הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בזק: “הנתבעת עדיין מחזירה יתרות זכות אשר הצטברו בקופתה לטובת לקוחותיה בערכם הנומינלי בניגוד לחובת ההשבה בערך ריאלי”

לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה ב- 23 בנובמבר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ: “הנתבעת עדיין מחזירה יתרות זכות אשר הצטברו בקופתה לטובת לקוחותיה בערכם הנומינלי בניגוד לחובת ההשבה בערך ריאלי המעוגנת בדין הכללי ובחוק הגנת הצרכן”.

התובע בתביעה זו הוא סאבר נסאר. בתביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של תביעה זו בהתנהלות פסולה מצד הנתבעת, בהינתן סיטואציה נפוצה בה מגלה לקוח של נתבעת כי נגבה ממנו סכום עודף במסגרת עיסקה מתמשכת. כך במיוחד כאשר הנתבעת טועה ומחייבת את לקוחותיה בחיובים שגויים.

“בעבר, בהיעדר התערבותו של המחוקק, נהנו עוסקים שהתקשרו מול לקוחותיהם בעסקאות ממושכות, מטעויות שהעוסקים עצמם היו עושים. אם מחשבון של לקוח נגבה חיוב עודף, לעוסק לא היה תמריץ מספק להשיב את אותו החיוב העודף. במצב כזה, הוטל נטל בדיקה על הלקוח לבדוק ולוודא האם החשבון שנערך ללקוח הוא בהתאם להסכמות.

“העברת נטל הבדיקה על הלקוחות הוביל לכך שלא כל הלקוחות הבינו ששילמו ביתר כשחשבונם חוייב בסכום העודף, אם אלו שהבחינו בדבר – לאור הסכום הנמוך – לא תמיד התלוננו בפני העוסק בגלל שהדבר היה כרוך בבזבוז משאבים ובראשם זמנו של הלקוח.

“… הצרה היא, שכפי שנראה להלן, בניגוד להצהרות הנתבעת על כך שהיא מיישמת את ההוראות הנ”ל של הדין, הנתבעת עדיין מחזירה יתרות זכות אשר הצטברו בקופתה לטובת לקוחותיה בערכם הנומינלי בניגוד לחובת ההשבה בערך ריאלי המעוגנת בדין הכללי ובחוק הגנת הצרכן; לא מזכה את לקוחותיה במועד הנדרש על-פי דין ולא מאפשרת את בקרת הלקוח בכך שלא מספקת שום הסבר אודות הזיכוי בניגוד לדין ואף בניגוד לרישיון אשר ניתן לה ע”י משרד התקשורת.

“המקרה של התובע הוא דוגמא מובהקת לכך ובתביעה זו נציג את עניינו. עם זאת, חמורה יותר היא העובדה כי התובע פנה לנתבעת בטרם הגשת ההליך שכאן וביקש ממנה הסברים אולם פנייתו זו לא זכתה לכל מענה עד למועד הגשת התביעה”.

התובע מספר בכתב התביעה כי ב- 25.7.2017 קיבל מסרון מחברת בזק המודיע לו שחשבונו לחברה טרם שולם וכי זה היום האחרון לתשלום. “התובע היה מאוד מופתע לקבל את המסרון האמור שכן חשבון הטלפון החודשי שלו משולם בהוראת קבע מידי חודש בחודשו ומעולם לא הייתה תקלה בתשלומו. על כן צילצל התובע מייד בסמוך לקבלת ההודעה למוקד שירות הלקוחות אצל הנתבעת וביקש לברר את פשר הדברים.

“היות ונמסר לתובע המוקד שירות הלקוחות כי הוראת הקבע לא כובדה, מיהר התובע להסדיר את התשלום באמצעות אותו כרטיס חיוב ממנו משולמת הוראת הקבע כדבר שבשיגרה. לתדהמת התובע, ביום שלמחרת התשלום באשראי, ביום 26.7.2017, נגבה בשנית סכום זהה מכרטיס האשראי באמצעות הוראת קבע”.

רק ב- 7.8.2017, המהווה את מועד החיוב החודשי הבא, קיזזה חברת בזק מהחשבון התקופתי החדש של התובע את החיוב העודף “בערכו הנומינלי ללא כל תוספת בגין הוצאות הצרכן. הסכום האמור כונה כפשוטו ‘יתרת זכות’ בחשבון החודשי ללקוח וקוזז מהסכום לחיוב, מבלי שנכלל כל פירוט המעיד על כך שמדובר בהחזר כספי בגין חיובי יתר, באם צורפו לסכום ההחזר הצמדה וריבית כנדרש בדין וכו’.”

“התובע לא השלים עם התנהלות זו של הנתבעת. ביום 17.8.2017 פנה אליה התובע בכתב ופירט בפניה את השתלשלות הדברים … נכון ליום הגשת תובענה זו ובקשה לאשרה כתביעה ייצוגית, בחלוף למעלה משלושה חודשים ממשלוח מכתב הפנייה המוקדמת, הנתבעת טרם נתנה תשובה כלשהי לפנייה הנ”ל.”

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אביטל קליין.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות כאן – מופיעות במקור].