מרכז סייבר בנקאי הוקם והחל לפעול בינואר ביוזמה משותפת של רשות הסייבר הלאומית, משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים, התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי

בכנס של בנק ישראל שנערך ביום שני (20 במארס 2017) הציגה המפקחת על הבנקים ד”ר חדוה בר את מרכז הסייבר הבנקאי החדש שהוקם והחל לפעול בינואר השנה, ביוזמה משותפת של רשות הסייבר הלאומית, משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים, כל התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי.

ד”ר בר אמרה כי “מרכז הסייבר הבנקאי החדש, מהווה ‘קפיצת מדרגה’ משמעותית בהיערכות לעולם הבנקאי-טכנולוגי המשתנה. הפיקוח על הבנקים רתם את הבנקים לשיתוף פעולה עם רשות הסייבר והאוצר בהקמת המרכז, מתוך הבנה שהסיכונים הטכנולוגיים מתעצמים: בנקים וחברות כרטיסי אשראי גדולים ברחבי העולם התמודדו בשנה האחרונה עם אירועי סייבר גדולים, שהובילו בין היתר לזליגת מידע בהיקפים גדולים וניסיונות הונאה ופגיעה בלקוחות רבים, ועלינו להיערך לכך שאירועים כאלו עלולים לקרות גם בישראל”.

לדבריה, למרכז הסייבר הבנקאי מספר מטרות: לצמצם את מספר אירועי הסייבר; לאפשר לבנקים תגובה מהירה  לאירועים שיתרחשו; ולסייע בעת ניהול אירוע לאומי גדול של זליגת מידע, תוך סנכרון בין כל הגורמים המומחים ברמת המדינה.

בכנס הפיקוח על הבנקים נדונו בהרחבה שני תחומים מרכזיים: קידום התחרות בתחומי הבנקאות, והשינויים הטכנולוגיים הגדולים שעוברים על המערכת הבנקאית ולקוחותיה.

המפקחת על הבנקים התייחסה לאחריות של הבנקים להמשיך ולהתקדם בניהול סיכוני הסייבר ולהיות חדשניים גם באימוץ כלים לניהול הסיכונים. בנוסף, היא הדגישה את האחריות המוטלת על לקוחות הבנקים להגביר את המודעות לסיכוני זליגת מידע והונאות באמצעות הרשת ולפעול לצמצומם באמצעות:

• ערנות ואף חשדנות לגבי פניות הנחזות להיות פניות מהבנק, שכן יש פעמים שאותה פניה מהווה ניסיון של גורם עוין לגנוב את פרטי הלקוח ואת כספו;
• קביעת סיסמא מתאימה לחשבון הבנק ואי מסירתה הלאה לאף גורם חיצוני;
• התקנת הגנות על מכשירי הטלפון הניידים, שהיום הם אמצעי מרכזי לכניסה לחשבון הבנק;
• זהירות בשימוש באינטרנט אלחוטי (Wi-Fi);
• בדיקה לעיתים קרובות של חשבון הבנק כדי לוודא שלא בוצעו בו תנועות לא מוכרות;
• חשדנות וזהירות בפתיחת מיילים וקישורים לא מוכרים.

במסגרת הכנס הופיע גם גיל שויד מייסד ומנכ”ל חברת צ’ק פוינט. לדבריו, “העתיד של הגנת הסייבר כבר כאן, והוא מציב בפני המערכת הבנקאית העולמית אתגרים רבים  בפרט בתחום המובייל, מניעת המתקפות המתקדמות וגם הענן. אנחנו רואים שבאופן יחסי למדינות אחרות בעולם, הבנקים בישראל מתגוננים היטב מפני האיומים המתקדמים ביותר הקיימים כיום. יחד עם זאת, בתחום המובייל רק כ- 20 אחוזים מהבנקים בישראל נוקטים את הצעדים הדרושים כדי להבטיח שהמכשירים הניידים, שנמצאים איתנו בכל דקה של היום, לא יהפכו לעקב האכילס של הארגון. בעתיד של הגנת הסייבר, לא מספיק להגן על הרשתות בצורה מסורתית, אלא לאמץ טכנולוגיות הגנה מתקדמות שיגנו על הענן, על המכשירים הניידים של העובדים, ושישאירו את המתקפות מחוץ לארגון”.

בין הדוברים הנוספים בכינוס: פרנק פאלון סגן נשיא אמזון שדיבר על השימוש בפתרון הענן כמאפשר שינויים במערכת הבנקאית, ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי דן ירושלמי בנושא “הזדמנויות באימוץ טכנולוגיות משבשות, ענן ומובייל”, מנכ”ל בנק יהב שאול גלברד, ששיתף באתגרים בהחלפת מערכת ליבה בנקאית ובדרכים להתמודד עימם וראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה ברוך (בוקי) כרמלי, שדיבר על “רגולציה מאפשרת”, המביאה לידי ביטוי את החשיבות של ההגנה על מרחב הסייבר לצד ההכרה בזכויות הגורמים המפוקחים והמשק כולו.