מ”י מבקשת להקים בשת”פ עם אוני’ בן-גוריון את “מרכז מחקר לאומי בנגב ליישומי קרימינולוגיה חישובית וסייבר מתקדם לתמיכה בחוק ואכיפתו”

הגוף המפרסם: משטרת ישראל

שם הספק: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באר שבע)

מהות ההתקשרות: הקמת מרכז מחקר בנושא אבטחת מידע/סייבר

היקף כספי מבוקש: 20 מיליון ש”ח

התחלת ההתקשרות: 22 בספטמבר 2016; סיום ההתקשרות: 31 בדצמבר 2020

החלטה: טרום החלטת הועדה; פרסום כוונה להתקשרות עם ספק יחיד

הערות: בבקשת הפטור ממכרז שהוגשה ע”י המטה הארצי (מטא”ר)/האגף לחקירות ולמודיעין נאמר כי “ההתפתחות הטכנולוגית המהירה שאנו עדים לה בשנים האחרונות מחייבת היערכות מתאימה מצד הרשויות הציבוריות בתחום הביטחון והאכיפה על-מנת לעמוד מחד גיסא בקצב השינויים המאתגרים ומאידך גיסא לפעול ביעילות ובאפקטיביות מירבית לצורך פיתוח ושימור הידע הנדרש.

“צורכי השעה והאיומים של העולם המודרני מחייבים את משטרת ישראל להיערכות מתאימה, לצורך מילוי תפקידה על-פי חוק והתמודדות עם הפשיעה המתוחכמת המנצלת את ההתפתחויות הטכנולוגיות למטרותיה. על-מנת לטייב את המענה האכיפתי נשענת המשטרה על שיתופי פעולה משמעותיים עם גופי ביטחון ואכיפה מקבילים ועם מוסדות אקדמיים בעלי ידע וניסיון קודמים בתחום.

“בשל כך גדל בשנים האחרונות הצורך של משטרת ישראל בפיתוח מומחיות וידע בתחום הסייבר וטכנולוגיות ניתוח וכריית מידע לתמיכה בפעילות המשטרה במגוון תחומים. יתרה מכך, משטרת ישראל שואפת לעמוד בחזית המאמץ הלאומי לפיתוח כלי אכיפה בנושא האכיפה והתמודדות עם הפשיעה המתוחכמת מחייבת תמיכה מחקרית בתהליכי אכיפה ומניעה של פשיעה על גווניה, והישענות משמעותית על כלי מחקר מתקדמים בתחום ה- Big Data.

“כמו כן קיים צורך מתמיד בגיוס כוח אדם משכיל ומיומן בעל רקע אקדמי בנושאים אלה כנגזרת ישירה מהתפתחות העולם הטכנולוגי אשר מהווה אתגר עבור משטרת ישראל בהיבטים של פיתוח כלי אכיפה מתקדמים והן בהיבטים של אכיפה ומניעת פשיעה בעולם המקוון”.

בבקשה לפטור ממכרז נאמר כי למשטרה עניין בעיסוק מחקרי בשישה אשכולות תוכן עיקריים:

Smart City <> Smart Police: מנגנוני היתוך מידע ומתודת “המשמרת הבאה” למניעה ולסיכול בדגש על היתכנות ליישום ובחינה מעשית של תוצרי המחקר במסגרת “מעבדה”.

פשיעת סייבר: זיהוי אנומליות ברשת ופיתוח מודלים לתחקור ומניעה.

היתוך מידע: אלגוריתמיקה מתקדמת בעולם התקשורתי: Social network mining and link analysis, מידע מסקנתי מבוסס היתוך,OSINT mining and analysis , שיטות ויזואליזציה לדפוסי פשיעה, התכת נתוני IP.

מניעה וסיכול: ניתוח מגמות פשיעה, ניתוח רשתות חברתיות.

הצפנה ופיענוח: טיפול בהצפנות בעולם ה- Data והטלפונים החכמים (סמרטפונים).

מנגנוני אבטחה ביומטריים.

“כבר כיום מקיימת משטרת ישראל מימשקים נקודתיים מול גופי מחקר שונים בפרוייקטים נקודתיים מול מרכזי מחקר אוניברסיטאיים שונים.

“בשל העובדה שאין כיום גוף אקדמי אחד אשר מחוייב בעבודתו לקדם פרוייקטים ‘משטרתיים’, על-בסיס ידע וניסיונות קודמים והיכרות מעמיקה וחוצה תחומים עם פעילות המשטרה, החליט המפכ”ל על הקמתו של מרכז מחקרי מיוחד של המשטרה. אנו מבקשים להקים מרכז מחקר לאומי של המשטרה ליישומי קרימינולוגיה חישובית וסייבר מתקדמים לתמיכה באכיפת חוק. המרכז ימומן ע”י משטרת ישראל ויפעל עימה בשיתוף פעולה מלא. על-מנת להשיג מטרה זו נדרשת מעורבות וליווי של גוף אקדמי מחקרי מחוייב ובעל ניסיון מוכח בעולם הסייבר, הביטחון והאכיפה, הנמצא בחזית הטכנולוגיה ויישומי בתחומים אלה ובעל ניסיון והיכרות קודמים עם המשטרה ועם גופי ביטחון אחרים, שבידיו ניתן יהיה להפקיד מידע רגיש ו/או סודי ואשר ההתקשרות שלו מול משטרת ישראל תהא על-בסיס רציף ארוך טווח ולא בגין פרוייקט נקודתי”. [ההדגשה – שלי].

בהמשך נאמר כי “לאחר בחינה של מועמדים פוטנציאליים לאור מכלול השיקולים שפורטו לעיל, מצאנו כי אוניברסיטת בן-גוריון היא המוסד האקדמי המתאים ביותר למילוי המשימה”. [ההדגשה – במקור].

בין הנימוקים לבחירה באוניברסיטת בן גוריון מוזכרות החלטות הממשלה המציבות את העיר באר שבע ואת איזור הדרום בקידמת הפיתוח והמחקר בתחום הסייבר והיות האוניברסיטה חלק מה’אקו-סיסטם’ הזה ועובדת היותה “שחקן מפתח” כגוף המאגד בתוכו את הפעילות המחקרית במערכות מידע, מדעי המחשב, הנדסת מערכות ועוד; המרכז לאבטחת הסייבר שהוקם לאחרונה באוניברסיטה במימון מטה הסייבר הלאומי; הקמת מעבדות הסייבר של האוניברסיטה בקריית הסייבר הלאומית (בפיקוחו של המלמ”ב [הממונה על הביטחון במערכת הביטחון] ועוד.