לשכת עוה”ד: ‘יש לקדם חקיקה שתגשר על הפער הניכר שנפער בין ההתקדמות הטכנולוגית לבין החקיקה הקיימת ותיתן מענה לאתגרים שמציבים האינטרנט והסמרטפונים לזכות לפרטיות’

ביום שלישי (19.7.2016) תתקיים בכנסת ישיבה משותפת של וועדת החוקה, חוק ומשפט ושל וועדת המדע והטכנולוגיה בנושא “הגנת הפרטיות באינטרנט ובטלפונים החכמים“. כמו כן יתקיים דיון בהצעות לדיון מהיר של ארבעה חברי כנסת בנושא ‘פגיעה חמורה בפרטיות שגורמת הרשת החברתית פייסבוק למשתמשיה‘.

לקראת הדיון הגיש עו”ד דן חי יו”ר ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין מסמך לראשי שתי הוועדות חה”כ ניסן סלומינסקי יו”ר ועדת חוקה חוק ומשפט וחה”כ אורי מקלב יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה: “יש לקדם חקיקה אשר תגשר על הפער הניכר שנפער בין ההתקדמות הטכנולוגית לבין החקיקה הקיימת ותיתן מענה לאתגרים שמציבים רשת האינטרנט והטלפונים החכמים לזכות לפרטיות”.

“דומה כי אין חולק שהזכות לפרטיות ‘היא מהחשובות שבזכויות האדם, כפי שהיטיב לבטא זאת הנשיא אהרון ברק. היא אף זכות חוקתית, כפי שנקבע הדבר בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אל מול הזכות לפרטיות ניצבים איומים רבים, אשר התרבו לאין שיעור עם תאוצת השימוש בתקשורת אינטרנטית (הן שימוש אקטיבי והן מעקב פסיבי בתקשורת בין מכשירים שונים), ובמיוחד עם טלפונים חכמים והתממשקותם המלאה, בכל עת, עם כל פעילות אפשרית המבוצעת בידי אדם.

“מאז ומתמיד התקשה המחוקק להדביק את קצב ההתקדמות הטכנולוגית, אולם דומה כי תאוצת הקידמה הטכנולוגית יצרה פער בלתי נסבל אשר אף פרשנויות פתלתלות ויצירתיות מאד של חוקים מיושנים, בידי בתי המשפט, אינה מסוגלת להדביק; עת שהמחוקק נרעש מאחורי המקלדת אך שותק בפעולותיו בשטח. היטיב לתאר זאת אך לאחרונה המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, באחת הפרשות: ‘…המשפט רודף אחר ההתקדמות הטכנולוגית והבעיות המשפטיות שהיא מציבה, רודף ואינו משיג’.

“אך המשמעות של כך אינה ויתור מראש על המערכה, אלא ניסיון לגשר בחקיקה עדכנית, עד כמה שאפשר, בין ההתקדמות הטכנולוגית לבין כלים יצירתיים שהמשפט יכול להעמיד כדי להתמודד עימה, בהתווית עקרונות מנחים וחיזוי של תופעות ומגמות צפויות.

“ההתמודדות עם המציאות הטכנולוגית או מול הזכות לפרטיות צריכה להתבטא, בראש ובראשונה, בעדכון חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981 בהתאם למציאות האינטרנטית, כמו גם השימושים והאפשרויות שתקשורת בין מכשירים, ובפרט הטלפונים החכמים, פותחים לידי המשתמש בהם. זאת לצד חקיקה שתהא רלבנטית לא רק לנושא הפרטיות, אלא גם לבעיות אחרות העולות ברשת, כגון הוצאת דיבתו ופגיעה בשמו הטוב של אדם או בקניין הרוחני שלו”.

לדברי עו”ד דן חי יש להתייחס בחקיקה לשבע הנקודות הבאות:

■ היקף האחריות של אתר אינטרנט לפרסומים המבוצעים אצלו באתר, הן פרסומים יזומים על-ידו והן תוכן שהוא מאפשר לגולשים להעלות (טוקבקים, בלוגים, דיונים בפורומים שונים).

■ אחריות בעלי תפקידים באתרים השונים.

■ קביעת אחריותם של אתרים לפרטיות הגולש, התנאים שיכול אתר לכלול בתקנון האתר, הפרטים שחובה עליו לפרט ולכלול בתקנון האתר ובמדיניות פרטיות סדורה בו, והדרכים בהן לא יוכל לפגוע בפרטיות הגולש.

■ קביעת אחריות על מפיץ תכנים פוגעניים בטלפון החכם (באמצעות תוכנות ואפליקציות) ובאתרים ורשתות חברתיות ברשת האינטרנט.

■ האפשרות לאתר פרטי גולש אנונימי (קביעת תנאים לקבלת כתובת ה-IP שלו מהאתר הרלבנטי ומספק האינטרנט).

■ האפשרות לעתור להסרת פרסומים באינטרנט בנוהל מהיר ויעיל המתאים למסגרת האינטרנטית.

■ הזכות להישכח.

בדיון בכנסת ישתתף גם פרופ’ מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.