משרד האוצר פירסם קול קורא לגבי האפשרות להקמת Regulatory Sandbox בישראל

משרד האוצר פירסם ב- 13.8.2017 קול קורא בו נאמר כי המשרד “מעוניין לקדם ולעודד את פעילותן של חברות היי טק בתחום הפיננסי – חברות פינטק (FinTech) , מתוך הבנה כי החסם הרגולטורי מהווה משוכה עיקרית לפעילות חברות אלו בישראל.

“בעקבות כך, נבחנת האפשרות  להקמת Regulatory Sandbox בישראל, אשר מטרתו היא לאפשר סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות פינטק,  על-מנת ליהנות מהתועלות שעולם ההיי-טק מציע, תוך כדי מיתון רמת הסיכון שהציבור נחשף אליה.

“רעיון ה-  Regulatory Sandbox לתחום הפינטק יוסד לראשונה בבריטניה על ידי ה- FCA ויושם מאז בעוד מספר מדינות. במסגרת התוכנית החברות תזכינה להקלות רגולטוריות לזמן מוגבל, על מנת שתוכלנה לפעול בתקופת התוכנית, וזאת תוך ליווי ובקרה צמודים של הרגולטור.

“מטרה נוספת היא לאפשר למידה של גורמי הממשלה, כך שבתום תקופת התוכנית יוכלו לבחון האם נדרשות התאמות ברגולציה, על-מנת שחברות פינטק יוכלו לפעול באופן קבוע. בישראל, התוכנית נדרשת באופן מיוחד הן בשל תעשיית הפינטק המפותחת והן בשל הימצאותם של מספר רב של רגולטורים המפקחים על התחומים הפיננסים.

“עוד יצוין, כי בישראל הוקמו חברות פינטק רבות אך רק מעטות מהן פועלות בשוק הישראלי, כך שהצרכן הישראלי נהנה פחות מחדשנות טכנולוגית בתחום הפיננסי, דבר שהיה יכול להגביר את התחרות בשוק הפיננסי כולו.

“משרד האוצר מעוניין לבחון האם השקה של התוכנית צפוי להגדיל את מספר החברות הפועלות בשוק הישראלי ומציעות את שירותיהן לצרכן הישראלי.

“המשרד מבקש את התייחסות הציבור אודות מאפייני התוכנית הרצוייה לשוק הישראלי, בדגש על ההיבטים הבאים:

1. מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתן מתמודדות חברות הפינטק כאשר הן מבקשות לפעול בישראל ולהציע את המוצר שלהן לצרכן המקומי. במידה והיה ניסיון לפעול בישראל, נבקש לדעת באילו חסמים ספציפיים נתקלת.
2. הסרה של אילו חסמים היו מובילים לפעילות רבה יותר של חברות פינטק בשוק הישראלי.
3. מהם תחומי הפעילות של החברות בישראל, ומהן התחומים בהם התוכנית נדרשת במיוחד. לדוגמה: העברות תשלומים, ביטוח, אשראי, חיסכון, מסחר, השוואת עלויות וכו’.
4. האם התוכנית צריכה לתת מענה רק לחברות שאופן פעילותם החדשני והטכנולוגי לא מותאם לרגולציה הישראלית, או גם לחברות אחרות המתקשות להתמודד עם הרגולציה הישראלית. ככל שהתשובה הינה גם לחברות אחרות, נא לפרט את הסיבות המצדיקות חריגה מהרגולציה הקיימת.
5. מהם הכלים הבסיסיים אשר נדרש להעניק לחברה במהלך התוכנית. לדוגמה: תנאי רישיון מקלים, הקלות בפעילות הרגולטורית השוטפת, חיבור למערכות תשלומים, התמודדות עם היבטים של מניעת הלבנת הון וכו’.
6. מהם כללי הפעילות הספציפיים אשר נדרש להחיל על החברות במהלך התוכנית בתחומים הרלוונטיים: מניעת הלבנת הון, הגבלות על היקף פעילות וכו’. ניתן גם להתייחס לרגולציה במדינות מקבילות.
7. משך הזמן הרצוי לחברות בתוכנית.
8. מתוך מטרה שהחברות ימשיכו לפעול בישראל גם לאחר תום תקופת התוכנית: כיצד רצוי שחברה תערך לשלב סיום התוכנית וכיצד עליה לפעול בתום התוכנית, בדגש על מעבר ממצב פעילות עם הקלות רגולטוריות, במהלך התוכנית, לתקופה שלאחר התוכנית, אז יצופה מהחברה לעמוד בכל דרישות הרגולציה הישראלית.

המועד האחרון לתגובות הוא 3 בספטמבר 2017. המשרד יהיה ראשי לעשות שימוש בתוכן המסמכים שיוגשו לצורך הקמת התוכנית.