מכרז חדש של משרד הבריאות/האגף לבריאות דיגיטלית ומחשוב: מכרז למתן הצעות לפתרונות תומכים לרפואה מותאמת אישית בישראל

הגוף המפרסם: משרד הבריאות/האגף לבריאות דיגיטלית ומחשוב

נושא המכרז: מכרז למתן הצעות לפתרונות תומכים לרפואה מותאמת אישית בישראל, וביניהם סנסורים רפואיים והתנהגותיים, שירותי ריצוף גנומי, פתרונות אנליזה וויזואליזציה ויישומים של רפואה מותאמת אישית [המשרד מודע לשונות בין המוצרים השונים, ולכן קבע אשכולות נפרדים, כאשר כל אשכול עניינו מוצר/ים הנותנים מענה לפעילות בעלת מאפיינים ייעודיים].

מס’ המכרז: 120/2016

תאריך פרסום: 27 בספטמבר 2016

מועד אחרון: 10 בנובמבר 2016

הערות: “המאה ה 21 הביאה איתה אתגר משמעותי בתחום הבריאות, אך גם הזדמנות גדולה. מחד גיסא, מדינות רבות ניצבות בשנים האחרונות בפני אתגרים בריאותיים כבדי משקל הנובעים מהזדקנות האוכלוסייה, ריבוי מחלות כרוניות, ואורח חיים לא בריא הכולל תזונה לקויה ומיעוט פעילות גופנית. זאת ועוד, חרף השקעה העולמית הגבוהה במחקר רפואי, מיליארדי חולים סובלים ממחלות אשר טרם נמצאה דרך אפקטיבית למנוע אותן או לטפל בהן. מציאת מרפא למחלות אלה דורשת הבנה מעמיקה של יחסי הגומלין המורכבים בין גורמים גנטיים, סביבתיים, ביולוגיים והתנהגותיים המשפיעים על התפרצותן והתקדמותן.  מאידך גיסא, מהפיכת המידע יצרה מצב חדש במסגרתו כמויות מידע בריאותי וסביבתי אדירות מיוצרות בכל רגע ורגע, ויוצרות הזדמנות חסרת-תקדים לפריצות דרך רפואיות. השימוש הנרחב בחיישנים ובאמצעים דיגיטליים מייצר בכל יום נתונים בכמות ובאיכות חסרות-תקדים. ניתוח מעמיק ומערכתי של הנתונים הללו עשוי להוביל לתובנות חדשות שיסייעו במציאת תרופות חדשות, באיתור טיפולים מצילי ומאריכי חיים, וגילוי מוקדם של מקרים שעלולים להתפתח לכדי מחלה.

“רפואה מדויקת, Precision Medicine, היא גישה חדשנית למניעה ולטיפול במחלות, המביאה בחשבון את ההבדלים הגנטיים, הביולוגיים, ההתנהגותיים, והסביבתיים בין הפרטים. באמצעות ניתוח מעמיק של נתוני עתק (ביג-דאטה, Big Data), גישה זו מאפשרת להתאים לכל חולה את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורו, וכך לשפר באופן דרמטי את סיכויי הצלחת הטיפול ולהימנע מביצוע טיפולים מיותרים. אף שבשנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה בתחום הרפואה המדויקת, המציאות הרפואית כיום היא שמרבית המטופלים, ומרבית המצבים הרפואיים, מטופלים בשיטות פשטניות יותר המתעלמות מההבדלים הללו. כך, נשים  וגברים, קשישים וצעירים, שמנים ורזים, וחולים בעלי גנום שונה זה מזה – כל אלה עשויים לקבל טיפול זהה המשפיע עליהם באופן שונה, ולעתים מזיק. הסיבה לחסמים שבהם נתקלת הרפואה המדויקת קשורה בין היתר בהיעדר המנגנונים הרגולטורים, הלוגיסטיים והפיסיים שיאפשרו לחולים, לחוקרים ולארגוני בריאות לשתף ביניהם את המידע הנדרש למחקרים מסוג זה, שהוא בעיקרו מחקר עוקבה (cohort research).

(…) המיזם לרפואה מותאמת אישית, המתוכנן בימים אלה במשרד הבריאות, הוא מיזם לאומי שמבקש לגרום לחזון הרפואה המדויקת לקרום עור וגידים בישראל. משרד הבריאות מעוניין ברכישת פיתרונות תומכים אשר יאפשרו למשרד ולשותפיו במערכת הבריאות לממש את המיזם. פיתרונות אלה כוללים סנסורים רפואיים והתנהגותיים, שירותי ריצוף גנומי, פיתרונות אנליזה וויזואליזציה ויישומים של רפואה מותאמת אישית. אף שארבעה אשכולות אלה יוצרים יחד קשת רחבה של פיתרונות טכנולוגיים, שיש בה כדי לתת מענה למגוון רחב של תרחישים, כל ארבעת האשכולות מהווים רכיבים בתוך תפיסה כוללת יותר, ולצורך הפעלתם המשותפת יידרש תהליך תכנון מעמיק שיבוצע ע”י המשרד ושותפיו. זאת ועוד – היות והמשרד אינו מגביל את השימוש בכלים שיירכשו בארבעת האשכולות הללו למיזם לרפואה מותאמת אישית בלבד, ייתכן שייעשה שימוש בחלק מן הכלים גם למטרות נוספות של המשרד, כגון שימוש בריצוף גנומי למטרות אבחון וטיפול, שימוש בסנסורים רפואיים והתנהגותיים לשיפור שיגרת יומם של מטופלים במחלות כרוניות, ועוד”.