הממשלה תצביע בראשון (15.1.2017) על הצעת החלטה בנושא תוכנית לאומית לתחבורה חכמה לשנים 2017-2021 בהיקף 238 מיליון ש”ח

שרי ממשלת ישראל יצביעו ביום בראשון (15.1.2017) על הצעת החלטה בנושא תוכנית לאומית לתחבורה חכמה. הצעת ההחלטה הוגשה ע”י ראש הממשלה בנימין נתניהו וע”י שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ”ץ.

בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נאמר בין היתר כי “תעשיית התחבורה ידועה כתעשייה שמרנית ביותר. צורת הרכבים, דרך הפעלתם והאנרגיה שבה הם משתמשים נותרו בבסיסם כמאה שנה.

“בתקופה האחרונה, ועוד יותר בשנים הקרובות צפוי עולם התחבורה לעבור שינויים דרמטיים. בזכות התקדמות טכנולוגית, פיתוחים ומגמות חדשניות כמו מערכות חישה, אינטיליגנציה מלאכותית [בינה מלאכותית], אלקטרו אופטיקה, מזעור, איסוף וניתוח נתוני ענק [ביג דאטה, Big Data], המחשב האישי והטלפון החכם, עובר עולם התחבורה לעולם של ‘תחבורה חכמה’.

“לאור ייחודה של ישראל כאומה חדשנים, והיתרון היחסי שיש לה בטכנולוגיות האמורות, ניצבת מדינת ישראל בנקודת פריצה להוביל את השינוי העולמי ולהתבסס כמעצמה בתחום.

“הזדמנות זו תאפשר גם הנחת סד יציב להטמעה מקומית של טכנולוגיות תחבורתיות הנושאות בחובן יתרונות למשק כולו.

“שוק התחבורה העולמי צפוי להגיע לשווי של כ- 30 טריליון אירו עד שנת 2030 עם היקף רווחים של כחצי טריליון אירו. למשק הישראלי פוטנציאל משמעותי לחדור לשוק זה. הדבר יתבטא לא רק בנתח שוק ובתרומה ישירה לתעשייה ולייצוא, אלא גם בזליגת ידע והכשרת כוח אדם לתחומים נוספים  המשיקים לתחום”.

(…) העלויות החיצוניות השליליות למשק הנובעות בעיקר מגודש בכבישים, זיהום אוויר ותאונות דרכים. עפ”י הערכות משרדי התחבורה, האוצר והגנת הסביבה, עלות זו הגיעה לסך של כ- 35 מיליארד ₪ לשנה בשנת 2012 ורק הולכת ועולה. כיום, תחבורה מהווה את ההוצאה השנייה בגודלה למשק בית בישראל ועומדת על כ- 1,900 ₪ לחודש. סך ההוצאה השנתית הינה כ- 55 מיליארד ₪ למשקי-הבית בישראל” [ההדגשה – שלי].

ארבע מגמות עיקריות שמניעות את השינוי בתחום התחבורה ומרכיבות, בין היתר, את ‘מהפיכת התחבורה החכמה’:

  1. כלי רכב מקושרים – כלי רכב אשר מתקשרים עם הסביבה וזה עם זה. השפעת כלי רכב אלה כוללת העלאת קיבולת נתיב, צמצום תאונות דרכים, הקטנת צריכת דלק ועוד.
  2. כלי רכב אוטונומיים – כלי רכב שנוסעים ללא עזרת נהג אנושי. לכלי רכב אוטונומיים צפויות השפעות על מודל ההפעלה של כלי הרכב, זמן ניצול המשאב, קיבולת נתיב, שטחי חנייה והוזלת עלות הניידות.
  3. תחבורה שיתופית – בהמשך לכלכלה השיתופית, גם בתחבורה יש מגמה של שיתוף במשאבים ע”י מספר צרכנים.
  4. הנעה חשמלית – כלי רכב ונעים ע”י מנוע חשמלי ואינם פולטים גזי פליטה לאוויר מכלי הרכב.

בין היתר קוראת הצעת ההחלטה להקים וועדת היגוי בראשות מנכ”ל משרד ראש הממשלה ומנכ”לית משרד התחבורה ובהשתתפות נציג מינהלת תחליפי נפט, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, נציג המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נציג הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית וסמנכ”ל בכיר תנועה במשרד התחבורה.

הוועדה תקדם ביצוע תוכנית כוללת לשנים 2017-2021 – התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה – ושתכלול בין היתר את הצעדים הבאים:

+ קידום הקמת מרכז ניסויים לרכב אוטונומי תוצר תחבורה ציבורית.

+ איתור, יצירה והנגשת תשתיות מידע הנדרשות למו”פ  ולצמיחת תעשיית התחבורה החכמה בישראל.

+ קידום שת”פ אקדמי מקצועי בתחום התחבורה החכמה.

+ קידום ניסויי שטח  ופרוייקטי חלוץ (‘פיילוטים’) של טכנולוגיות ותפיסות הפעלה חכמות במערך התחבורה.

+ גיבוש וקידם הצעדים הכרוכים בניסוי, הפעלה ומתן שירותי תחבורה חכמה, תחבורה שיתופית ושימוש באמצעים כלכליים משלימים לקידום מטרות ההחלטה.

עוד מוצע להרחיב את פעילות מינהלת תחליפי נפט במשרד ראש הממשלה לתחום התחבורה החכמה ולשנות שם המינהלת ל”התכונית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה”.

תקציב: עבור התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה יוקצה בשנים 2017-2012 סכום כולל של 238 מיליון ₪. 5 מיליון ₪ בשנה מתוך תקציב זה יגיעו מתקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית.