נדחתה עתירה מינהלית של בזק נגד משרד התקשורת בנושא העיצום הכספי של יותר מ- 8.5 מיליון ₪ שהוטל עליה [ידיעה מעודכנת]

בית-המשפט המחוזי בתל אביב דחה ביום חמישי (25.1.2018) בצהריים עתירה מינהלית של בזק נגד משרד התקשורת בנושא העיצום הכספי שהוטל עליה בהיקף של יותר מ- 8.5 מיליון ש”ח [עת”מ 60740-01-16]. ידיעה על כך פירסמתי הבוקר אולם בעת פירסום הידיעה כאן באתר טרם פורסם במלואו פסק הדין של בית-המשפט.

יצויין כי ביום 14.1.2016 שילמה חברת בזק את העיצום הכספי וביום 31.1.2016 היא הגישה את העתירה המינהלית נגד משרד התקשורת. העתירה הייתה לביטול העיצום הכספי כולו או, לחילופין, להפחית את סכום העיצום.

כבוד השופטת יהודית שטופמן שטיפלה בתיק כותבת בסופו של פסק דין המשתרע על 26 עמודים ושפורסם היום בצהריים: “כמפורט בפסק הדין סבורה אני כי החלטת המשיב [משרד התקשורת] היא החלטה סבירה בנסיבות העניין, שהתקבלה בהליך מינהלי תקין. לא מצאתי פגמים מהותיים בהתנהלות המשיב ומשרד התקשורת, המחייבים את התערבות בית-המשפט. שקלתי בקפידה רבה את סוגיית ההוצאות. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו”.

בין היתר כותבת השופטת בפרק ההכרעה בפסק הדין:

* “בפני עתירה סבוכה המעלה שלל טענות לפגמים בהליך המינהלי, שקדם להחלטת מנכ”ל משרד התקשורת מיום 16.12.2016 להטיל על העותרת את העיצצום הכספי מושא העתירה”.

* “… בענייננו, סבורה אני כי היקף ואופן ההיוועצות [עם הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים] בוצעו כדין”.

* “… בענייננו, העותרת [בזק] קיבלה אפשרות לממש את זכות הטיעון לא פעם אחת, אלא שלוש פעמים  … ניתנו לעותרת מספר הזדמנויות להציג את טענותיה. הזדמנויות אלה נוצלו ואף השיגו את מטרתן, לפחות חלקית, בהפחתת סכום העיצום. לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי זכות הטיעון של העותרת מומשה בצורה נרחבת וראוייה”.

* “…  סבורה אני כי לא נפל פגם בהנמקת ההחלטה, כך שממילא מצויים בפני בית-המשפט כלל השיקולים שהובילו להחלטת המשיב”.

* “… אם כן, החלטת המשיב להטיל עיצום על העותרת הינה החלטה מידתית למען תכלית ראוייה ועל כן אין אני מוצאת מקום להתערב בה”.

* “… בענייננו, כעולה מטענות הצדדים, מכתבי הטענות והנספחים, השאלות המהותיות העולות בפרק זה של פסק הדין דורשות ידע מקצועי רחב היקף. מתחם סבירות ההחלטה המוקנה לרשות בעניין זה הוא נרחב. בית-המשפט אינו יכול ואינו רשאי להחליף את הידע והניסיון המקצועי של בעלי התפקידים במשרד התקשורת ושל חברי הוועדה. כל שנותר לעשות הוא לוודא שאכן החלטת משיב איננה חורגת ממתחם הסבירות. אני סבורה כי התשובה לכך היא חיובית”.

* “התהליך שהביא להחלטת המשיב היה תהליך ארוך שבצע באופן סדור. החל ממהחלטה לביצוע הביקורת, פרסום דו”ח הביקורת הראשוני, מתן אפשרות תגובה לעותרת, התייחסות לתגובת העותרת והתחשבות בתיקון הליקויים שבוצעו בדו”ח הביקורת הסופי. בהמשך – מתן התראה בדבר העיצום כולל התייחסות נוספת של העורת, היוועצות עם הוועדה לגבי העיצום ולבסוף, החלטה סופית של המשיב לגבי העיצום.

