’, נזק שגם אינו מוגבל בזמן”.

יצויין כי הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת (פ/2648/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת (פ/1565/20 ו- פ/3066/20 עליה דיווחתי כאן ו- כאן באתר זה).