לרגל דיון בוועדת המדע (ב’, 12.12.2016) מפרסם מרכז המחקר והמידע בכנסת את הדו”ח “ניהול מידע וידע בגופי הממשלה – מהלכי מדיניות ודוגמאות ליישום”

לרגל דיון בוועדת המדע שייערך ביום שני (12.12.2016) מפרסם מרכז המחקר והמידע (ממ”מ) בכנסת את הדו”ח “ניהול מידע וידע בגופי הממשלה – מהלכי מדיניות ודוגמאות ליישום”. את הדו”ח של הממ”מ כתבו רועי גולדשמידט ואהוד בקר והוא אושר ע”י יובל וורגן, ראש צוות.

בפתח המסמך נכתב כי “מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא ‘ניהול הידע בשירות המדינה’.  במסמך מוצגים נושאים אלה: רקע קצר בנושא ניהול מידע וידע; החלטות ממשלה רלבנטיות ומידע על פעילות גופי מטה ממשלתיים בהטמעת מערכות מידע בתחום ובמהלכי הסדרה רוחביים בממשלה בנושא ניהול הידע הממשלתי. בנוסף, מוצגות דוגמאות לפעילות גופי ממשלה שונים בנושא. יובהר כי המסמך אינו ממוקד בהיבטי ניהול ארכיוני של רשומות ושימורן, המצוי ככלל תחת ארכיון המדינה”.

המדיניות בדבר ניהול המידע במשרדי הממשלה: בשנת 2005 הוחלט באגף החשב הכללי שבמשרד האוצר על הקמת מערכת ‘סביבת עבודה רוחבית’ (סע”ר) אשר נועדה לספק למשרדי הממשלה השונים סביבת עבודה ממוחשבת אחידה וקלה לתפעול לצורך ניהול מסמכים, ניהול תהליכי עבודה וניהול רשומות. דו”ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה סקר בהרחבה את נושא ניהול הרשומות בממשלה, תוך התמקדות בהקמתה והטמעתה של מערכת סע”ר. מהדו”ח עולה כי אין בממשלה גורם מרכזי אחד שמנהל את כלל ההיבטים הקשורים להטמעת המערכת במשרדי הממשלה ואין פיקוח הדוק שיעודד מחויבות של המשרדים עצמם לאימוץ המערכת ולהטמעתה.

ניהול הידע – בדצמבר 2011 קיבלה הממשלה החלטה, בהמשך לדו”ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (וועדת טרכטנברג) על הקמת ועדה לגיבוש תכנית מפורטת לביצוע רפורמה בניהול ופיתוח ההון האנושי בשירות המדינה. דו”ח ועדת הרפורמה, שפורסם ואומץ בהחלטת ממשלה ביוני 2013 , זיהה את ניהול הידע האנושי כנושא בעל חשיבות רבה שכמעט לא הייתה כלפיו מודעות בשירות המדינה, וכל פעילות שהתקיימה בנושא במשרדי הממשלה החלה כיוזמה מקומית וללא הנחייה מרכזית והסדרה. לפי הדו”ח, אחד מיעדי הרפורמה הוא שניהול הידע האנושי יהיה חלק בלתי נפרד מתחומי האחריות המקצועיים של נציבות שירות המדינה. הדו”ח הוביל להקמת אגף תורה, מחקר וניהול ידע במטה הרפורמה שבנציבות שירות המדינה.ה.

עורכי הדו”ח אומרים כי “נראה כי התפיסה של ניהול ידע שאיננו ממוקד בתיעוד או ביישום ספציפי אלא כראייה מערכתית כוללת, מצויה עדיין בראשית דרכה והטמעתה במשרדי הממשלה”.

“שני גופי המטה המרכזיים שפעילותם נוגעת כיום במדיניות ממשלתית בתחום ניהול המידע והידע הם נציבות שירות המדינה – אגף תורה, מחקר וניהול ידע, ורשות התקשוב הממשלתי. מתשובות גופים אלה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בדיון שהתקיים במאי 2016 בראשות המשנה למנכ”ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות נציבות שירות המדינה, רשות התקשוב הממשלתי ואגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, סוכם כי קיים צורך ברור בהתוויית מדיניות ממשלתית לנושא ניהול המידע והידע בממשלה, ולצורך כך יפעל צוות בין-משרדי בנושא בהובלת הנציבות. כמו כן, לקראת סוף שנת 2016 קיבלה הנציבות את האחריות להוות מוביל עסקי לטיפול בנושא המסמכים והמידע אשר אינם מנוהלים כראוי במשרדי הממשלה השונים, וזאת בעקבות דו”ח מבקר המדינה בנושא”.

“נציגי נציבות שירות המדינה ורשות התקשוב הממשלתי אומרים כי חסם עיקרי לקידום הטמעת מדיניות ממשלתית בתחומי ניהול המידע והידע הוא מחסור בכוח אדם ייעודי לעיסוק בנושא”.

לדברי רשות התקשוב הממשלתי, פרוייקט סביבת עבודה רוחבית (סע”ר) פרוס כיום ב-24 משרדי ממשלה ופעיל נכון להיום אצל כ- 1,700 עובדי ממשלה. הפרוייקט צפוי להיפרס בעוד משרדים במהלך 2017 וכן היקף המשתמשים במשרדים הקיימים צפוי לגדול בצורה משמעותית.

תקן לניהול ידע – ארגונים בישראל המעוניינים לקדם את ניהול הידע בתוכם יכולים לפנות לתקן הישראלי למערכת ניהול ידע (ת”י 25006: מערכת ניהול ידע) שפורסם בסוף שנת 2011. תקן זה קובע דרישות למערכות ניהול ידע בארגונים ודן בהקמה ובתחזוקה של מערכות ניהול ידע, בהנחלת תרבות של ניהול ידע ושיתופו, בפתרונות לניהול הידע ובאופן מדידת הידע בארגונים (עסקייםף פרטיים או ציבוריים). יש להדגיש כי עמידה בתקן  שכזה אינה נדרשת ממשרדי הממשלה וכי ניתן לקיים מערכות ניהול ידע באופן מיטבי ולעמוד בדרישות התקן גם ללא הכרה רשמית בעמידה בתקן.

■ פורסם לראשונה בחלון המבזקים באתר זה בתאריך  11.12.2016 בשעה 17:14

■ עדכון: 12.12.2016 בשעה 07:40