המשרד לירושלים והתפוצות מבקש להתקשר בפטור ממכרז עם הספרייה הלאומית כספק יחיד לצורך ביצוע מיזמי דיגיטציה של נכסי מורשת בלתי מוחשית ובניית תשתית טכנולוגית להגברת הנגישות הציבורית לחומרי מורשת באינטרנט [היקף כספי 50 מיליון ₪ לחמש שנים]

הגוף המפרסם: המשרד לירושלים והתפוצות/אגף מורשת

תקנה: 3 (29)

שם הספק: הספרייה הלאומית של ישראל

מהות ההתקשרות: ביצוע מיזמי דיגיטציה של נכסי מורשת בלתי מוחשית ובניית תשתית טכנולוגית להגברת הנגישות הציבורית לחומרי מורשת באינטרנט

היקף ההתקשרות המבוקש: 50 מיליון ₪ לחמש שנים  

התחלת ההתקשרות: 1 באוקטובר 2017; סיום ההתקשרות: 2 באוקטובר 2022

החלטה: טרום החלטת הועדה; פרסום כוונה להתקשרות עם ספק יחיד

הערות: בבקשה לפטור ממכרז נאמר כי “אגף מורשת במשרד ירושלים ומורשת אמון על שיקום והעצמת תשתיות המורשת הלאומית, באמצעות השקעה ממשלתית בשיקום ושימור נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים, המביאים לידי ביטוי את המורשת בכל חלקי הארץ ובמגוון תחומים. תפקידי האגף, כפי שנקבעו בהחלטת ממשלה מס’ 1412 בעניין העצמת תשתיות המורשת הלאומית, הינם, בין היתר, לפעול ‘לאצירת תכנים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית והנגשתם לציבור, לרבות באמצעות המרתם לפורמט דיגיטלי’.

“כדי לממש תפקיד זה, האגף מעוניין לקדם השקעה ממשלתית במיזמים שמטרתם להציל, לשמר ולהנגיש לציבור את אוצרות תרבות הרוח היהודית והישראלית, ובכלל זה, כתבי יד יהודיים, ספרי דפוס עבריים ראשונים, ארכיונים, אוספי מוסיקה עברית, מוסיקה יהודית אתנוגרפית, פיוט, אוספי תרבות חזותית (אדריכלות, תיאטרון, מחול ועיצוב) ואוספי תרבות ישראלית חומרית (“ישראליאנה”).

“כמו כן, האגף מעוניין לקדם השקעה ממשלתית במיזם טכנולוגי שעיקרו בניית תשתית טכנולוגית אחודה וכלי חיפוש חכם אחוד שיאגם משאבים שונים של המורשת התרבותית הישראלית, באופן אשר יגביר בצורה ניכרת את הנגישות הציבורית לחומרי המורשת הרבים הפזורים באתרי אינטרנט שונים.

“בהתאם לחזון האגף ולתפיסתו המקצועית, יש לייצר ולהקים תשתית אחידה, יציבה ובת קיימא לשימור מורשת בלתי מוחשית לאורך זמן. על תשתית זו לאפשר חיפוש ואיתור אחידים במגוון הרב של החומרים, ובדרך זו להגביר את נגישות הקהל הרחב לחומרי המורשת.

“על-מנת להגשים חזון זה של האגף ולבצע את המיזמים שתוארו לעיל, נחוץ ריכוז הפעולות בידי גוף יחיד, ולא נכון יהיה לפצלן בידי מספר גופים. כן נדרש כי גוף זה יהיה גוף ציבורי-לאומי, אשר יש לו מחויבות כלפי הציבור לאיסוף, שימור והנגשה של חומרים מסוג זה לאורך זמן; בנוסף, על הגוף להיות בעל יכולות ארגוניות מקצועיות וטכנולוגיות, אשר יש בהן לתת מענה לצרכי האגף, כאמור לעיל.

