הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד 012 סמייל טלקום ונגד פרטנר תקשורת: טענה לתקלה לכאורה המתרחשת במערכת הטלפוניה של הנתבעות ואשר גורמת לחיובים שגויים אצל לקוחותיהן

לבית-המשפט המחוזי בב”ש הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית)  החברות 012 סמייל טלקום ופרטנר תקשורת בטענה לתקלה לכאורה המתרחשת במערכת הטלפוניה של הנתבעות ואשר גורמת לחיובים שגויים אצל לקוחותיהן.

התובע בתביעה זו הוא אלכס חכם, עובד בחברת Radware המחזיק בטלפון נייד שניתן לו ע”י מקום עבודתו.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של התביעה ושל בקשה זו לאשרה כייצוגית הוא תקלה שמתרחשת במערכת הטלפוניה של המשיבות אשר גורמת לחיובים שגויים אצל לקוחותיהן.

“להלן הסבר תמציתי אודות מהות התקלה: כאשר אדם מתקשר לאדם אחר אשר מפעיל שירות ‘עקוב אחרי’, המתקשר אמור להיות מחוייב על אותו מקטע השיחה שממנו ועד ליעד אליו התקשר, ואילו הנמען, שהפעיל את שירות ‘עקוב אחרי’, מחוייב עבור מקטע השיחה מהיעד אל המספר אליו מועברת השיחה.

“התקלה נגרמת – לפחות לפי המקרים בהם נתקל המבקש – במקרים בהם הנמען הפעיל את שירות ‘עקוב אחרי’ למספר בחו”ל (ישירות או דרך יעד ביניים, אשר גם ממנו מבוצע ‘עקוב אחרי’ למספר בחו”ל), והשיחות מנותבות לחו”ל באמצעות 012 סמייל טלקום. במקרה הזה, במקום שהחיוב של החלק הבינלאומי של השיחה (מהיעד בישראל למספר בחו”ל) יחול על הנמען, מפעיל שירות ‘עקוב אחרי’, החיוב חל על המתקשר, כאילו ביצע בעצמו שיחה בינלאומית. אם המתקשר הינו לקוח של אחת מהמשיבות, החיוב יחול בפועל וייגבה ממנו”.

בכתב התביעה מתאר התובע כי בחודש ינואר השנה ביצע פעולת ‘עקוב אחרי’ מהטלפון הסלולרי שלו לטלפון של המעסיקה שלו, חברת רדוור, וממנו למספר סלולרי באוסטרליה לשם נסע במסגרת עבודתו לתקופה של חודש ימים.

התובע הוא הבעלים הרשום של הקו בו עושה אשתו שימוש. בתקופה בה שהה באוסטרליה, ביצעה זוגתו שיחות רבות אליו כמו גם בתו. בגין השיחות הללו החיוב היה כאילו בוצעו שיחות בינלאומיות.

“כאמור, מדובר בחיובים שגויים. אשת המבקש ובתו לא התקשרו למספר בחו”ל (הן כלל לא הכירו מספר זה ולא הייתה להן סיבה להכיר אותו) אלא למספר הסלולרי הישראלי של המבקש. שיחות אלה הועברו למספר הסלולרי שלו באוסטרליה באמצעות הטלפון של המעסיקה שגם היא בחרה ב- 012 סמייל טלקום כמפעיל הבינלאומי שלה”.

על-מנת להוכיח באופן נוסף כי פירוט השיחות שגוי, התובע מציג בכתב התביעה גם מקרים של שיחות שאמו ואביו ביצעו.

התובע טוען בהמשך כתב התביעה  כי לא קיבל התייחסות הולמת מצד המשיבות וכי למרות שביקש מספר פעמים לדבר עם נציג טכני שלהן הדבר לא נעשה וכל שיחותיו היו עם נציגות שירות שאחת מהן טענה בין היתר כי “ביצע הונאה” כלפי המשיבות.

“המבקש משער כי מהותה של התקלה, מבחינה טכנית, היא זו: במקום לקשר בין היעד הסופי ליעד ממנו נותבה השיחה באמצעות שירות ‘עקוב אחרי’, המערכת של המשיבות ‘מדלגת’ על יעד’י הביניים, ומקשרת ישירות בין היעד הסופי לבין המתקשר. קישור זה יוצר חיוב (שגוי) של המתקשר כלפי המשיבות (או איזו מהן), כאילו הוא עצמו חייג ליעד הסופי. אם המתקשר הוא מנוי של המשיבה (או של חברה אחרת בקבוצת פרטנר – כלומר: בין אם הוא לקוח של פרטנר או של 012 סמייל טלקום כמפעיל פנים ארצי ובין אם הוא בחר בה כמפעיל הבינלאומי שלו), נגבה ממנו התשלום הפסול עבור שיחה בינלאומית שכביכול ביצע.

“השערה זו מבוססת לא רק על ההבנה הטכנית של המבקש אלא זו המסקנה המתבקשת מהראיות … פרטנר תקשורת מסרה למעסיקתו של המבקש כי בתקופה בה שהה הוא בחו”ל לא בוצעה שיחה כלשהי מהקו שבבעלותה ממנו בוצעה הפניית ה’עקוב אחרי’ למספר בחו”ל … כלומר, הפניית השיחות כלל לא נרשמה ברישום השיחות אצל פרטנר, מה שמחזק את המסקנה כי מהות התקלה הינה ‘דילוג’ של המשיבות על יעדי הביניים וביצוע חיבור ישיר של השיחה מהקו של המתקשר אל היעד הסופי אליו נותבה השיחה”.

לדברי כתב התביעה, “המבקש טוען כי חברת תקשורת סבירה צריכה לדאוג כי חיוביה יושתו בצורה נכונה על מי שצריכים להיות מחוייבים – אלה אשר עשו שימוש בשירותיה – ולא על אחרים. התרשלותן של המשיבות בולטת אף לאור הטיפול הקלוקל בטענות שהעלה כלפיה המבקש, כפי שפורט בחלק העובדתי לעיל”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף שילה.