היום התקיימה בכנסת ישיבה משותפת של ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנה בסייבר ושל וועדת המדע והטכ’ בנושא “הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות”

היום (12.6.2017) התקיימה ישיבה משותפת של ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון להגנה בסייבר (בראשות ח”כ ענת ברקו) ושל וועדת המדע והטכנולוגיה (בראשות ח”כ אורי מקלב) בנושא “הפצת מידע כוזב ותקיפות סייבר לשם השפעה על מערכות בחירות”.

בישיבה הוצג מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע (ממ”מ) של הכנסת שהוכן ע”י רועי גולדשמידט ואושר ע”י יובל וורגן ראש הצוות. “המסמך … מציג רקע קצר על רשת האינטרנט והדמוקרטיזציה של השיח הציבורי שיוחסה לה; על השימוש בלוחמת סייבר — גניבה, הפצה ושיבוש מידע; על הפצה של מידע כוזב ועל השימוש של גורמים שונים, לרבות מדינות, בכלים משולבים כולל שימוש במדיה מסורתית ודיגיטלית,  ובתקיפות סייבר במטרה להשפיע על תודעתם של האזרחים, ובפרט לשם השפעה על מערכות בחירות מחוץ למדינתם”.

לדברי המסמך,  “… למרות הנטייה לדבר על תפוצתן של ידיעות ברשת בעיקר במונחי מידת ה’ויראליות’  שלהן,  מתגלות לאחרונה עדויות שונות המצביעות גם על ידיים מכוונות המשפיעות על התוכן המופץ בדרכים שונות,  בהן:  יצירתן של ידיעות שקריות, הפצה שלהן באמצעות ישויות פיקטיביות מרובות הנשלטות על ידי מעט גורמים,  ערבוב מכוון של מסמכים אמיתיים ופיקטיביים,  אמת ובדיה, והכוונה של עיתונאים ושל הציבור אל המידע“.

“פרקטיקות של ניסיון של מדינות זרות לעצב את התודעה של הציבור במדינה אחרת ולהשפיע על החלטות שלו בנושאים שונים שעל סדר היום אינן תופעה חדשה וישנן עדויות שונות על שימוש בפרקטיקות דומות מזה שנים רבות. עם זאת, רשת האינטרנט הפכה לזירה חדשה ומועצמת של ניסיונות כאלה”.

“… בשנים האחרונות ישנן עדויות לניסיונות שונים לפגוע, תוך שימוש בכלים שונים במרחב הסייבר, בתהליך הבחירות הדמוקרטי הן באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים לפגיעה במערכות מידע המשמשות בתהליכי הצבעה והן באמצעות ניסיונות השפעה חיצוניים על אמון הציבור או עמדותיו ביחס למועמדים או למוסדות הדמוקרטיים עצמם”.

“… יש לציין כי למרות העיסוק הרב בהשפעות של מדינות זרות על תהליכי בחירות במדינות שונות, בפרט ביחס למקרה של ארצות הברית,  מחקר נרחב שפורסם לאחרונה מעלה טענות לפיהן שימוש מניפולטיבי של אזרחים או קבוצות עניין בתוך ארצות הברית (שאינם חלק ממאמץ מדינתי להשפעה)  על סביבת הרשת,  הפצתו של מידע כוזב ועוד השפיעו על סדר היום הציבורי טרם הבחירות ועל דפוסי הסיקור של המועמדים השונים. המחקר טוען כי מוטיבציות שונות, של שחקנים פרטיים או קבוצות עניין כמו:  הפקת תמורה כלכלית,  זכיה במעמד ובתשומת לב,  וקידום אידיאולוגיה של קבוצות מסוימות  (Sub Culture) תוך ניצול מאפייני רשת, השפיעו על הפצה של שמועות ומידע כוזב ותרמו להשפעה על סדר היום. בין השאר טוענות מחברות המסמך כי תוכן שהחל את דרכו בערוצי מדיה דיגיטליים משניים,  עבר בהדרגה לערוצי תקשורת הנתפסים כ’רציניים’ וממוסדים יותר והשפיעו על הטיות נרחבות יותר בדפוסי הסיקור של המועמדים ועל ‘מתן קול’  באופן לא מידתי לתופעות או עמדות שוליים ולמידע כוזב”.

בסיכום המסמך נאמר כי “לא ברור האם וכיצד יש להתמודד עם סוגיית ההפצה של מידע כוזב, ומהו התפקיד של המדינה בעניין או חלקם של שחקנים אחרים דוגמת גופי תקשורת או גופי מגזר שלישי.  נראה כי אין כיום כלים מספקים כדי לאמוד את מידת ההשפעה של מידע כוזב על מערכות בחירות. עם זאת,  הכרה בתופעה ויצירת מודעות ציבורית וממסדית, כולל עידוד אוריינות ומודעות בדפוסי צריכה של מדיה,  פיתוח מיומנויות קריאה ביקורתית,  סינון מידע וגיוון מקורותיו,  עשויים להיות צעדים ראשונים במיתון ההשפעה שלה”.

[כל ההדגשות – מופיעות במקור].