מנכ”ל המרכז לעיוור נתי ביאלסטוק כהן ביקש בכנסת שכבר בשלב ההכנה של הרפורמה החדשה במע’ הבנקאית יידרשו הבנקים להציג מע’ תואמות לנגישות גם למוגבלים

במוצאי שבת, 10.2.2018, פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: “וועדת המדע והטכנולוגיה תדון ביום שלישי הקרוב (13.2.2018) בהצעה ל’דיון מהיר’ בנושא “תוכנית משרד האוצר לרפורמה טכנולוגית במערכת הבנקאית”. ח”כ מנחם אליעזר מוזס שהציע את הדיון כתב על כך: “משרד האוצר ובנק ישראל הכריזו על שלוש רפורמות בעולם הבנקאי, שהטכנולוגיה הינה החלק עיקרי בהם. לתוכנית הקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים יוקצו סך של 200 מיליון שקלים, בכדי ליצור פלטפורמה מעשית לשיתוף מידע בין הבנקים שאמורה בסופו של עניין להנגיש את כלל השירותים הבנקאים הניתנים לכלל לקוחות הבנקים. “בהצהרה אותה נתנו המשרדים עלה כי הרגולטור תומך בקידום בצעדי הטכנולוגיה הבנקאית. לאור חשיבות קידום הטכנולוגיות הקיימות במערכת הבנקאית והשלכתה על ציבור הלקוחות מן הראוי שועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת תקיים דיון מקיף ומעמיק בנושא חשוב זה עם כלל הגורמים הרלבנטיים”.

בדיון שהתקיים היום (13.2) לגבי הרפורמה שמקדמים יחדיו משרד האוצר ובנק ישראל, מנכ”ל המרכז לעיוור נתי ביאלסטוק כהן [לשעבר, יועץ בכיר למנכ”ל משרד התקשורת, כפי דיווחתי כאן על משפט שניהל נגד המשרד] ביקש מנציגי האוצר ובנק ישראל כי כבר בשלב ההכנה של הרפורמה יידרשו הבנקים להציג מערכות תואמות לנגישות גם לבעלי מוגבלויות. לדבריו, “פעמים רבות אנו בשלב הביצוע ואז נאמר שזה כבר מורכב לשלב התאמות למוגבלים. חייבים שכבר בתחילת התהליך תיבנה מערכת עם כלים של נגישות משני הצדדים הן למקבל השירות והן למי שמתפעל אותו, כדי שלא נמצא את עצמנו במצב שיאמרו ‘אנו רוצים להעסיק בעלי מוגבלויות אבל אין לנו איך כי המערכות לא תומכות בכך’ – חייבים שנושא הנגישות יודגש גם לצד התפעולי”.

רכז שכר באגף תקציבים במשרד האוצר כפיר בטט הציג את השינויים שייגרמו לאחר החלת הרפורמה הטכנולוגית במערכת הבנקאית, ובכלל זה מעבר מהיר בין הבנקים שיגביר בהרבה את התחרות. לאחר החלת הרפורמה, לכל חשבון בנק שיעבור אליו הלקוח, יועברו אוטומטית ע”י המערכת כל העברות התשלומים, הוראות קבע, צ’קים והתחייבויות שהיו לו בחשבון קודם. לאחר הקמת המערכת החדשה שתאפשר את כל המידע מחשבונות הבנקים, תוקם מערכת שתציג לכל לקוח את העלויות לחשבונו בכל בנק ותאפשר לו לדעת היכן הכי משתלם לו להתנהל. לדבריו, “בכך שנייצא את כל המידע הבנקאי, נוכל לקבל השוואת מחירים ע”פ צרכי לקוח וככה בנקים יוכלו להתחרות על המאפיינים הספציפיים ואותו לקוח יידע לבחור את הדבר הטוב לו. זה ללא ספק יגביר את התחרותיות ותוזיל עלויות”.

בדיון הועלו עוד חששות מהטמעת המערכת הטכנולוגית של הבנקים והיפגעותן של אוכלוסיות שונות.  דודי בבלי מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמר כי החל מחודש אפריל הקרוב יחוייבו הבנקים לאפשר אימות לקוח גם דרך שיחת טלפון במקום מה שנעשה עד היום רק ב- SMS.

טל הראל מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הוסיפה כי “אין ספק בכל מה שנאמר כאן וברור שישנן אוכלוסיות שהמעבר לעולם טכנולוגי מאוד קשה להן. ולכן אנחנו בבנק ישראל פועלים במגוון דרכים לחינוך דיגטלי-פיננסי אצל אוכלוסיות אלה ומשקיעים בקיום סדנאות ופעילויות שיכשירו אותן להשתמש בכך בצורה מיטבית”.

[הערה: הדברים מבוססים על הודעה לעיתונות על הדיון שפורסמה באתר הכנסת].