“האגף התייעץ עם הגורמים הרלבנטיים לתחום, ואף בחן את האפשרות לבצע את המיזמים האמורים באמצעות שני הארכיונים הלאומיים הארציים הנוספים – גנזך המדינה והארכיון הציוני המרכזי, אולם הובהר שהנושא אינו בסדרי העדיפויות של מוסדות אלה, וכי אין להם את היכולת הטכנולוגית והפניות הנדרשת לביצוע הפרויקט או את היכולת להתחייב לשימור תוצריו לאורך זמן. כמו כן, נבדקה האפשרות לבצע את המיזמים באמצעות ארכיון יד ושם, שאף הוא מוסד לאומי, אולם הובהר שעל אף שיש למוסד זה יכולת טכנולוגית מתאימה, אין באפשרותו להתחייב לביצוע המיזמים בפרק זמן מוגדר ומיידי, לאור מחויבותו הראשונית לדיגיטציה של חומרי ארכיון יד ושם.

“בהתאם לבדיקות אלה, ולאור הניסיון שצבר האגף במסגרת שלב א’ של פרויקט שימור המורשת הבלתי מוחשית, הגיע הגורם המקצועי למסקנה כי אין עוד גוף לאומי מלבד הספרייה הלאומית שביכולתו לרכז ולבצע את כלל המיזמים האמורים, תוך שמירה על הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר בתחום ויחד עם מחויבות לשימור התוצרים הדיגיטליים והנגשתם לציבור לאורך זמן, כפי שיפורט להלן:

• חוק הספרייה הלאומית, התשס”ח – 2007, מסדיר את מעמדה המיוחד של הספרייה הלאומית כתאגיד מיוחד שלמדינה חלק מהמניות בו, וקובע שהספרייה הינה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה. כמו כן קובע החוק כי מטרותיה של הספרייה הלאומית הן איסוף, שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות ידע, מורשת ותרבות, והבטחת נגישות לאוספי הספרייה, לרבות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. כפועל יוצא, הספרייה הלאומית הינה הגוף הלאומי המבוקר היחיד המחויב עפ”י חוק לשימור דיגיטלי של אוצרות מורשת. רק באמצעות התקשרות איתה מבטיחה מדינת ישראל הלכה למעשה שימור דיגיטלי ארוך טווח של כלל החומרים שייאצרו בספריה הלאומית במסגרת המיזמים הנדונים.
• בשנים האחרונות עוברת הספרייה הלאומית תהליך התחדשות מקיף, שציר מרכזי בו הוא הפיכתה לספרייה עדכנית של המאה ה- 21 באמצעות השקעה בתחום הדיגיטלי. במסגרת זו השקיעה הספרייה הלאומית בתשתית טכנולוגית מקיפה והיא בונה בהתמדה אוספים דיגיטליים נרחבים, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות וארגונים בארץ ובעולם, ובכך מאפשרת גישה פתוחה לתכנים שלא היו נגישים בעבר. למיטב ידיעתנו, נסיון זה של הספרייה הלאומית בביצוע פרוייקטים רחבי היקף לדיגיטציה של אוספים וחומרים ארכיוניים הינו ייחודי ואין עוד גוף בעל היכולת הטכנולוגית והניסיון המעשי, המסוגל לבצע את כלל היוזמות הנדונות במקביל.
• הספרייה הינה הגוף הגדול והמשמעותי ביותר בישראל בנושא אוספים וארכיונים, ובעלת קשרים ענפים עם מוסדות מקבילים ובינלאומיים, ובראשם הספרייה הלאומית הבריטית ופורום Minerva לדיגיטציה של מורשת תרבותית. כל אלה מבטיחים את יכולתה של הספרייה לבצע את הפרוייקטים שבנדון ברמה המקצועית הגבוהה ביותר ותוך התאמה לסטנדרטים בינלאומיים.
• הספרייה הלאומית הינה בעלת תשתיות המחשוב והקטלוג הנדרשות לביצוע המיזמים האמורים, וביכולתה להעמיד חלק מתשתיות כוח האדם והמחשוב הקיימים שלה למטרה זו.

יצוין, כי יכולותיה הקיימות של הספרייה הלאומית צפויות להביא לצמצום משמעותי בעלויות הפרוייקט.