* “איני מוצאת להתערב בהחלטת המשיב לגבי עצם ההפרות, כמו גם בהתייחס לאופן יישום השיקולים בקביעת ניקוד ההפרות. כאמור, בית-המשפט יתערב בשיקול דעת הרשות רק במקרים קיצוניים … לאור נסיבות העניין וההליך הסדור שביצע המשיב בקבלת ההחלטה, אין אני מוצאת חוסר סבירות קיצוני בשיקול דעתו של המשיב המצדיק את התערבותו של בית-המשפט”. [הערה: ההדגשה מופיעה במקור].

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

■ בדצמבר 2015 פירסם משרד התקשורת הודעה לעיתונות בה נאמר בין היתר כי “ביום16  לדצמבר 2015 הטיל מר שלמה פילבר מנכ”ל משרד התקשורת, לאחר שהתייעץ עם הוועדה המייעצת לעניין עיצומים כספיים, עיצום כספי על חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ בסכום של  8,507,850 ₪ (מתוך סכום מירבי של 11,343,800 ₪)  בשל הפרות של הוראות ברישיון החברה שעניינן יישום רפורמת השוק הסיטונאי”.

■ ב- 2.2.2016 פירסמתי כאן את הידיעה הבאה: האתר News1 מדווח היום כי בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ הגישה לבית-המשפט המחוזי בת”א (בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים) עתירה מינהלית [עת”מ 60740-01-16] נגד משרד התקשורת. לדברי האתר חברת בזק מבקשת לבטל את העיצומים בסך 8.5 מיליון ש”ח שהטיל עליה המשרד. במערכת “נט המשפט” מתפרסם מידע כללי על העתירה אך טרם התפרסם נוסח העתירה המינהלית.

■ ב- 5.2.2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: ביום ראשון (5.2.2017) התקיים בבית-המשפט המחוזי בתל אביב דיון בעתירה מינהלית של בזק נגד משרד התקשורת. העתירה (עת”מ 60740-01-16) הוגשה ע”י בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ  בחודש פברואר 2016.

בחודש דצמבר 2015 הודיעה משרד התקשורת על הטלת העיצום הכספי בגובה של  8.5 מיליון ₪ בעקבות הפרה בנושא יישום רפורמת הפס הרחב (“שוק סיטונאי”). המשרד הדגיש כי “זהו העיצום הכספי הגבוה ביותר שהטיל רגולטור על גוף מפוקח בשנים האחרונות”.

את הדיון פתחה כבוד השופטת יהודית שטופמן באומרה כי מדובר בעתירה בעייתית והציעה הליך מחוץ לבית-המשפט (גישור אך לא בוררות).

נציגת המדינה לא קיבלה את הצעת השופטת לגישור מחוץ לכותלי ביהמ”ש והסבירה ארוכות מדוע היא מעדיפה כי בית-המשפט הוא שיפסוק בעניין. בין היתר אמרה כי מדובר ב”עתירה כנגד החלטה של רגולטור להבטיח יישום של רפורמה כלל ארצית. זו החלטה סופר חשובה לשוק התקשורת”. לדבריה “הטקטיקה של כל חברות התקשורת היא להגיש עתירה על כל עיצום” כנראה משום שעורכי הדין שלהם עובדים על ריטיינרים.

“העיניים של שוק התקשורת הישראלי, של חברות התקשורת נשואות לתיק הזה ואיך הוא ייגמר. איזה מסר זה יעביר אם התיק יעבור לגישור?”, אמרה.

בסופו של דבר החליטה השופטת כי שני הצדדים יגישו סיכומים בכתב והיא תיתן את החלטתה בעתירה המינהלית.