וועדת המדע החלה לדון בהצע”ח “מימשל זמין” המבקשת לפרסם ולהנגיש לציבור הרחב כתובות מייל של עובדי ציבור

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה ביום שלישי (7.3.2017)  דיון ראשון במסגרת הכנת הצעת חוק ‘מימשל זמין’ לקריאה ראשונה.

ביוני 2016 פירסמתי כאן באתר את ידיעה לפיה יו”ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין וסגני היו”ר אישרו ב- 20.6.2016 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/3073/20) של חברי הכנסת מרב מיכאלי, רועי פולקמן, דוד ביטן, אורי מקלב ושולי מועלם-רפאלי.

בדברי ההסבר להצעת חוק מימשל זמין, התשע”ו – 2016 נאמר כי “באתרי האינטרנט של גופים ציבוריים רבים לא מופיעים פרטי יצירת קשר של העובדים השונים. דבר זה מקשה על הציבור בבואו לפנות אליהם לצורך קבלת מענה לפניותיו. היעדר הנחיות ברורות בסוגיה זו, מוביל לשוני רב בין גופים הציבוריים השונים באופן הפרסום של הפרטים ומשכך לפערים גדולים בזמינות ביניהם. ישנו צורך להנגיש את היכולת ליצור קשר עם עובדי הציבור בתחום אחריותם ופעילותם.

“לפיכך, מוצע כי גופים ציבוריים המנויים בתוספת להצעת החוק יהיו חייבים לפרסם בכל אחד מפרסומיהם הרשמיים, לרבות באתרי האינטרנט שלהם, כתובת דואר אלקטרוני עדכנית של עובדי המשרד או מספר טלפון של העובד או מי מטעמו.

“כך ניתן יהיה להנגיש את השירות הציבורי לאזרח ולהגביר את אמון הציבור בגופים הציבוריים המנויים בחוק זה”.

בחוק עצמו נאמר כי “חוק זה נועד להבטיח את זמינות ונגישות עובדי הציבור במשרדי הממשלה ובגופים ציבוריים לכלל הציבור” והוא מתייחס ל”כתובת דואר אלקטרוני של עובדי הגוף שבאמצעותה ניתן לפנות לגוף ולעובדיו, להגיש להם פניות או להעביר להם מסמכים ולמספר טלפון המוביל למענה אנושי של העובד או מי מטעמו”.

שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של גופים נוספים שיידרשו לפרסם פרטי יצירת קשר. תחילתו של חוק זה, אם יאושר, אמורה להיות בתוך תשעים ימים מיום פרסומו.

מדובר במשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; בלשכת נשיא המדינה; במינהל הכנסת; במבקר המדינה ועובדי משרדו; בתי-המשפט, בתי-דין, לשכות הוצאה לפועל וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על-פי דין, למעט בהליכים משפטיים; ברשות מקומית, לרבות מועצה מקומית ומועצה אזורית; בתאגיד מקומי כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ”ב – 1992; במוסד רפואי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940; בגוף או תאגיד שהוקם בחוק; בגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי”ח – 1958 [נוסח משולב]; בעוסקים המנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981.

בנובמבר 2016 פירסמתי ידיעה באתר לפיה “וועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב (27.11.2016) בהצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת לפני מספר חודשים: הצעת חוק מימשל זמין”.

יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב [אף הוא מבין החתומים על הצעת החוק] אמר בדיון השבוע כי “חשבנו שראוי בטרם יסתיים המושב להשקיע זמן בהצעת החוק שמאפשרת לאזרחים ולכל מי שבא במגע עם משרדי ממשלה וגופים נלווים, להגיע לאותם פקידים אחראים ולתקשר איתם. כחבר כנסת וותיק נאלצתי לפתח טכניקות ליצירת קשר ולהשגת אותם פקידים אלמוניים. כשיש צורך אני פונה למנכ”ל המשרד הרלוונטי אבל לאזרח הקטן אין את האפשרות הזו, ואת זה בא החוק הזה לתקן, מתוך חשיבה שיש לתת שירות לכל אזרח”.

ח”כ דוד ביטן מיזמי הצעת החוק אמר כי “המטרה היא שיהיה ניתן להגיע לפקידי הציבור ועובדי הממשלה באופן נגיש ולא באמצעות מחלקות לפניות הציבור שהן המחסום הגדול ביותר היום. אני בעד קשר ישיר ואישי, באמצעות מיילים. החוק ברור, ניתן להעביר אותו בשבוע הבא בקריאה ראשונה ובשבוע האחרון של המליאה בקריאה שנייה ושלישית”.

יאיר פראנק ראש רשות התקשוב הממשלתי ביקש בפתיחת דבריו לשנות את שם החוק כיוון ש’מימשל זמין’ הוא שמה של יחידה ברשות התקשוב ושם זה הפך כבר ל’מותג’. הוא אמר עוד בדיון כי מתעוררים מספר קשיים לנוכח הצעת החוק לרבות אפשרות שאנשים יפנו לגורם ממשלתי לא מתאים ואז הם עלולים לקבל תשובות שאינן מוסמכות. כחלופה הוא הציע לקבוע ‘הסכם רמת שירות’ [Service Level Agreement, SLA] בתוך כמה זמן צריכה פנייה של אזרח לגורם הממשלתי צריכה להיענות החל ממשלוח אישור קבלה ראשוני, אוטומטי, שהפנייה התקבלה והיא תטופל.

עו”ד מיכל אברהם יועצת חקיקה במשרד המשפטים הציגה קשיים העלולים להיגרם כתוצאה מהצעת החוק והיא הציעה לפרסם דרכי התקשרות עם היחידות השונות בכל משרד וכן לתקן את תקנות חופש המידע שכיום מחייבות פרסום פרטי התקשרות עם כל משרד ומשרד.

בתום הדיון הוחלט כי הצדדים ייועצו ויגיעו לתיקונים מוסכמים להצעת החוק, וזאת במטרה לקדם את הצעת החקיקה בשבוע הבא.