העליון דחה בקשת רשות ערעור של ידיעות אינטרנט בנושא קניין רוחני

בית-המשפט העליון דחה ב- 7.1.2018 בקשת רשות ערעור [רע”א 8545/17] של ידיעות אינטרנט בנושא קניין רוחני.

כבוד השופט מנחם (מני) מזוז כתב בין היתר בפסק דינו כי מדובר בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.10.2017 [עש”א 6860-01-17], במסגרתו התקבל ערעור המשיבה, חברת ה.א.ב. טריידינג בע”מ, על החלטת הפוסקת בקניין רוחני מיום 7.12.2016.

■ “המבקשת, מפעילת האתר המכוון Ynet, רכשה את אתר האינטרנט BigDeal.co.il, העוסק במשלוח מידע בתחומים צרכניים ומספק קופונים והנחות ללקוחותיו, והגישה בקשה לרישום סימן מסחר מס’ 2345885 (סימן שירות). סימן המסחר שהתבקש לרישום כלל את צירוף המילים Big Deal כשמעליו באותיות קטנות Ynet ומתחתיו באותיות קטנות גם כן, ‘אתר המבצעים של המדינה’. הבקשה התקבלה לרישום ביום 19.5.2013 תחת סוג 35 עבור ‘קידום מוצרים של אחרים, דהיינו, אספקת קופונים, הנחות ושוברים למוצרים של אחרים; הנכללים בסוג 35′.

■ “המשיבה, מפעילת רשת חנויות למכירה קמעונאית תחת סימן המסחר Big Deal, הגישה התנגדות לבקשה בטענה כי היא בעלת סימן מסחר מס’ 131862 BIG DEAL (לא מעוצב) הרשום בסוג 35 עבור ‘חנות למכירת צעצועים, כלי מטבח, כלים חד פעמיים, כלי בית, ביגוד לילדים, ספרים וספרי ציוד; הנכללת בסוג 35’, וזאת החל מיום 2.9.2003. לטענתה, הסימן שרישומו התבקש דומה עד כדי הטעיה לסימן שלה, והשימוש בו עלול להטעות את ציבור הצרכנים, ואף הטעה כבר בפועל לסבור כי יש קשר בין המשיבה או שירותיה לבין השירותים שניתנים על ידי המבקשת.

■ ”מנגד, הצביעה המבקשת על שיהוי בו לוקה התנגדות המשיבה, וטענה כי השקיעה משאבים רבים באתר המקוון, שעלה למרחבי הרשת בשנת 2010, בשעה שלא הייתה מודעת לסימן המסחר של המשיבה. בהמלצת רשם סימני המסחר, פנתה המבקשת למשיבה בחודש מרץ 2013 בבקשה לקבל את הסכמתה לרישום, אך המשיבה בחרה שלא להגיב עד חודש אוגוסט אותה שנה, שרק אז הביעה התנגדותה. לגופם של דברים, טענה המבקשת כי אין להתיר למשיבה לנכס לעצמה את הביטוי Big Deal, במיוחד לאור העובדה שמדובר בביטוי נפוץ בארץ ובעולם; כי אין היא מעוניינת להיבנות מהמוניטין של המשיבה; וכי סוג הסחורות והשירותים עליהם חל סימן המסחר שלה שונה מזה של המשיבה, וכך גם קהל הצרכנים.

■ בהחלטה מיום 7.12.2016, דחתה הפוסקת בקניין רוחני את התנגדות המשיבה. בעקבות זאת הגישה המשיבה לבית-המשפט המחוזי ערעור על החלטת הפוסקת בקניין רוחני. המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי “סימנה המסחרי של המשיבה אמנם אינו סימן מסחר מוכר היטב, ברם סימנה המסחרי של המבקשת דומה לו באופן העלול להטעות את הציבור ולפיכך יש לבטל את רישומו”.

* בהחלטתו כותב כבוד השופט מזוז כי “לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבה ובהחלטות שניתנו על ידי הערכאות הקודמות הגעתי למסקנה כי דין הבקשה  להידחות”.  בנימוקים הוא אומר בין היתר כי “… כמו בית משפט קמא, גם אני מוצא קושי במתן הגנה קניינית רחבה לסימן המסחר הכולל את צמד המילים ‘ביג דיל’, במנותק מעיצובו … בענייננו הכרעתו של בית-משפט קמא לא ניתנה כאמור אך על יסוד ההגנה הרחבה של סימן מסחר שאינו מעוצב, אלא על יסוד סכנת ההטעיה הנובעת מהדמיון הקונקרטי בין הסימנים שבהם עושים הצדדים שימוש הלכה למעשה. ואכן עיון בשני סימני המסחר, זה לצד זה, מעלה דמיון מובהק העלול להטעות. ולענין זה אין טוב ממראה עיניים”. וכאן מציג השופט ויזואלית בפסק הדין את שני הסימנים: זה של ידיעות אינטרנט וזה של חברת ה.א.ב. טריידינג. הוא חייב את ידיעות אינטרנט בתשלום של 3,000 ₪ לנתבעת.