הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת אגד בשם כל נוסעיה “אשר בשל ‘תקלת שעון חורף’ נאלצו לשלם עבור נסיעת המשך שנערכה תוך פחות מ- 90 דקות מזמן הנסיעה הראשונה” למרות שלא היו צריכים לשלם

08:34 23.03.2018

קטגוריות: משפט תעופה/תחבורה/תיירות

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה לאחרונה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע”מ.

התובע בתביעה זו הוא חנוך יצחקי. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של התביעה ושל בקשה זו לאשרה כייצוגית הינו תקלה שאירעה אצל המשיבה ואשר גרמה לחיובים אצל חברי הקבוצה בגין נסיעות באוטובוס וברכבת הקלה שלא היה עליהם לשלם עבורן.

“תקלה זו אינה מפתיעה. תקלות מתרחשות אצל המשיבה חדשו לבקרים. מעיון שערך המבקש בפנקס התובענות הייצוגיות … עולה כי בקשה זו הינה הבקשה החמישית לאישור תובענה ייצוגית (ייתכן כי יש עוד) אשר עניינה תקלה אצל המשיבה שגורמת לחיובי-יתר אצל ציבור לקוחותיה (ואשר מתארת תקלה חמישית בשנה האחרונה לבדה!). ריבוי התקלות ואופן הטיפול של המשיבה בהן מעלה חשד כבד לאדישות של המשיבה

לתקלות אלה, היעדר מוטיבציה למנוע אותן והיעדר משווע של יעילות בפיתרון שלהן”.

“… אופן הטיפול של המשיבה בתקלה אינו הולם גוף שנותן שירות ציבורי לחלק נכבד מאוד מהציבור בישראל, ואשר נמנה בדרך כלל על השכבות הנמוכות יותר של האוכלוסייה מבחינת יכולות כלכליות. פעם אחר פעם (וגם הפעם) הפיתרון שהיא מציעה לתקלות הוא בסגנון: ‘מי שיתלונן, יגיע למרכז שירות לקוחות, ויוכיח את זכאותו לפיצוי, יקבל את הפיצוי’. זה פיתרון לא סביר משום שהוא מצריך מודעות לנזק (שיש להניח כי ברוב המכריע של המקרים איננה קיימת) ונקיטת פעולה אקטיבית, שעלותה עשוייה להיות גבוהה משל הפיצוי עצמו”.

לדברי התובע, “כאשר נוסע רוכש זכות לנסיעה עירונית חד-פעמית באמצעות כרטיס ‘רב-קו’, מאפשר חוזה הנסיעה גם נסיעות המשך בתחבורה הציבורית ללא תשלום נוסף – לרבות בקווי אוטובוס של המשיבה וברכבת הקלה בירושלים – וזאת למשך 90 דקות”.

“… תקלה שהתרחשה בעת המעבר לשעון חורף – ככל הנראה במכונות התיקוף בחלקו הפנימי של האוטובוס (שאינן ליד הנהג) הוזז השעון שעתיים אחורה במקום שעה אחורה – גרמה לכך שנסיעת ההמשך בתוך מסגרת 90 הדקות, שלא הייתה אמורה להיות מחוייבת בתשלום, חוייבה בכל זאת. זאת מאחר שהשעה בשעון האוטובוס בו בוצעה הנסיעה הראשונה הייתה שעה אחת מוקדמת מהשעה האמיתית, ועל כן כאשר נוסע ביצע נסיעת המשך לאחר חצי שעה (או יותר) מהתיקוף הראשוני, מכשירי התיקוף באוטובוסים בהם לא התקיימה התקלה (או ברכבת הקלה בירושלים) חישבו כאילו עברה שעה וחצי (או יותר) מהתיקוף הראשונה, ולכן חייבו את כרטיס ה’רב קו’.

“תקלה דומה, יש להניח כי התקיימה גם לגבי מכשיר תקול בו בוצע תיקוף שני: בפרק הזמן של שעה משעת התיקוף הראשון, השעה אצלו הייתה מוקדמת משעת התיקוף הראשון ולכן יש להניח שלא ‘קרא’ את התיקוף כנסיעת-המשך פטורה מחיוב, אלא תיקף ע”י חיוב (שהרי הפטור הוא רק לנסיעה שנייה בפרק זמן של 90 דקות אחרי הנסיעה הראשונה).

התובע מציין כי חברת אגד פירסמה ב- 20.12.2017 הודעה באתר האינטרנט שלה המאשרת את דבר התקלה ובעקבות פניות נוסעים אל החברה היא פנתה אל היצרן אשר ביצע שינוי תוכנה שיושם במערכת.

התובע פנה במכתב לחברת אגד ביקש לזכותו על הסכום שחוייב בשגגה. חמישה ימים לאחר הפנייה קיבל הודעת דואר אלקטרוני בו נאמר לו שהוא מזוכה על החיוב השגוי וכי הוא יכול לממש את החיוב בכל קופה של החברה. למחרת פנה התובע שוב אל אגד וביקש לשלוח לו זיכוי בדואר או לזכותו ישירות לכרטיס ה’רב קו’ “מכיוון שעלות ההגעה לקופה והטירחה הכרוכה בכך גבוהות מגובה הזיכוי. המשיבה לא טרחה להגיב על פנייה אחרונה זו”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף שילה.